מהנדסת העיר רמת גן, סיגל חורש, תובעת מן העירייה 300,000 שקל בטענה להתעמרות והתעללות בשנים 2018-2014. חורש הייתה באותה עת סגנית מהנדסת העיר דאז, עליזה זיידלר-גרנות, וחשפה חשדות לשחיתות מצד ראש העירייה דאז,
ישראל זינגר, וגורמים נוספים. התביעה הוגשה (27.12.23) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
לדברי חורש, היא נחשפה להתנהלות בלתי תקינה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, התערבות של זינגר בענייני היזם יעקב סבן, אישורי בנייה חריגים, פעילות של
מאכערים ועוד. המידע שמסרה למשטרה הביא למעצריהם של זינגר, סמנכ"ל העירייה, אמנון בוץ, ומנהל מחלקת הפיקוח על הבנייה, יוסי מזרחי. בסופו של דבר, התיק נגד זינגר נסגר מחוסר ראיות, מזרחי לא חזר לעבודתו ועובד עירייה אחד הועמד לדין.
חורש אומרת כי מיד עם מעצר בכירי העירייה בדצמבר 2014, היא זומנה לשימוע לפני פיטורים, אך
מבקר המדינה דאז,
יוסף שפירא, הכיר בה כחושפת שחיתות והוציא צו האוסר על העירייה לפגוע בה בצורה כלשהי. למרות זאת, הרדיפה נגדה התעצמה, בראשותה של זיידלר-גרנות שפעלה על-פי הנחיותיהם של גורמים פוליטיים, וצו ההגנה איבד את משמעותו. היא לא זומנה לישיבות, מוזמנים לא הגיעו לישיבות שכינסה, מי ששוחחו עימה נקראו לבירור ועוד.
התביעה מפרטת על פני עמודים רבים את ההתנכלויות הנטענות. ביניהן: נטילת רוב סמכויותיה של חורש; הפעלת הפעיל הפוליטי אמנון יוסף כדי להכפיש אותה בסדרה של פרסומים; הגשת תביעת דיבה נגד אימה (שנדחתה על הסף); חרם חברתי; ניסיון לתפור לה תיק כאילו הפילה את מחשבי אגף ההנדסה; הוצאה ופרסום של חומרים אישיים מהמחשב שלה; פגיעות באביה, שאול חורש, ששירת את עירייה כמודד חיצוני עשרות שנים; הגשת תלונות סרק למשטרה, שהובילו לחקירתה באזהרה, ואשר כולן נסגרו מחוסר אשמה; הכפשות בתקשורת בגיבוי הנהלת העירייה.
לדברי חורש, היא נאלצה לשלם 50,000 שקל על ייצוג משפטי בשל הפגיעה בה, ובמקביל הוקפא שכרה והיא איבדה הכנסות ברבבות שקלים. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד
רון לוינטל וטרם הוגש כתב הגנה.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
