בשנת תשס"ב נשרו 21,600 תלמידים בכיתות ט'-י"א מבתי הספר העל-יסודיים שבפקוח משרד החינוך, התרבות והספורט, שהיוו 6.6% מכלל התלמידים בכיתות אלה.
מתוכם כ-15,000 תלמידים נשרו מן החינוך העברי וכ-6,600 תלמידים נשרו מן החינוך הערבי. בחינוך העברי אחוז הנושרים נמוך בכמחצית מזה שבחינוך הערבי - 5.6% לעומת 11.1%, בהתאמה. כך עולה מנתונים מתוך סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המופיעים בפרסום: "התמדה בלימודים ונשירה של תלמידים בכיתות ז'-י"ב, תשס"ב".
הסקר מודד נשירה בשנת לימודים אחת או במעבר לשנה הבאה אחריה. תלמיד נושר מוגדר כתלמיד שנשר ממערכת החינוך שבפיקוח משרד החינוך התרבות והספורט (עוזב בית ספר אחד ואינו עובר לבית ספר אחר) במשך שנת הלימודים או במעבר לשנה הבאה אחריה. חלק מן התלמידים הנושרים ממשיך לימודיו בבתי ספר תעשייתיים שבפקוח משרד העבודה, או בישיבות שבפקוח משרד הדתות.
בין השנים תשנ"ט לתשס"ב נסתמנה מגמה של ירידה באחוז הנושרים מן החינוך הערבי (מ-14.1% בתשנ"ט ל-11.1% בתשס"ב) ואילו מן החינוך העברי אחוז הנושרים נשאר כמעט ללא שינוי.
הצמצום באחוז הנושרים מן החינוך הערבי נמצא בכל דרגות הכיתה, אך בקרב בנים בכיתה ט' הוא הניכר ביותר (מ-24.9%, ל-17.7%, בהתאמה).
בחינוך העברי, אחוז הנושרים מן החינוך הממלכתי זהה לזה שבחינוך הממלכתי דתי, ונמוך בכמחצית מאשר במערכת החינוך החרדי (5% לעומת 9.9%, בהתאמה).
הבדל זה הוא בעיקר בכיתה י"א, בה אחוז הנושרים בחינוך החרדי מגיע ל-18.5%, לעומת 5% בקרב החינוך הממלכתי והממלכתי דתי. (כנראה שבחינוך החרדי רוב הנושרים עוברים ללמוד בישיבות).
מהסקר עולה עוד, כי אחוז הנושרים בקרב בנים כפול מזה שבקרב בנות. 7.4% מהבנים לעומת 3.7% מהבנות בחינוך העברי ו-14.7% מהבנים, לעומת 7.5% מהבנות בחינוך הערבי.
לתלמידים שלאביהם יש השכלה של עד 8 שנות לימוד, היתה השפעת ההשכלה הנמוכה של האב על הנשירה, בולטת הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי.
מבין התלמידים שלאביהם השכלה של עד 8 שנות לימוד, נשרו 7.7% בחינוך העברי ו-15.5% בחינוך הערבי. זאת, בהשוואה לאחוז נשירה של 5.2% בחינוך העברי ו-8.6% בחינוך הערבי, מבין התלמידים שלאביהם השכלה של 9 שנות לימוד ויותר.
בקרב 83% מן התלמידים בחנוך העברי השכלת האב היא 9+ שנות לימוד, לעומת 51% בקרב התלמידים בחינוך הערבי.
עוד נמצא, כי בקרב התלמידים שאמם אינה נשואה, אחוז הנושרים גבוה באופן ניכר מזה שבקרב תלמידים שאמם נשואה, הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי.
בחינוך העברי, בקרב תלמידים שאמם לא נשואה ההפרש באחוז הנשירה בין בנות לבנים קטן יותר (8.3% מהבנות ו-12.4% מהבנים), לעומת כלל התלמידים בכיתות אלה שאצלם אחוז הנשירה של בנות מהווה מחצית מזה של בנים (3.7% מהבנות, לעומת 7.4% מהבנים).
בקרב עולים בעלי ותק בארץ של 5 שנים או פחות (עלו בשנים 1998-2002) נמדד אחוז נשירה שנתית גבוה (18.4%). אחוז זה הינו גבוה כמעט פי 3 מזה שבקרב העולים הוותיקים יותר (שעלו בין השנים 1990-1997), ופי 4 מזה שבקרב ילידי הארץ בדרגות כיתה ט'-י"א.
ככל שגיל התלמיד בעת עלייתו (בשנים הנ"ל) גבוה יותר, עולה הסיכון לנשירה: בקרב תלמידים שגילם בעת העלייה היה עד 14 שנים נשרו 12.6%, ובקרב תלמידים שגילם בעת העלייה היה 17 שנים נשרו 25.2%.
כ-8,500 תלמידים בכיתות ט'-י"א עלו (בשנים הנ"ל) מברה"מ לשעבר וכ-550 עלו מאתיופיה. אחוז הנושרים בקרב העולים מאתיופיה הוא פחות ממחצית מזה שבקרב העולים מברה"מ לשעבר.
6,100 תלמידים נשרו מכיתות ז'-ח' בתשס"ב:
בשנת תשס"ב נשרו כ-6,100 תלמידים מכיתות ז'-ח' שהיוו 2.7% מסך כל התלמידים בכיתות אלה. מתוכם כ-4,400 תלמידים מן החינוך העברי וכ-1,700 מן החינוך הערבי. בחינוך העברי אחוז הנושרים בכיתות אלה הוא 2.5% ובחינוך הערבי 3.3%. הפער באחוז הנושרים בין החינוך העברי לחינוך הערבי גדל באופן ניכר החל בכיתה ט'.
במהלך השנים תשנ"ט-תשס"ב נשרו 14.3% מתלמידי כיתה ט'
במקביל לסדרת הסקרים הבודקת נשירה שנתית (כפי שפורט לעיל), נערך סקר מעקב אחר מחזור אחד של תלמידי כיתה ט' בשנת תשנ"ט. בסקר זה נבדקו הנושרים בני אותו מחזור בכל אחת מדרגות הכיתה העוקבות - י', יא',יב', בכל אחת מן השנים העוקבות - תש"ס, תשס"א ותשס"ב.
בסקר מעקב זה נמצא, כי 85.7% מתלמידי כיתה ט' בשנת תשנ"ט הגיעו לכיתה י"ב בשנת תשס"ב, ואילו 14.3% נשרו במשך השנים הנ"ל. בחינוך העברי, אחוז המסיימים כיתה י"ב' בתשס"ב מתוך מחזור תשנ"ט גבוה מזה שבחינוך הערבי (88.5% לעומת 73.7%, בהתאמה).
בסקר מעקב זה התברר, כי מאפייני התלמידים הנמצאים בסיכון גבוה לנשירה זהים לאלה שפורטו לעיל.
