בעקבות גל ההתייקרות המשמעותי במוצרי המזון, התכנסה (10.1.24) הוועדה לביקורת המדינה לדיון מעקב בנושא ברקע דוח המבקר מלפני שנתיים וחצי, שמצביע על ריכוזיות ומונופולים בענף. בדוח עלה כי עשרת ספקי המזון הגדולים מחזיקים יחד בנתח שוק המוערך בשיעור של כ-54% בממוצע מכלל ענף המזון ותחום מוצרי הצריכה ושרשות התחרות לא בחנה את השפעתו של החוק על הריכוזיות הגאוגרפית ועל מחירי המצרכים באזורים אלו, היקף בדיקות זעום על המחירים שאינו מאפשר בקרה יעילה על אמינות המידע שהקמעונאים מפרסמים, הפחתות מכסים שלא התגלגלו לצרכן ועוד.
המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, הד"ר יונתן בצלאל, אמר בדיון: "פנינו ל-17 חברות שמייצרות מוצרים בסיסיים וביקשנו לפי חוק פיקוח לקבל נתונים מפורטים לגבי הרווחיות, על-מנת שנדע האם יש להכניס את זה לפיקוח. לא קיבלנו את המידע שביקשנו למרות שהייתה תמיכה משפטית לבקשתי. מחכים לדיון בנושא הזה עוד חודשיים בבג"ץ. כמעט בכל מוצר יש ריכוזיות. לא חייבים לפעול בפיקוח קשיח של קביעת מחיר, אלא בצמצום רווחים".
איל שפירא מרשות התחרות אמר: "הכשלים בשוק המזון דורשים מאמץ משותף של כל משרדי הממשלה. הורדת מחירים יכולה לבוא דרך כניסה של מותגים נוספים, אבל גם דרך חסמים אחרים שניתן להוריד דוגמת זה שמה שנמכר באירופה יכול להיכנס לכאן ללא תקינה מחודשת. הדרך לצמצם פערים עוברת גם בהורדת מכסים. בפעולות של הרשות עשינו רבות בחודשים האחרונים: בוצעו השלמות חקירה נגד חברות מזון ונפתחו חקירות על הפרה של חוק המזון, יצאו מכתבי
שימוע נגד שטראוס ונגד עובד בחברה, במהלך 2024 אנחנו נגבש את כל כתבי האישום נגד המפירים. במסגרת האכיפה של חוק המזון, הרשות יצאה בבדיקה בין ספקים וקמעונאים גדולים - נאספו אלפי ראיות שבכללן נמצא שרובם עומדים בחוק המזון. חברת נטו לא הגיעה להסכמות איתנו על ההפרות שנתפסו, וזומנו לשימוע לפני עיצום של 23 מיליון ועוד עיצום של 8 מיליון על כך שלא העבירה מידע לרשות".
עופרי אשל, מרכזת ועדת המחירים באגף התקציבים במשרד האוצר, אמרה בדיון כי כלי הפיקוח של מחירים הוא כלי מוגבל והפתרון הוא בשכלול השוק והסרת חסמים: "שימוש בפיקוח על מחירים צריך להיעשות בצורה זהירה, אחרת יהיו עיוותים הפוגעים בצרכנים ויביאו לכוונות הפוכות ממה שרצינו. צריך לבחון כל ענף לפי מאפיינים תחרותיים - לדוגמה: מחיר החמאה הוא מקרה בוחן להוצאת מוצר מפיקוח על המחירים. המדפים היו ריקים ולא הייתה חחמאה במדפים. כשהשוק נפתח לייבוא, הוכנסו מוצרי חמאה שונים, מה שמשך גם את המוצר הגנרי להיות במחיר נמוך ממה שהיה כשהיה בפיקוח".
עו"ד נועה זלצמן, מנהלת תחום כנסת בלובי 99: "לאחרונה, יבואנית הענק שסטוביץ הודיעה על התייקרות מוצרים ואליה הצטרפו החברות סוגת ויכין. בימים אלה, אין לכך שום הצדקה מול הנתונים שמצאנו, והחברות עושות את זה כי הן יכולות - שוק המזון הישראלי הוא ריכוזי ביותר בהשוואה עולמית ולצרכן אין חלופה. הפתרון העיקרי למצב הוא פירוק הריכוזיות של חברות המזון הגדולות, שנוצר אחרי שנים שבהן אושרו מיזוגים ורכישות. חייבים להחזיר את הגלגל לאחור ולקבוע שמונופול בשוק אחד לא יוכל להחזיר במונופול בשוק אחר. לציבור נמאס מסיסמאות וצריך שינוי אמיתי".
