אלה היו ללא ספק שבע השנים הרעות של משפחת חבר. שבע שנים של מלחמה חסרת פשרות בממסד, במערכת. מלחמה של משפחה הכמהה לדבר היקר מכל - להשיב את הבן הביתה. משפחת חבר ניהלה לאורך השנים כמעט לבדה מירוץ נגד הזרם, נגד הזמן. שבע שנים אחרי, רנה חבר, אם המשפחה, כמעט באפיסת כוחות, מסרבת להרפות. גם היום ה-17 באוגוסט 2004, ועדיין אין כל קצה חוט שיוביל לפתרון התעלומה, אולי הגדולה בתולדות צה"ל.

רב"ט גיא חבר, מספר אישי 5210447, נראה בפעם האחרונה בוודאות ב-17 באוגוסט 1997, עת סיים את תורנות השמירה במחנה "קרן" של חיל התותחנים, בדרום רמת הגולן. יום קודם לכן, עוד הספיקו הוריו לבקרו בבסיס. מאז נעלמו עקבותיו. נשק הגליל הארוך האישי שלו (מס' 2055932), אף הוא מעולם לא נמצא. שתי עדויות מרכזיות שהגיעו לידי המשפחה בשעתו, הן אלו של אילנה ווטש, תושבת רמת הגולן, שדיווחה כי ראתה את גיא עוד באותו היום מנסה לתפוס טרמפ בטרמפיאדה בצומת קצבייה שברמה ועדותו של צפר תושב זימבאבווה, שטען כי הבחין בחייל שהסתובב באזור תל פארס, הסמוך לגבול עם סוריה [לפרטים נוספים אודות השתלשלות הפרשה, ראו אתר האינטרנט שהוקם ע"ש גיא חבר: www.missing.co.il].

אהבה של אם

הפגישה שערכנו בשבוע שעבר עם רנה חבר, בביתה שבכוכב יאיר, לא היתה שגרתית. הרבה לא נכתב שם, הרוב נחרת בזיכרון. זו היתה פגישה נוחה ומבולגנת למדי, משל לרסיסי המידע שהצליחה רנה חבר ללקט לאורך השנים לבדה. על השולחן בסלון, המתין סרט הוידיאו בן 10 הדקות המגולל את סיפור היעלמותו של גיא. גם בשעה שצפינו בסרט, נראה היה כי רנה חבר לא מאבדת רגע. היא המשיכה לנבור ברשת האינטרנט, שמא פוספס דבר מה, שמא נסתר דבר מה מעיניה. מעמדה זו, כשתבליט של תצלום אוויר של סוריה מונח לצדה, ניהלה רנה וממשיכה לנהל חלק ניכר ממאבקה לאיתור הבן. איכשהו, גם לאחר שצפתה בסרט אולי עשרות פעמים, הפצירה בנו שנקשיב היטב למילות השיר בסרט, כאם החוסה בגופה על אחד הדברים היחידים שעוד נותרו לה מהדבר היקר לה מכל.

רנה חבר של שנת 2004 שונה בתכלית מרנה חבר של לפני 7 שנים. היא עמידה יותר, מחושלת, הרבה פחות מאמינה. המערכת הצליחה לא פעם להוציא אותה משיווי משקל, אך לא הזיזה אותה מעמדתה, כי בנה גיא נמצא בסוריה. בתוך הררי החומרים שהצטברו אצלה, מאז נעדר בנה, ריכוז של חומר שלא היה מבייש אף גורם מודיעין בישראל, היא מנתבת היטב. שולפת מסמך ועוד מסמך, כציוני דרך במסע הארוך המסרב להגיע לקצו. אנו מדפדפים באיורים של גיא כשהיה בן 8, בן 10, ילד מוכשר לכל הדעות. אחד האיורים מושך את עינינו, זה הממחיש את האנטגוניזם שגילה גיא עוד מילדותו כלפי תופעת היהירות בחברה. המסר הזה הפך כנר לרגליה של רנה חבר, והיא לוקחת אותו עמה לכל מקום. "צריך להקשיב לכל אדם, בלי קשר לדרגתו", היא אומרת לאחר שנכוותה עשרות פעמים מגורמים ב"מערכת".

