הפתווא הזו [פסק הלכה, ג.ב] מיועדת לנשים בלבד. נשים מוסלמיות בעיקר. כאלה המוכנות להבליג לבעליהן הסוררים ו'לבלוע לא מעט רוק' - עד העולם הבא. שם, מסתבר, קיים עבורן שביב של תקווה, תקווה ל"חיים" טובים יותר.
פוסק הלכה מוסלמי, השייח' פייסל מולאווי, סגן יו"ר המועצה האירופית לפסקי הלכה, קובע בפתווא חדשה, כי אישה אשר הבליגה לבעלה על העוול שעשה לה לאורך השנים ב"עולם הזה", זכאית לבחור האם ברצונה להתייחד עמו מחדש גם בעולם הבא, או שמא ברצונה לשאת בעל חדש.
הפתווא הזו רואה אור בימים אלה, בעקבות פנייה של אשה ירדנית בשם סלמא לשייח' מולאווי. כותבת סלמא: "אני נשואה ויש לי ילדים. בעלי אינו מוסרי, אך אני מבליגה ושבעת רצון על-פי צו אללה. שאלתי היא האם אזכה בגמול על סבלנותי?. איני רוצה את בעלי בעולם הבא, האם אללה יפצה אותי בבעל אחר? האם זה אפשרי?".
באיסלם עדיין לא מקובל לקרוא לאשה להתגרש מבעלה, בוודאי לא בקרב אנשי הדת המוסלמים. בכמה מדינות ערב, עדיין אסור לאשה ליזום גירושין. במצרים למשל, הותרה לאשה זכותו זו [ה"חו'לע", ג.ב] רק בשנים האחרונות. ככלל, אשה גרושה בעולם הערבי נתקלת בלא מעט קשיים מצד החברה, לעיתים עד כדי חרם סביבתי. מתוך נקודת מוצא זו, מקבלות על עצמן נשים מוסלמיות רבות את "גזירת השמיים" - "להיתקע" עם בעלן. לא לנצח, רק עד העולם הבא.
השייח' מולאווי הוציא בעקבות פנייתה של סלמא, פתווא בזו הלשון: "הסבלנות בחינוך הילדים על ברכי האיסלם, יש בצידה שכר גדול מאללה. האחריות הגדולה הזו מוטלת על כתפי שני בני הזוג. אם הבעל התרשל בחובותיו, הרי שהוא חוטא בכך. אשה המבליגה לבעלה על היעדר המוסר, למען חינוך ילדיה, הרי שאללה יעניק לה שכר כפול ומכופל. אשר להישארותה עם בעלה זה בגן העדן, אללה מעניק לה את זכות הבחירה. אם תרצה, יהיה לה בעל [אחר, ג.ב] בגן העדן... אללה ייתן לה ממותרות [גן העדן, ג.ב]... ויסיר מעליה את הכבלים והטינה".
תוך שהוא מביא סימוכין מהקוראן ומהחדית' ["התורה שבעל פה", ג.ב.] מסביר פוסק ההלכה המוסלמי את חשיבות אי הפקרת הילדים באיסלם. הגמול מגיע לאשה ש"לא תשאיר את ילדיה לשוטט בדרכים עד אובדן דעת", מסביר השייח' מולאווי, ונותן בכך הכשר ל"סבל שבשתיקה", או במילותיו - הבלגה.
