בג"צ דחה בכ-4 חודשים את המשך הדיון בעתירות עיריות הרצליה ורמת השרון והוועדות המקומיות לתכנון ובנייה שלהן, נגד תוכנית המתאר הארצית לאנטנות (תמ"א 36) מחודש מאי 2002, המאפשרת הצבת אנטנות סלולריות בכל אתר ונקודה בארץ מבלי שיהיה לציבור ולרשויות המקומיות שיקול דעת בנושא.
בג"צ העניק למדינה ארכה בת כ-3 עד 4 חודשים לקדם את החקיקה. השופטים אף המליצו לממשלה להתערב ולהשלים את החקיקה בהקדם. המשרד לאיכות הסביבה האשים את משרד המשפטים, כי נמנע בשנים האחרונות מלפעול נגד החברות שהציבו אנטנות שלא כחוק.
השופטים מישאל חשין, אשר גרוניס וסלים ג'ובראן, דחו את בקשת העותרות להוציא צו על-תנאי נגד תוכנית המתאר הארצית, לאחר שהפרקליטות הצהירה בדיון כי ניזומו הצעות חוק אחדות להסדר הקרינה הבלתי מייננת, אלא שהצעות חוק אלו טרם בשלו לכדי היותן הצעות חוק רשמיות שפורסמו.
יתירה מכך, נציגת הפרקליטות, עו"ד אורית קורן, דיווחה לשופטים כי אף בין משרדי הממשלה לבין עצמם נתגלעו חילוקי דעות באשר להצעת החוק, ולכלל דעה אחת לא הגיעו. הדיון האחרון ברמת הממשלה היה בחודש ינואר השנה, אלא שוועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בטיוטת החוק הממשלתית, בהטילה על המשרד לאיכות הסביבה להמציא לה נתונים מסויימים.
חשין: "לא ידענו מה אירע מאז חודש ינואר"
"לא ידענו מה אירע מאז חודש ינואר", ציין השופט חשין בהחלטתו. "זאת ידענו, כי בחודשים מרס ומאי 2004 הועלו הצעות חוק פרטיות שגם עניינן הוא בקרינה הבלתי מייננת. נוכח כל אלה שאלנו את עו"ד קורן אם לא יהיה זה ראוי כי נושא העתירה יעלה ויבוא ויגיע לידי גמר ברמת הממשלה - לכאן או לכאן - דהיינו, תוכרע השאלה אם תיזום הממשלה הצעת חוק ואם תחדל. שאלנו כך, והיבענו דעתנו כי ראוי ששאלת החקיקה תוכרע סופית בממשלה, וככל הניתן בהקדם".
השופטים ציינו, כי אין בכוונתם להחליף את שיקול דעתה של המדינה בעניין. "בעוד כשלושה-ארבעה חודשים תגיש הפרקליטות לבית-המשפט הודעה משלימה, ובה תודיענו מה עמדתה של הממשלה באשר לנושא החקיקה. נקבל הודעה משלימה זו ונחליט על דבר המשך ההליכים".
במהלך הדיון, נזפו השופטים בעותרים על השיהוי הרב בהגשת העתירה. עיריית הרצליה טענה בדיון, כי המדינה הודתה בכתב התשובה שהגישה לעתירה, כי הפיקוח על הצבת האנטנות הסלולריות פרוץ לחלוטין וכי המדינה אינה פועלת לאכיפת החוק על העבריינים.
העותרות: החלטות על הצבת האנטנות מתקבלות ע"י גורם יחיד
בעתירה שהוגשה בחודש מאי השנה על-ידי עורכי הדין רענן הר-זהב, ליאור כץ וזאב זייטמן, וכן על-ידי היועצים המשפטיים לעיריות הרצליה ורמת השרון, עורכי הדין ענת בהרב-קרן ויצחק גל-אור (בהתאמה), נטען כי אישורי הקרינה לאנטנות, קביעת תקני הבטיחות הכוללים, הפיקוח השוטף וכו' - כל אלה רוכזו בידי גורם יחיד - הממונה על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה - וכי גורם זה פועל בחוסר סמכות והוא לא הוסמך בחוק לפעול בנושא.
