ועדת הכלכלה קיימה (יום ג', 5.12.23) ישיבה משותפת עם הוועדה למיזמים ציבוריים, שדנה בהנגשת מקורות הון לגופים חוץ בנקאיים, במטרה להרחיב את האפשרות למתן הלוואות לציבור המצוי בקשיים בעקבות המלחמה.
יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ
אוהד טל הזכיר כי מדובר בישיבת המשך, בעקבות החלטת בנק ישראל להקצות 10 מיליארד שקל להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. הוא הוסיף כי הוועדות ביקשו מבנק ישראל מתווה מעודכן, שמאפשר גם לגופים חוץ בנקאיים לתת הלוואות. ראש האגף הפיננסי בבנק ישראל, ציין כי אין לבנק מה לחדש ואין שינוי בתוכנית.
ח"כ
רון כץ, שמילא את מקומו של יו"ר ועדת הכלכלה, מתח ביקורת על כך ואמר כי מתשובת בנק ישראל עולה שלא סופרים את ועדת הכלכלה. סעדון הסביר כי מדובר בכלי שיאפשר הפחתת ריבית באוזרים מסוימים, במקום הפחתה כוללת של הריבית, שיש לה השלכות רוחב, ולכן מראש הדבר מיועד לבנקים שהם הצינור הבלעדי שבאמצעותו עובד בנק ישראל.
בעקבות זאת אמר ח"כ כץ כי הוועדות ביקשו מתווה חדש, ואם צריך אז בכוונתן להניח הצעת חוק בעניין. ח"כ טל הוסיף כי בנק ישראל לא יכול להחליט להמשיך לחזק את הבנקים באופן חסר תקדים ולצפות שהכנסת תתעלם. נציגת בנק ישראל, מרים רגב, אמרה כי בבנק נעשתה בחינה מעמיקה לגבי גופים חוץ בנקאיים, והתקבלה אותה מסקנה. לדבריה, "התוכנית משיגה את המטרה שלה".
נציגת רשות התחרות, זוהר בוצר, אמרה כי הייתה שיחה עם בנק ישראל, אך לא התקיימה פגישה. לדבריה, הצעד עלול להחריף את בעיית התחרותיות הקיימת במגזר האשראי לעסקים קטנים. סעדון התייחס לכך ואמר כי השאלה היא כמה מותר לבנק המרכזי לקחת סיכון, "והתשובה היא שלא. אפס בערך".
הבעלים של חברת אס.אר אקורד, עדי צים, אמר כי בכל מקום אחר בעולם אשראי חוץ בנקאי הוא 70% מהשוק. לדבריו, החברות החוץ בנקאיות מגייסת כסף בעלות עודפת של 2% על הבנקים ואז הן לא יכולות למכור את הכסף בזול. מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד
דרור שטרום, אמר כי בנק ישראל לא חשב מספיק לעומק על ההשלכות התחרותיות של הקצאת הכספים, וציין כי חייבים להתייעץ עם רשות התחרות. לדבריו, "בלי חקיקה הדבר לא ישתנה".
נציגת בנק דיסקונט, ענת מורד, אמרה כי הבנק מברך על תחרות ואין לו עמדה שמתנגדת לכל מהלך של בנק ישראל. לדבריה, לבנק אין עמדה לגבי שיתוף גופים חוץ בנקאיים. ח"כ כץ שאל את מורד האם העברת 10-15 אחוז מהסיוע של בנק ישראל דרך הגופים החוץ בנקאיים תפגע בבנק, ומורד השיבה: "נבחן כל דבר לגופו, אבל העמדה הבסיסית שלנו שאנחנו מברכים על תחרות".
סגן מנהל רשות שוק ההון, אלי טובול, אמר: "היה שיח טלפוני עם בנק ישראל, אבל חשבנו שיהיה נכון לעשות פגישה. הזמנו את עצמנו לפגישה וזה לא הסתייע". הוא הוסיף כי עמדת הרשות היא כי לשוק החוץ בנקאי יש מרווח נוסף של שני אחוז, והמתווה של בנק ישראל מייצר יתרון של הבנקים מול הגופים החוץ בנקאיים. מנכ"ל חברת גמא, אריאל גנות, הסביר כי מדובר בפגיעה לטווח ארוך בחברות החוץ בנקאיות, שמחזירה אותן אחורה ביכולת להתחרות מול הבנקים.
ח"כ
ולדימיר בליאק שאל מדוע התחרות בענף הבנקאות לא מתקדמת, והוסיף כי "הבנקים מקבלים את הכסף בריבית פריים מינוס שלוש ונותנים הלוואה בריבית פריים. למה שלא יתנו בפריים מינוס אחד וחצי? שירוויחו קצת פחות, מה קרה?". ח"כ
דן אילוז אמר כי ברור שבנק ישראל רצה לעשות משהו טוב ולעזור לעסקים, אבל יש למהלך השפעות חיצוניות שפוגעות בתחרות. "או שתעדכנו את המתווה, או שתעשו מתווה משלים שעוזר לפצות על השפעות חיצוניות או שתתנו לזה תשובה אחרת, כי אם משאירים את המצב כרגע זה יפגע בתחרות", אמר.
