גורמים במפלגת המחנה הממלכתי מותחים ביקורת נגד יו"ר המפלגה ח"כ
בני גנץ, שלטענתם מונע תהליך של בחירות מקדימות במפלגה, בדומה ליש עתיד. דרישת ח"כ
גדי איזנקוט לקיום התהליך עמדה בליבת ההסכם שלו להצטרפות למחנה הממלכתי, וככל הנראה מהסיבות המרכזיות שהכריעו לחבירה הפוליטית לבני גנץ.
איזנקוט מוביל בשנה האחרונה תהליך של דמוקרטיזציה בתוך המפלגה, ואחת הדרכים הנשקלות היא קיום בחירות מקדימות. ב-INN פורסם כי במפלגה שוקלים עדיין כיצד לערוך את הבחירות המקדימות, האם רק להרכב הרשימה הרשימה או גם על העומד בראשה. "פריימריז הם כלי אחד בין רבים שנשקלים ועושים על זה עבודה רצינית של מחשבה", אמרו במפלגה.
על-פי הסכם שיתוף הפעולה בין איזנקוט למפלגותיהם של גנץ ו
גדעון סער, אמור היה גנץ לקיים הליך מיסוד ובחירה דמוקרטית של הרכב הרשימה לכנסת ה-26. בתוך 180 יום לאחר הקמת הממשלה, מועד שכבר חלף, הייתה אמורה להתכנס ועדת היסוד המכוננת של המחנה הממלכתי, לבחור אספה כללית ולסכם על הליך קביעת תקנון מוסכם למסגרת האחודה, הקמת מוסדות מפלגה, לרבות מוסד מרכזי ומחוקק, ועדת בחירות, בית דין, ועדת ביקורת וועדה מיוחדת לקביעת מנגנון הבחירות המקדימות לכנסת ה-26.
בראשות הוועדה המיוחדת לקביעת מנגנון הבחירות המקדימות לכנסת ה-26 אמור היה לעמוד איזנקוט ולצידו יכהנו ככל שניתן שופט בית משפט עליון בדימוס שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולצידו פרופסור בעל שם המתמחה בשיטות משטר, שיטות בחירות ובחירה רציונלית. הוועדה מוסמכת להציג לוועידת היסוד המכוננת מספר שיטות לבחירת יו"ר המפלגה ורשימת המועמדים לכנסת ה-26 מתוך כוונה ורצון לקיים הליך בחירות דמוקרטי בטרם הבחירות הבאות וביניהן - שיטת בחירות רשימתית גמישה, בחירות מקדימות פתוחות, בחירות מקדימות בקרב קהל המתפקדים ובחירות מקדימות בקרב חברי ועדת היסוד המכוננת. הליך ההקמה של המחנה הממלכתי לא מתקדם בקצב שנקבע לדרישת איזנקוט.
במקביל, מתרחש בידול בין כחול לבן להתקווה החדשה, ובלא מעט רשויות מקומיות מריצות המפלגות מועמדים שונים. לאחרונה העומדים בראשן גם שינו את שמות המפלגות.
על-פי INN, חברי כנסת רבים במפלגה לא היו מרוצים מתגובת גנץ להתפרעות המפגינים ביום כיפור נגד המתפללים בכיכר דיזנגוף וטענו כי ציפו לתגובה נחרצת יותר נגד המפגינים ובעד המתפללים מיד בצאת הצום ולא מספר ימים אחר כך. ח"כים במפלגה רמזו כי שתי המפלגות, שעד כה היו מאוחדות, מראות לאחרונה סימני התפרקות זאת לטענתם מאחר ש"הפערים שנוצרו הם בעיקר אידאולוגיים".
כבר כאשר ייסד את מפלגתו בסוף 2018, העניק גנץ לעצמו סמכויות בלעדיות במפלגה, שעוגנו בתקנון המפלגה. על-פי התקנון, גנץ יהיה יו"ר המפלגה ויכהן בחמש השנים הראשונות, בעוד הכהונה הרגילה של יו"ר תהיה ארבע שנים והוא ייבחר בידי האסיפה הכללית של המפלגה. היו"ר יכול לכהן שלוש קדנציות רצופות בכנסת או שמונה שנים, המאוחר מבין השניים (כלומר - עד 12 שנים). עוד נאמר בתקנון כי הקדמת הבחירות לתפקיד היו"ר תחייב רוב של 75% מחברי האסיפה הכללית.