עוד נטען בעתירה, שעל-פי התקנות, הממונה מחוייב להתייעץ עם גוף מקצועי המורכב מנציגי משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, אך גוף זה התפרק והפסיק לפעול לפני כ-10 שנים, וכך קורה שמתקבלות החלטות על-ידי גורם יחיד, מבלי שיוסמך לכך בחוק, ומבלי שיקבל ייעוץ הנדרש על-פי חוק.
העותרות טוענות עוד, כי התמ"א יצרה מצב שבו, בפועל, התכנון הארצי הקובע היכן יוקמו האנטנות, נעשה על-ידי החברות הסלולריות - גופים פרטיים-עסקיים הפועלים להפקת רווחים, ולא על-ידי מוסדות התכנון המחוייבים לדאוג לאינטרס הציבור.
עשרות אנטנות ליד מוסדות חינוך, גנים ציבוריים ובתי אבות
"בתחום שיפוט הרצליה ובתחום שיפוט רמת השרון", נאמר בעתירה, "הוקמו עשרות אנטנות סלולריות. חלק מהאנטנות מוקמו ליד מקומות רגישים כגון: מוסדות חינוך לילדים, בתי אבות, גנים ציבוריים, בנייני מגורים".
לעתירה צורפה חוות דעת מומחה שנכתבה על-ידי ד"ר זמיר שליטא, בעל תואר דוקטור לביולוגיה מולקולרית ממכון ויצמן, העוסק בתחום נזקי הקרינה. בחוות הדעת הוסבר, שתקן הקרינה שאומץ בישראל אינו מבטיח הגנה מלאה מפני השפעותיה השונות של הקרינה, וכי יש בסיס של ממש לחששות הציבור.
חוות הדעת מתארת, כי גם ברמות קרינה נמוכות, כמו אלה הנפלטות מהאנטנות סלולריות, נמצאו השפעות ונזקים על גוף האדם. למשל, שברים ב-DNA של תאי המוח, הפרעות בהפרשת הורמונים, שינוי בגלי המוח. הוסבר שנזקים אלה גורמים למומים מולדים, להגברת הסיכון לחלות בסרטן, להאצת מחלות זיקנה ועוד. בחוות הדעת נאמר, כי "הסף הבריאותי שקבע המשרד לאיכות הסביבה... מתיר חשיפה לעוצמת קרינה הגבוהה עד פי 4,500 מזו הגורמת לנזקים הנ"ל".
עיריית הרצליה טוענת, כי המדינה עצמה מודה שהתחום פרוץ לחלוטין, ומביאה תימוכין מכתב התשובה שהגישה המדינה לבג"צ, בו נאמר בין היתר: "ראוי לציין, כי בשנים האחרונות התעוררו במשרד לאיכות הסביבה שאלות בנוגע למידת ההתאמה של המסגרת החוקית של תקנות הרוקחים כבסיס ראוי להסדרת תחום הקרינה הבלתי מייננת. בשל כך אף נמנע המשרד לאיכות הסביבה בשנים האחרונות, בעצת משרד המשפטים... מנקיטת אמצעי אכיפה כלפי מי שאינו מקיים את הוראות התקנות או עוסק בקרינה בלתי מייננת ללא היתר או בניגוד לתנאיו".
יעל גרמן: נקווה שהחלטת בג"צ תביא לזירוז החקיקה
לדברי ראש עיריית הרצליה, "זה בלתי נתפס כמעט שמדינת ישראל מודה למעשה שלממונה על התקינה במשרד לאיכות הסביבה, ד"ר סטיליאן גלברג, אין סמכות לפעול מול החברות הסלולריות, כאשר הוא הגורם היחיד במדינת ישראל שבסמכותו לפקח על הצבת האנטנות הסלולריות ולשמור על שלום הציבור".
"אנו נאבקים על זכותן של כל הרשויות המקומיות במדינת ישראל להורות לחברות הסלולריות להרחיק אנטנות ממקומות רגישים - מוסדות חינוך, בתי אבות, בנייני מגורים וכד', למען שלום הציבור ובריאותו. אני מאמינה, כי בג"צ יטה אוזן לרחשי לב הציבור ויביא לשינוי המצב הקיים", אמרה ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, בהתייחסה לעתירה.
בג"צ 4557/04 עיריית הרצליה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'
