שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה ניצן סילמן ו
ארז פורת טעו בצורה משמעותית, בהחלטה להעביר חשוד בעבירות מין בבתו הקטינה למעצר בפיקוח אלקטרוני. כך קובע (5.9.23) שופט בית המשפט העליון,
יחיאל כשר, אשר אף אומר כי החלטתו של סילמן על השחרור לא עמדה בהוראות החוק.
המדינה ביקשה לעצור עד תום ההליכים את האיש, שכתב האישום נגדו הוגש בחודש יולי, ומייחס לו עבירות שבוצעו בין נובמבר אשתקד ליוני השנה. סילמן הורה להכין תסקיר של שירות המבחן לאפשרות למעצר בית באיזוק אלקטרוני. השירות נמנע מהמלצה כזאת, בעיקר משום שלא עלה בידו לקבל מידע על מצבה של הילדה, ובהמשך ביקש ארכה כדי לשוחח עימה. יחידת האיזוק קבעה שיש היתכנות למעצר בפיקוח אלקטרוני בחלופה שהציע הנאשם, וסילמן הודיע שההחלטה תוקרא בידי פורת - השופט התורן - ב-31.8.23.
בתחילת הדיון ביקשה המדינה לטעון לאחר קבלת התסקיר המשלים, שכן הידלה שוחררה ממעון החירום לבית הוריה הקרוב לכתובת שהוצעה למעצר הבית. לדברי המדינה, מדובר בנסיבה חדשה שלא הייתה בפני סילמן כאשר כתב את החלטתו, ויש להותיר את הנאשם במעצר מלא לפחות עד עדותה של בתו בחודש ספטמבר. פורת דחה את בקשת המדינה, באומרו שמדובר בטיעונים אותם כבר שקל סילמן, והקריא את ההחלטה על שחרור לאיזוק אלקטרוני.
כשר קיבל למחרת את ערעור המדינה וכעת פרסם את נימוקיו. תחילה הוא אומר כי פורת שגה כאשר לא אפשר למדינה להשלים את הטיעון. קביעתו לפיה "מדובר בטיעונים שנטענו ונשקלו על-ידי כבוד השופט סילמן" אינה מדויקת, שכן בין כתיבת ההחלטה לבין הקראתה הוחזרה כאמור הילדה לבית הוריה, ואין להניח מראש שמדובר במעבר זניח.
עוד אומר כשר, "בזהירות המתבקשת ומבלי לטעת מסמרות, כי ספק אם יש בנימוקים שנכללו בהחלטת השופט סילמן כדי לעמוד בדרישות הדין לשחרור המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני". כשר מזכיר, כי על-פי החוק - מעצר באיזוק אלקטרוני של נאשם בעבירות מין במשפחה ייעשה רק במקרים חריגים ומטעמים יוצאי דופן, שהנטל להוכחתם מוטל על הנאשם. סילמן מנה שמונה נימוקים כאלה, אך כשר דוחה את כולם.
- סילמן: הסיכון ממוקד כלפי הילדה ועל כן הוא "בר הקהייה" ע"י הרחקה משמעותית ממנה ובאמצעות הפיקוח המוצע. כשר: "הנסיבה שהסיכון הנשקף מהמשיב הינו ממוקד כלפי המתלוננת, אינה נסיבה מיוחדת בעבירות מין במשפחה. חלקו השני של הנימוק - האמירה בדבר 'הקהיה' של המסוכנות על-ידי הרחקת המשיב מהמתלוננת - יש בה, על פניה, מידה של הנחת המבוקש".
- סילמן: לנאשם אין עבר פלילי. כשר: "בית משפט זה עמד לא פעם על המשקל הנמוך, אם בכלל, שיש לייחס להיעדרו של עבר פלילי
בעבירות כגון העבירות המיוחסות למשיב, בפרט מקום בו מיוחסות לו עבירות מרובות שנעשו על פני תקופה של מספר חודשים, ותוך ניצול היחסים המשפחתיים עם המתלוננת", ובכל מקרה - העדר עבר פלילי איננו סיבה יוצאת דופן.
- סילמן: הילדה אינה מתנגדת לשחרור. כשר: הדברים צוטטו מפי באת-כוחה, אך לא מדובר בהערכה מקצועית ושירות המבחן ביקש ארכה כדי לברר את עמדתה. סילמן גם לא נתן את דעתו למצבה הנפשי של הילדה, במיוחד לקראת עדותה הקרובה.
הנימוקים האחרים של סילמן התייחסו לתסקיר שירות המבחן, למערך הפיקוח המוצע ולכך שהנאשם עצור חודשיים. כשר מזכיר שהתסקיר לא המליץ על איזוק אלקטרוני ויש לתת משקל רב לעמדתו; ויתר הנימוקים הם שגרתיים ולא מיוחדים כדרישת החוק במקרה של עבירות מין במשפחה. לפיכך הורה כשר למחוזי לשמוע את נימוקי הצדדים לאור שינוי הנסיבות ולשקול את טעמי קבלת הערעור. את המדינה ייצג עו"ד יוסף כנפו, ואת הנאשם - עו"ד עאדל בויראת.
