ההזדמנות לראות במשחק הגמר של גביע אירופה כדורגלן או אוהד המנגבים מפניהם את הדמעות היא בהחלט הצצה נדירה לרגש גברי שאינו ניתן לשליטה. גברים בדרך כלל, וכמעט בכל מקום בעולם, שומרים על חזות קשוחה ואת הדמעות משאירים לנשים...
למרות זאת, פסיכולוגים מאמינים, כי בכי הוא בהחלט דבר חשוב.
פרופ' ברנרד קאפ, היסטוריון מאוניברסיטת וורוויק שבבריטניה אמר, כי למרות שגברים משפרים את יכולתם 'לזרום' עם רגשותיהם, הם עדיין נוטים לשמור את הדברים בבטן, גם אם הדבר מזיק לבריאותם.
מחקר שערך מציע, כי מבחינה הסטורית, כדי שהבכי יהיה 'מקובל', גברים היו צריכים להזיל את הדמעות הנכונות...
בשנים המוקדמות של אנגליה המודרנית למשל, היו הדמעות סימן לחולשה ולכשלון הגבריות, והנושא שוייך למעמדות. עבור האנגלי ה'מתורבת', השליטה על התשוקה והכעס היתה תמצית הגבריות והנימוסים הנכונים, אך עבור אנגלי מהמעמד הנמוך לא היתה זו התנהגות בלתי מתקבלת על הדעת. יחד עם זאת, "ערכים מצ'ואיסטיים" היו רק השפעה תרבותית אחת והערכים הנוצריים לא התיישבו עם דיכוי הרגשות בכפיפה אחת.
לדברי פרופ' קאפ, כיום, נשארו דמויות גבריות טיפוסיות קשורות עם שליטה על הרגשות, במיוחד ברבים, שיכולה להתפס כחולשה. דמויות גבריות ה'שוברות' מוסכמות אלו, לא יזכו אולי לביקורת, אך התנהגותם תהיה יוצאת דופן ובעלת ערך חדשותי...
למרות כל מה שאנו שומעים על 'הגבר החדש' המחובר לרגשות המודחקים שלו, כל גבר ידוע המנגב את דמעותיו בציבור ימצא עצמו בכותרת של העמוד הראשי.
הפסיכולוג הקליני רון ברייסי אמר, כי בכי הוא תפקוד חשוב מאחר והוא גורם לשחרורם של הורמונים הקשורים ללחץ. גברים יכולים לבכות באופן גלוי יותר כיום מאשר בעבר, אך לדבריו, ישנם עדיין גברים החושבים כי זהו סימן לפגיעות. המלכודת היא המחשבה מה יגידו אחרים - החשש כי הבכי יפגע במעמד או בהערכת הגבר, אך למעשה זה הכל בראש.
עוד אמר, כי על גברים להפסיק להתבייש מלהראות את רגשותיהם ולהשתמש בדוגמא של הכבאי ש'נשבר' לאחר שהציל אנשים מהמגדלים הבוערים בפיגוע ב-11 בספטמבר. "הם היו אנשים אמיצים, אבל אמיתיים - עם רגשות אמיתיים".
לדברי ברייסי, בכי טוב הוא דבר מועיל. "גברים לעיתים קרובות משאירים דברים בבטן וחיים עם בעיות זמן רב יותר ממה שהם צריכים, מה שעלול להוביל לעיתים למחלות הנגרמות מלחץ נפשי. גברים רבים יודעים כיצד המכונית שלהם פועלת יותר מאשר על רגשותיהם".
