חמש שנים לאחר חשיפת פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע, מצביע (15.1.24)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, על ליקויים רוחביים ומתמשכים בשירותם של חיילי חובה במשטרה ובשירות בתי הסוהר. הוא מגלה, כי שוב ושוב נקבע ששוטרי החובה אינם מתאימים לתפקידים המוטלים עליהם, אך דבר לא נעשה.
יש חיילים שצה"ל מציב בשירות חובה במשטרה אשר אינם מתאימים לצורכי המשטרה ולשירות מבצעי בה. נתוניהם של חלק ממשרתי החובה, ובהם רמת השליטה בשפה העברית, הפרופיל ורמת הכושר הגופני שלהם, נמוכים באופן העלול להקשות עליהם לבצע את תפקידם באופן מיטבי. בשנת 2021 רוב משרתי החובה במשטרה (51% מתוך 1,025) היו בעלי דפ"ר 40 ומטה; 71% היו בדירוג קבוצת איכות (קב"א) בינוני (51) ומטה. 39% היו בעלי דירוג קב"א נמוך (48 ומטה) ו-15% מהם היו בעלי שליטה נמוכה בעברית.
ההחלטה בדבר שינוי נתוני הסף של החיילים לצורך השירות במשטרה נתונה באופן בלעדי בידי צה"ל. אף שהמשטרה חזרה והעלתה קשיים אלו לפני צה"ל, הוא לא פעל לשנות את דרישות הסף הקבועות ברשימת המקצועות הצבאיים ולהתאימן לצורכי המשטרה, והפערים המקצועיים נותרו ללא מענה. באופן דומה, על-אף הצורך שהעלה שב"ס בשיפור "נתוני האיכות" של משרתי החובה ובהתאמתם לדרישות התפקיד, צה"ל לא פעל להתאים את דרישות הסף לצורכי שב"ס.
לאורך השנים בחנו גופים שונים את תפקודם של שוטרי החובה במשטרה. הממצאים מעלים באופן מתמשך ושיטתי, כי יש חוסר התאמה מובנה ומשמעותי של משרתי החובה לביצוע המשימות המוטלות עליהם. אף על-פי כן, שוטרי החובה עדיין משובצים בתפקידים שאינם תואמים את יכולותיהם ומאפייניהם, ובפרט כסיירים (כ-440, כ-42%) וכמוקדנים (כ-230, כ-22%), באופן העלול לפגוע במידה ניכרת במשרתי החובה עצמם ובכשירות המשטרה לטפל במשימותיה הרגישות.
בשנים 2018-2012 צומצם תקן משרתי החובה בשב"ס בשיעור של 20% (מ-961 ל-760), ובמשטרה בשיעור של 40% (מ-1,850 ל-1,161). מאז לא השתנה התקן בשני הגופים. המסקנה העיקרית ששבה ועלתה מעבודתן של כל הוועדות שעסקו בנושא הייתה שהצבת חיילים ביחידות מחוץ לצה"ל, צריכה להיעשות רק במקרים חריגים, שכן משרתי החובה במשטרה ובשב"ס לא נועדו להיות כוח עבודה זול המשמש תחליף להקצאה של תקני קבע. אף על-פי כן, הצבת החיילים במשטרה נמשכת. יתרה מזאת: הסדר שירות החובה בגופים אלו קבוע מזה 28 שנים בהוראת שעה זמנית בחוק שירות ביטחון, המוארכת שוב ושוב.
הצבות ללא סמכות שבדין
חלק משוטרי החובה מוצבים ביחידות משטרה כגון חטיבת הדוברות והתקשורת ויחידות טכנולוגיות, ללא סמכות שבדין. ביחידות שונות בשב"ס מוצבים משרתי חובה בתפקידי מינהלה, אף ששר הביטחון לא הוציא צו המתיר זאת כנדרש בחוק. במשך 14 שנים לא מסרו השרים לביטחון פנים ולביטחון לאומי לוועדת החוץ והביטחון, כנדרש בחוק שירות ביטחון, דיווחים על מספר משרתי החובה המוצבים בשב"ס, התפקידים שהם ממלאים והמשימות שהם מבצעים. במהלך השנים שבהן הוארכה שוב ושוב הוראת השעה, לא הוצגו ולא נדונו ההשפעות הכלכליות של קיצור משך שירות החובה.
54% מהמשרתים בשב"ס אשר השיבו על השאלונים של משרד המבקר ציינו, כי נתקלו בקשיים כשנזקקו לטיפול רפואי. הטיפול הרפואי בסוהרי חובה לוקה בכמה היבטים: הוא אינו עומד בתקנים המקובלים; הרופאים בשב"ס פועלים בלא שעומד לפניהם מלוא המידע הרפואי הנחוץ; יש עיכובים ניכרים במתן הטיפול; יש קושי לעקוב אחר תוצאות הבדיקות ולזהות בזמן אמת את הצורך במתן טיפול חיוני.
לצד כל אלו, אין בנמצא נוהלי רפואה ברורים בסוגיות מהותיות שונות, אין הנגשה מספקת של מידע לסוהרי החובה על שירותי הרפואה וזכויותיהם הרפואיות, ולא ניתן להם שירות רפואי מרחוק. ליקויים אלו עלולים לגרום לפגיעה של ממש בבריאותם של סוהרי החובה. לדברי שב"ס, עקב דחיות חוזרות ונשנות של הסדרת הטיפול הרפואי במיקור חוץ, המענה הרפואי לסוהרי החובה הוא בלתי מספק והדבר אף עלול לסכן חיים ולהוביל לאסון.