עידוד לעבריינים להמשיך להפיץ חשבוניות פיקטיביות

מכת החשבוניות הפיקטיביות אינה פוסקת, למרות שבמשך שנים מנסה רשות המיסים לכל הפחות להקטין את היקפה. דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף (15.1.24) את ממדי הכישלון.

הגבייה משומות בנושא חשבוניות פיקטיביות בשנים 2022-2019 הסתכמה ב-180 מיליון שקל בלבד, לעומת נזק מינימלי מוערך לקופת המדינה במונחי מע"מ של 2.51 מיליארד שקל בשנה; ומתוך שומות בהיקף של 7 מיליארד שקל (7.9 מיליארד שקל כולל ריבית, הצמדה וקנסות). "העדר אכיפת חיובי המס לגבי שומות בנושא חשבוניות פיקטיביות פוגע בהרתעה ומעודד את העבריינים, היודעים, כי גם לאחר חקירתם בנושא זה ועריכת שומות, לא תגבה רשות המיסים את סכומי החיובים בשומות אלו. בכך נגרמת פגיעה ממשית לקופת המדינה", מתריע אנגלמן.

כאמור, רשות המיסים עצמה אומרת שהנזק מן התופעה הוא 2.5 מיליארד שקל - אך מדובר בנתונים של 2019 המתייחסים רק למע"מ שלא שולם בשל שימוש בחשבוניות פיקטיביות, ואינו כולל מיסים אחרים ובראשם מס הכנסה וביטוח לאומי. לכן, קובע אנגלמן, לא ניתן לאמוד את הנזק הכלכלי הכולל להכנסות המדינה ממיסים בגלל שימוש בחשבוניות פיקטיביות.

ההרתעה נפגעת גם בשל הימנעות מהגשת כתבי אישום על חשבוניות פיקטיביות. בשנים 2018-2009 הועברו למחלקה המשפטית ברשות המיסים למעלה מ-1,000 תיקי שומות בנושא זה, אך ב-600 מהם - עם שומות ב-3.2 מיליארד שקל - לא הוגשו כתבי אישום ולא נגבה כופר. רשות המיסים הסבירה, כי הדבר נובע ממחסור כבד בכוח אדם במחלקה המשפטית.

בשנת 2016 החלה רשות המיסים לפתח מערכת ניהול סיכונים המסוגלת להציף חברות וישויות חשודות ליחידות השדה. אולם, היא אינה מחוברת למערכות מידע רלוונטיות של הרשות ולמערכות רלוונטיות מחוצה, ולכן אינה מאפשרת להציף ליחידות השדה סימנים מחשידים; העובדים נאלצים להיכנס באופן ידני למערכות אלה כדי לרכז את המידע הנדרש לאיתור העוסקים החשודים. המערכת לא עודכנה במשך חודשים ארוכים ולא הוזנו לה נתונים הנוגעים ל-2,000 חשודים. התוצאה: משרדי מע"מ ופקידי השומה לא טיפלו ב-2,000 התראות על עוסקים החשודים בשימוש בחשבוניות פיקטיביות.

בשנת 2018 החלה הרשות לפתח מערכת מודיעינית ייעודית המנגישה את המידע מבסיס הנתונים בשע"ם (שירותי עיבוד ממוכנים) לצורך תחקור ואימות של חשדות, ואשר תוצריה היו אמורים לשמש את משרדי מע"מ ופקידי השומה במאבקם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. אולם, היא עדיין לא בשימוש ולא נבדקו אלפי התראות קריטיות שהייתה אמורה להעביר למערכת ניהול הסיכונים. התוצאה: רשות המיסים אינה פועלת למניעת הפצת חשבוניות פיקטיביות שטרם החלה, והנזק לקופת המדינה מתופעת החשבוניות הפיקטיביות גדל, אף שיכול היה להימנע בחלקו.

רשות המיסים גם לא קידמה פרויקט נוסף במשך יותר משנה וחצי, מיולי 2019 עד מרס 2021, אף שהמערכת הייתה עשויה לתרום למניעת הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות במיליארדי שקל. בינואר 2023 אמור היה להתחיל מבצע ארצי של מע"מ ומס הכנסה נגד החשבוניות הפיקטיביות; נכון לסוף מרס אשתקד, מועד סיום הביקורת, הוא לא יצא לדרך.

החקירות מתמשכות ומתמשכות

פרק נוסף בדוח עוסק במערך החקירות של רשות המיסים. הרשות לא קבעה את תקן כוח האדם הדרוש ליחידות החקירות בהתאם להיקף משימותיהן ולאיכותן. למשל, עד סוף 2022 מספר החוקרים בחוליות המטריאליות בפקיד שומה חקירות ירושלים היה הקטן ביותר (20) מבין כל משרדים אלו, למרות שמדובר בשטח הגאוגרפי הגדול בארץ, במספר הנישומים הגבוה ביותר ובאזור שהמשטרה פועלת בו בצורה מתוגברת נגד הפשיעה. הרשות לא קבעה את מספר החוקרים לפי הצרכים או לפי המאפיינים המיוחדים של כל משרד שומה, וכן לפי המאפיינים של אוכלוסיית הנישומים, ובייחוד מידת הציות של האוכלוסייה הרלוונטית לחוקי המס. כל חוקר מבצע בממוצע חקירה בחמישה תיקי מס הכנסה בלבד בשנה.

רק 12% מתיקי החקירה (14 מ-112) שפתחו משרדי השומה לחקירות בשנים 2021-2019 נפתחו עקב מידע שהגיע מיחידות המודיעין שלהם. ביחידות המודיעין של מס הכנסה אין תהליך של איסוף והערכה של מידע; אין הגדרה לגיבוש תמונת מודיעין; אין שיתוף פעולה של המודיעין עם המערך של משרדי השומה, לשם קבלת מידע על השומות האזרחיות; אין תשתיות מידע ממוחשבות ההולמות את הצרכים; ואין נגישות למידע מודיעיני אחר ברשות. במשרדי השומה של החקירות הוקצו רק שלושה עובדים בכל משרד לאיסוף מידע גלוי מפרסומים שונים, והן אינם עוסקים כלל בניתוח המידע.

בשנים 2021-2019 פתחה רשות המיסים ב-1,500 חקירות, אולם בפרק זמן זה נסגר הטיפול רק ב-16% מהן. ביתר התיקים הטיפול נמשך, הן ביחידות החקירות והן בפרקליטות המדינה או במחלקה המשפטית של המכס ומע"מ. הרשות לא קבעה יעדים לטיפול של יחידות החקירות בהתאם לסיכונים הקיימים בכל איזור, ולכן אין חקירות בהתאם לסדר עדיפות שנקבע על-פי ניתוח והערכה של סיכונים להעלמות מס. במצב זה נפגעים התיאום ושיתוף הפעולה עם יחידות חקירות אחרות של הרשות, ולא ניתן לקיים מכפילי כוח לעבודה מסודרת ומכוונת לגבי יעדים שבהם יש חשדות לביצוע עבירות מס.

יחידת יהלום טיפלה ב-15 תיקי חקירות בנושא המטבעות הווירטואליים, ורובם היו בפברואר אשתקד בבחינת פרקליטות המדינה לקראת הגשת כתבי אישום. טיפול ב-15 תיקים, לעומת אומדן של 200,000 ישראלים שהם בעלי נכסים דיגיטליים, בהתאם לדוח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מנובמבר 2022, "משקף היקף נמוך ביותר של חקירות בתחום הנחשב לבעל סיכון רב להעלמות מס", קובע אנגלמן.