81% מכלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל מרוצים מחייהם, ו-52% מגלים אופטימיות לגבי העתיד וחושבים שבשנים הקרובות חייהם יהיו יותר טובים - כך עולה מסקר חברתי שנערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הסקר נערך בחודשים ינואר-דצמבר 2003 ובמסגרתו רואיינו כ-7,200 איש בני 20 ומעלה בכל רחבי הארץ, המייצגים כ-4 מיליון איש בגילים אלו (לא כולל תושבים ערבים במזרח ירושלים, דיירי מוסדות טיפוליים, תושבים ישראלים אשר שהו בחו"ל למעלה משנה ברציפות בעת הסקר, דיפלומטים ועולים אשר עלו ארצה חצי שנה לפני מועד הראיון לכל המאוחר, ושבטי בדואים ואחרים המתגוררים מחוץ ליישוב).
הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסיה הבוגרת בישראל ורווחתה ובוחן את תפיסות הפרטים בחברה לגבי היבטים שונים של חייהם. הנושא שנחקר בהרחבה בשנת 2003 היה רווחת האוכלוסייה והוא מספק מידע על נסיבות וגורמים חברתיים המשפיעים על מצב הרווחה של הפרט בתחום הכלכלי ובתחומים נוספים של חייו (הנושא שנחקר בהרחבה בשנת 2002 היה פנסיה ופרישה מהעבודה).
מהסקר עולה כי מרבית הישראלים מרוצים מחייהם ו-33% מעריכים כי חייהם לא ישתנו ו-15% חושבים שחייהם יהיו פחות טובים.
שיעור שביעות הרצון גבוה יותר בין הצעירים מאשר בין המבוגרים. 88% מבני 24-20 מרוצים מהחיים, לעומת 79% בגילים 64-45 ו-77% בגילים 75 ומעלה. שיעור שביעות הרצון בקרב רווקים ונשואים (83% ו-84% מרוצים מהחיים בהתאמה) גבוה יותר מאשר בקרב גרושים ואלמנים (63% ו-68% מרוצים מהחיים, בהתאמה).
שיעור שביעות הרצון מהחיים בקרב בעלי השכלה נמוכה וחסרי השכלה (78%) קטן יותר מאשר בקרב בעלי תעודת בגרות (83%), תעודה על-תיכונית (81%) או תעודה אקדמית (87%).
שיעור שביעות הרצון מהחיים גבוה יותר (90%) במשקי בית שבהם ההכנסה ברוטו לנפש עולה על 4,000 ש"ח לחודש, ונמוך יותר (73%) במשקי בית שבהם ההכנסה ברוטו לנפש נמוכה מ-2,000 ש"ח לחודש.
שביעות רצון כללית מהמצב הכלכלי
48% מהאוכלוסיה הבוגרת מרוצים ממצבם הכלכלי, בדומה לשנת 2002, כמו כן 39% מעריכים שמצבם הכלכלי יהיה טוב יותר בשנים הקרובות, לעומת 37% החושבים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה,
ו-24% החושבים כי מצבם הכלכלי יהיה פחות טוב.
שיעור בני 75 ומעלה המרוצים ממצבם הכלכלי (65%), גבוה לעומת בני 74-65 (55%). שיעור זה גובה משיעור המרוצים ממצבם הכלכלי בשאר הגילים (54%) ומטה. לעומת זאת אחוז קטן מבני 75 ומעלה חושבים כי מצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות (8%), בעוד שבקרב קבוצות הגיל הצעירות יותר, שיעור המעריכים כי מצבם הכלכלי יהיה יותר טוב גבוה יותר (12% מבני 74-65, 25% מבני 64-45, 51% מבני 44-25 ו-%66 מבני 24-20).
בקרב משקי בית בעלי הכנסה ברוטו לנפש שעולה על 4,000 ש"ח לחודש 68% מרוצים ממצבם הכלכלי, ו-53% חושבים שמצבם יהיה טוב יותר בשנים הקרובות.
מרבית האוכלוסיה מרוצה מהמצב הבריאותי
77% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל מגדירים את מצבם הבריאותי כטוב בדומה לשנת 2002, אך אחוז המרגישים כך קטן ככל שעולה הגיל, וכן ככל שההכנסה נמוכה יותר.
34% מהאוכלוסיה הבוגרת מדווחים על בעיית בריאות או בעיה פיסית כלשהי, ול-86% מתוכם (23% מהאוכלוסייה) בעיה זו מפריעה בחייהם. בעיית בריאות, במידה והיא קיימת, גורמת להפרעה לבעלי
הכנסות נמוכות בשיעורים גבוהים יותר מאשר לבעלי הכנסות גבוהות (81% מהמדווחים על בעיית בריאות בקרב בעלי הכנסה ברוטו עד 2,000 ש"ח לנפש לחודש במשק בית, לעומת 48% מבעלי הכנסה של 4,000 ש"ח ומעלה).
מרבית מהמועסקים מרוצים מעבודתם:
83% מהמועסקים מרוצים מעבודתם. באוכלוסיה היהודית שיעור שביעות הרצון מהעבודה גבוה (84%) מאשר באוכלוסייה הערבית (76%). שיעור שביעות הרצון מהעבודה בקרב עולי שנות התשעים
ואילך נמוך יותר (74%) מאשר בקרב כלל האוכלוסייה היהודית.
למעלה מ-%88 מבעלי תעודה אקדמית או על תיכונית מרוצים מעבודתם, בדומה ל-29% מהמשתכרים 7001 ש"ח ומעלה ברוטו לחודש.
