העליון מגביל חסימה בטוויטר בידי ראשי ערים

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, לא היה רשאי לחסום משתמש בחשבון הטוויטר שלו, למרות שהציג אותו כחשבונו הפרטי. בדיקת הפעילות בחשבון מעלה, כי הוא מעורב - פרטי-ציבורי - ולכן חלים עליו כללי המשפט הציבורי. כך קובעת (21.12.23) שופטת בית המשפט העליון בדימוס, ענת ברון.

ברון מדגישה: "לא ראיתי מקום ולא יהיה זה נכון לכונן במסגרת פסק דין זה הסדר כולל ביחס לחשבונותיהם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. לנוכח מורכבות הסוגיה והשלכות הרוחב שלה, הסדר כזה ראוי שייקבע על-ידי הגורמים המאסדרים, ומוטב מוקדם ממאוחר". עם זאת, פסק הדין מהווה הלכה מחייבת למקרים דומים, בהם ייקבע עובדתית שנבחרי ציבור משתמשים בחשבונות הטוויטר הפרטיים שלהם גם לצרכים ציבוריים ופוליטיים.

קוניק חסם במאי 2020 את אלמוג רובינשטיין, שהטיח בו ביקורת קשה בתחום התעבורה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את עתירתו של רובינשטיין להורות לקוניק להסיר את החסימה, בנימוק שזהו חשבון פרטי, אך ברון קיבלה את ערעורו של רובינשטיין. היא קובעת, כי החשבון הוא בעל מאפיינים ציבוריים וחסימתו של רובינשטיין היא החלטה מינהלית בלתי מידתית.

לדברי ברון, השאלה האם מדובר בחשבון פרטי או ציבורי מתעוררת רק כאשר הוא אינו נהנה ממימון ציבורי או מתופעל בידי עובדי ציבור. כדי לקבוע זאת, יש לבחון את מאפייני החשבון. במקרה של קוניק, זהו בפועל חשבון ציבורי: קוניק מוצג כראש עיריית גבעתיים, השיח בחשבון עוסק גם בעניינים ציבוריים, הוא משמש את קוניק כאמצעי לפרסום הישגיו כראש עיר וגם כמוקד לפתרון בעיות.

"קוניק משתמש בחשבון כדי לייצר לעצמו תדמית של ראש עיר נגיש, מעשי ויעיל, וזאת תוך טשטוש ההבחנה בין המרחב הפרטי והפוליטי ובין סמכויותיו כאיש ציבור, ותוך הובלת הציבור לראות בחשבון כחשבון ציבורי. צבר הפרסומים שהונחו לפנינו אינו מותיר מקום לספק כי מדובר בחשבון בעל מאפיינים ציבוריים רבים", אומרת ברון. העובדה שיש בו גם פרסומים פרטיים, אינו שולל את האופי הציבורי שלו.

ברון מדגישה: "קביעה כי מדובר בחשבון שחלים עליו כללי המשפט הפרטי בלבד, תאפשר לקוניק לאחוז את החבל משני קצותיו - ליהנות מהיתרונות של שימוש בחשבון למטרות ציבוריות מחד-גיסא, תוך החלת הדין הפרטי המקל לעניין חסימת משתמשים מאידך-גיסא. עם זאת לא ניתן להסכין". ברון ממשיכה וקובעת, כי חסימתו של רובינשטיין הייתה בלתי מידתית: זוהי פגיעה בחופש הביטוי שלו ובאפשרותו להיחשף למידע שבחשבון, ניתן היה להסתפק באמצעים פוגעניים פחות, וגם אם דבריו של רובינשטיין מרגיזים או מעליבים של קוניק - החסימה היא צעד קיצוני מדי.

השופטות רות רונן וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם ברון, והצטרפו לקראתה להסדרה חקיקתית או רגולטורית של פעילות נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. את רובינשטיין ייצגו עוה"ד דנה יפה ושירן רייכנברג; את קוניק ייצגו עוה"ד דן חי, כפיר ויטמן ויארא חידר; את עיריית גבעתיים ייצגו עוה"ד עפר שפיר וזאב מוק; את מרכז השלטון המקומי ייצגה עו"ד נועה בן-אריה; ואת היועצת המשפטית לממשלה - עו"ד אודי איתן.