מנכ"ל חברת BTB, שלומי תורגמן, אמר כי "התחושה היא שבנק ישראל הוא הבנק של הבנקים ולא של ישראל. הוא צריך לדאוג למדיניות הממשלה ולתמוך בה". מנהל פורום מחוללי תחרות, ח"כ לשעבר
רועי פולקמן, אמר כי בנק ישראל פוגע בעסקים הקטנים בכך שהוא מוציא להם אלטרנטיבות מהשוק, וכי הוועדה חייבת לדרוש שלדיון הבא יגיע נגיד בנק ישראל. ח"כ טל הגיב כי הנגיד מגיע רק כשיש הצעת חוק על השולחן.
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, ברור שגם אם הכוונות לא היו רעות, נכתבה תוכנית לא מספיק טובה ולא בושה לתקן. היא הוסיפה כי כולם באותו צד והשאלה היא איך מתקדמים את המטרה. עם זאת, דויטש מתחה ביקורת על תזכיר החוק שיאפשר למוסדיים לרכוש חברות כרטיסי אשראי, ואמרה כי הוא ייתר את הדיון על הקמת בנקים קלים. "בזמן מלחמה יוצא תזכיר חוק שישנה מדיניות של 20 שנה, במהלכה נאבקים לפיזור ריכוזיות, לפרק ולבזר ואז באים בהינף יד ומאפשרים למוסדיים לרכוש חברות כרטיסי אשראי. התפקיד של חברי הכנסת הוא לדאוג שזה לא יעבור ככה. שלא מייצרים נשק שייקח 50 שנה ו-50 ועדות לתקן", אמרה.
נציגת משרד האוצר, אביגיל ונקרט, מתחה גם היא ביקורת על עמדת בנק ישראל. "מאחר שבנק ישראל לא שינה את המתווה עמדתנו לא השתנתה. יש כאן אפליה של הגופים שאינם בנקים ואני חולקת על הניתוח של בנק ישראל, זה השפעה לטווח ארוך וזה גם השפעה על טווח קצר. המתווה נכנס לתוקף היום, לכן יש דחיפות שהשינוי יקרה. זה מעלה שאלות לגבי גישת בנק ישראל לגבי תחרות", אמרה.
בעקבות זאת שאל חכ
אליהו ברוכי את נציגי בנק ישראל אם מעניינת אותם התחרות. סעדון השיב: "זו השאלה הכי קלה שנשאלתי היום, כן". ח"כ טל שב ושאל האם אחרי הדיון יש לבנק ישראל כוונה לבצע שיפורים במתווה. סעדון השיב כי לא נכון לומר שהמתווה פוגע בעסקים הקטנים וכי נוח לנציגי האוצר להיתמם, אבל הם יכולים לטפל בחברות האשראי החוץ בנקאיות כמו שטיפלו בקבלנים. "בדקנו, והגענו למסקנה שזה לא אפשרי", אמר סעדון. עם זאת, הוא הבטיח כי כל מה שעלה בישיבה יועלה גם בדיון בבנק ישראל עם הנגיד. "יכול להיות שנגיע למסקנה ונצטרך להיות מספיק אמיצים ולהגיד שלא מצאנו לנכון לשנות", אמר.
חברי הכנסת טל וכץ סיכמו את הישיבה ושבו ודרשו מבנק ישראל פתרונות. ח"כ כץ ביקש מבנק ישראל להודיע לוועדה עד מחר אם בכוונתו לאמץ משהו ממה שעלה בדיון, ואמר כי אם זה לא יקרה אז כבר בשבוע הבא תוגש הצעת חוק שתחייב את בנק ישראל לאפשר לגופים החוץ בנקאיים לקבל את הכסף הזול.
בדיון הופיע גם יובל, חתנו של קית' סגל בן ה-64 שנמצא בשבי חמאס, ואמר כי הוא מבקש שאף דיון לא יעבור לסדר היום בלי להזכיר את נושא החטופים. "לאנשים האלה אין אשראי ואין ריבית ואין זכויות יותר בסיסיות. בימים האחרונים אני מרגיש שיש פה מעין חזרה לשגרה ואני פה להזכיר שאת מרבית החטופים לא החזרנו, בהם קשישים וחולים שזקוקים לסיוע. השתמשו בהשפעה שלכם כדי להחזיר את החטופים הביתה היום. אנחנו בדאגה נוראית עם הלחימה שהתחדשה", אמר. ח"כ כץ השיב: "אנחנו אתכם ועושים כל מה שאנחנו יכולים".