48% מהמועסקים מרוצים מהכנסותיהם מהעבודה (49% מהיהודים ו-54% מהערבים). 17% מהמועסקים חוששים כי הם עלולים לאבד את מקום עבודתם בשנה הקרובה (16% מהיהודים ו-21% מהערבים), ו-55% מעריכים כי אם יאבדו את מקום העבודה אין להם סיכוי כלל או יש להם רק סיכוי קטן למצוא עבודה ברמת ההכנסה הנוכחית לפחות. 3% לא יחפשו כלל עבודה.
58% מהמועסקים עובדים מחוץ ליישוב מגוריהם, ול-9% מהמועסקים אורך יותר משעה להגיע למקום העבודה. ל-37% מכלל המועסקים מפריע משך זמן ההגעה לעבודה (36% מהיהודים ו-50%
מהערבים).
שביעות רצון מהקשר עם בני משפחה וחברים:
למחצית האחוז מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל אין משפחה, וכמחצית האחוז אינם נפגשים עם בני משפחתם ואינם משוחחים אתם בטלפון.
94% מכל אלה שיש להם בני משפחה מרוצים מהקשר עימם (95% בשנת 2002), כמו כן, אין כמעט הבדלים בהרגשה זו בין המינים, בין הגילים, בין ערבים ליהודים, בין ותיקים לעולים, דתיים וחילוניים, או בין אנשים ברמות שונות של הכנסה או השכלה.
לעומת זאת, רווקים ונשואים מרוצים יותר מהקשר עם בני המשפחה מגרושים ואלמנים (93% ו-95% לעומת 85% ו-90% בהתאמה).
ל-21% מכלל האוכלוסיה הבוגרת אין חברים (14% בשנת 2002). 95% מאלה שיש להם חברים מרוצים מהקשר עימם.
34% מהאוכלוסיה חשים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם. (נשים יותר מגברים 40% לעומת 27%), מבוגרים יותר מצעירים (45% ומעלה מבני 65 ומעלה, לעומת פחות מ-%33 מבני 64 ומטה), גרושים (54%) ואלמנים (66%) יותר מנשואים (28%) ורווקים (34%) עולים ותיקים ועולים חדשים יותר מילידי הארץ (40% ו-42% לעומת 28%) ובעלי הכנסה נמוכה יותר מבעלי הכנסה גבוהה (33% מבעלי הכנסה ברוטו לנפש במשק הבית של עד 2,000 ש"ח, לעומת 26.5% מבעלי הכנסה של 4,000 ש"ח ומעלה).
שביעות רצון של מרבית האוכלוסיה מדירת המגורים
82% מכלל האוכלוסיה מרוצים מדירת המגורים שלהם (80% בשנת 2002) ו-18% מרוצים מהיחסים עם שכניהם. שביעות הרצון מדירת המגורים גבוהה יותר אצל יהודים (82%) מאשר אצל ערבים (78%). 71% מעולי 1990 ואילך מרוצים מדירת מגוריהם, לעומת 84% מילידי הארץ ו-85% מהעולים הותיקים.
80% מהאוכלוסיה הבוגרת מרוצים באופן כללי מאזור המגורים שלהם,%35 מרוצים מכמות השטחים הירוקים באזור ו-53% מרוצים מהניקיון בו. 63% מהאוכלוסיה המשתמשת בתחבורה הציבורית מרוצים מסידורי התחבורה הציבורית באזור מגוריהם, ו-67% מרגישים בטוחים בהליכה לבדם בלילה באזור.
מידת הדתיות:
6% מהיהודים בני 20 ומעלה מגדירים עצמם כ"חרדים", 9% "דתיים", 13% "מסורתיים-דתיים", 27% "מסורתיים-לא דתיים", ואילו 46% מגדירים עצמם כ"לא דתיים, חילוניים". (לעומת 6% 10%, 13%, 29%, 43% בהתאמה בשנת 2002).
55% מבני דתות אחרות בני 20 ומעלה מגדירים עצמם כ"דתיים מאוד" וכ"דתיים", 23% "לא כל כך דתיים", ואילו 23% מגדירים עצמם כ"לא דתיים" (לעומת 51% 23% 26% בהתאמה בשנת 2002).
ידיעת שפות:
4% מאוכלוסיית בני 20 ומעלה הצהירו שאינם יודעים כלל עברית. 3% מהיהודים הצהירו שאינם יודעים כלל עברית לעומת 13% מהערבים. ככל שהוותק בארץ עולה כך קטן שיעור אלה שאינם יודעים עברית (עולים ותיקים כמחצית האחוז, ועולי 1990 ואילך 15%). כמו כן, 3% מבעלי השכלה אקדמית הצהירו שאינם יודעים כלל עברית לעומת 12% מחסרי השכלה.
אי ידיעת השפה העברית מצוי בשיעור קטן בקרב הצעירים בני 24-20 (1%) ואילו בקרב מבוגרים בני +75 השיעור גבוה יותר (20%). 69%מכלל האוכלוסיה בני 20 ומעלה הצהירו שאינם יודעים ערבית בכלל (79% מהיהודים). 58% מילידי הארץ כולל לא יהודים (אינם יודעים כלל ערבית לעומת 72% מהעולים הותיקים ו-79% מעולי 1990 ואילך.
32% מאוכלוסיית בני 20 ומעלה הצהירו שאינם יודעים כלל אנגלית. 29% מהיהודים אינם יודעים כלל אנגלית לעומת 52% מהערבים, 80% מחסרי השכלה לעומת 15% מבעלי השכלה אקדמית. 21% מילידי הארץ, 42% מהעולים הותיקים ו-45% מעולי 1990 ואילך. כמו כן, ככל שהגיל גבוה, כך נמוך שיעור ידיעת השפה האנגלית.