הד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא: "אין שום מדינה בעולם שהמזון חופשי בה - יש אינסוף אסדרה. הנטל העיקרי שיש בארץ בכל בתי החולים הוא מהמזון הלא-בריא. סוגת מעלה ב-40% את הקטניות, שזה בלב המזון הבריא. אנחנו בעת חרום ומדינת ישראל תהיה בחסר מזון אמיתי. המדינה חייבת לפקח על סל מזון בריא יותר".
אלי שלום סתיו מפורום בעלי המכולות אמר: "במכולות יעברו במקום כחול-לבן למכור מוצרים מכל אירופה במחירים תחרותיים מאחר שהיצרנים המקומיים כבולים בידיים של הקמעונאים ולא משתלם לתת את ההנחות למכולות. קרוב לשנה אנחנו מתחננים לשר הכלכלה, ליועץ הכלכלי
אבי שמחון ולכל הגופים, לשמוע על התוכנית שלנו להוררדת מחירים ולשמירה על הענף, אך איש לא מוכן אפילו שנציג אותה".
עו״ד עמיר עופר, מנהל ענף המזון והמשקאות באיגוד לשכות המסחר, הציג בדיון את ההליכים שיש לעשות כדי לעודד את התחרות - לאפשר כניסה של מתחרים חדשים, להסיר חסמי אסדרה לרבות מכסים, לקצץ באסדרה העודפת ולפעול בכל דרך על-מנת לייעל ולכלכל את השוק מתוך ידיעה ברורה שתחרות מביאה להורדת מחירים ולשיפור השירות: "להמשיך לצמצם אסדרה מיותרת, שהיא דה-פקטו חסם סחר לייבוא ולפשט אסדרה קיימת, לייעל את המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה שממשיכים להשית עלויות יתר על המגזר העסקי בישראל בדגש על נמלי הים, להבין שליצרנים הבינלאומיים יש מחירי ייחוס לאיזורים שונים בעולם - ניסיון להתערב במערכת יחסים זו עלול להוביל להקטנת מגוון המוצרים שמגיעים לישראל, לתת מענה לסוגיה הכבדה של הכשרות, והעלויות שהיא משיתה - שדי נוטים להתעלם ממנה כשבוחנים את מחירי המזון בישראל בהשוואה למקומות אחרים בעולם, וכן לבטל כליל את המכס על ייבוא מוצרי מזון".
דודי מנביץ, יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, אמר כי "העובדות שהוצגו בוועדה עומדות בסתירה מהותית ויסודית עם נתוני דוחות
מבקר המדינה. זה מבוסס על נתונים היסטוריים מלפני למעלה משש שנים כאשר בינתיים העולם וישראל עברו שינויים מהותיים - דבר שהופך נתונים אלו ללא רלוונטיים להווה. בנוסף, הנתונים מבוססים על מודל תיאורטי אשר אינו משקף את המציאות ומנוגד לחוקי הכלכלה הבסיסיים כאשר כלכלנים בכירים כולל מוסד ה-
OECD מזהירים מהשימוש בו". בתגובה לדברים, ביקש יו"ר הוועדה מנציגי המבקר להיפגש עם נציגי איגוד המזון ולתחקר את הפערים כפי שהוצגו, ״ככל שהעובדות שהוצגו ע״י איגוד תעשיות המזון נכונות אזי כל הדיונים על יוקר המזון מתייתרים״, אמר.
יו"ר הוועדה, ח"כ
מיקי לוי: "פער המחירים שיש היום בין הארץ למדינות אחרות מצביע על רווחיות מוגזמות וזה נובע מחוסר התחרות. אני שמח שרשות התחרות מגישה כתבי אישום, אבל כבר אמרתי לראש הרשות בפגישה איתה שזה לא מספיק.
יוקר המחיה של עלייה בקטניות ב-40% הוא בלתי נסבל ובלתי מתקבל. פגיעה קשה בשכבות החלשות ובביטחון התזונתי - זה סל הארוחה הביתית של משפחות רבות. זה מה שאנחנו אכלנו כשהיינו ילדים - קטניות. לא היה כסף לבשר. צריך להעביר מיד לשר ולמנכ"ל לפעול בהקדם, כדי למנוע עלייה שערורייתית שכזו בכל האמצעיים. אם תהיה עלייה למרות הכל, הוועדה לא תרפה ותקים דיונים בהקדם יחד עם כל החברות".