"הייתי צריכה להגן על חפותנו"

היא נזכרת בתקופה הראשונה להיעלמותו של גיא, תקופה שהיתה מעדיפה לשכוח. אותה קצינה בכירה באגף כוח אדם של צה"ל (אכ"א) שאמרה לה בחודש הראשון להיעלמות, כי "גיא וודאי מסתובב לו במערות וניזון מפירות יער". הפגישה עם ראש אכ"א בשעתו, האלוף גדעון שפר, שלא לחץ את ידה בתום פגישה מתוחה עם המשפחה, בעקבותיה ניתק אבי המשפחה, איתן, כל מגע עם צה"ל. את חוסר המודעות במשרד החוץ לפרשה, כשנה וחצי לאחר ההיעלמות. ואולי יותר מכל, את ההאשמות מצה"ל כלפי המשפחה, כאילו סייעה לגיא לתכנן את נתיב הבריחה מבסיסו שברמת הגולן. "הייתי צריכה להגן על חפותנו באותה תקופה", היא מציינת בכאב.

אומרים שיחס לעניין מסויים נמדד לעיתים בדברים הקטנים. משך שנים הוצמד לגיא חבר מספר אישי שאינו שלו, במסמכים הרשמיים של צה"ל. לפני שלוש שנים, גילתה זאת המשפחה לראשונה, ופנתה בסערת רגשות לצה"ל. התגובה לה זכתה רנה, הכתה אותה בתדהמה: "מה את רוצה, הרי זו את שנתת לנו את המספר האישי". הטעות כמובן תוקנה מייד. "איש לא התנצל", היא אומרת, "לעיתים התנצלות מספיקה, אבל כאן? אף אחד לא מצא לנכון לעשות זאת". המספר האישי שהופיע על המסמכים שייך לחייל אחר אשר שירת בצה"ל באותה תקופה. רנה חבר מחזיקה עד היום בשמו של אותו חייל.

המתווך הגרמני: גיא לא בישראל

במשך השנים היא נאלצה לפעול כמעט לבדה. היא נועדה עם שגרירים, שרי חוץ ודיפלומטים רבים מכל העולם. בתחילת הדרך אף נפגשה עם בכירים ברשות. לסיורים של משפחות החטופים מלבנון, מעולם לא צורפה. באחת הפעמים, נפגשו משפחות החטופים עם חברת קונגרס אמריקנית. רנה ניסתה לצרף חומר על גיא למשלחת הצבאית שליוותה את המשפחות. היא התבקשה שלא להפריע: "זה יסיח את דעתה של חברת הקונגרס". כשביקשה להיפגש עם המתווך הגרמני, ארנסט אורלאו, בנובמבר אשתקד, ניסתה המערכת לסכל זאת בכל דרך. "הוא עסוק כעת בטננבאום", נאמר לה, "אל תכבידי עליו, יש לו הרבה על הגב". לבסוף היא נפגשה עמו, לא לפני שקיבלה תדרוך מראש צוות השבויים והנעדרים של צה"ל, אלוף משנה ל'.

לפגישה בגרמניה היא נסעה עם שמעון מזרחי, יו"ר הדירקטוריון של מכבי עלית ת"א בכדורסל, המלווה את המשפחה כבר כמעט שש שנים ומשמש כנציגה מול צה"ל. "שמעון הוא החמצן של המשפחה, הוא ראש החץ של כל הפעילות הנוגעת לגיא", אומרת רנה, "הוא בעל שילוב נדיר של שכל ורגש - שני פרמטרים חיוניים במשא-ומתן". אורלאו אמר לה באותה הפגישה, כי "גיא לא נמצא בישראל". לא ברור על מה הסתמכו דבריו. המערכת, בכל אופן, התייחסה בזלזול לדברים. בשיחה אחרת עם הגרמנים נאמר לה, כי "על 'הדבר' הזה, הסורים אינם מוכנים להגיב". במכתב תשובה שקיבלה רנה חבר מהגנרל הסורי דרוויש, נמסר: "גיא לא נמצא בגזרה שלי".

"זה הלא אבסורד", אומרת רנה חבר, "אני צריכה ללכת ולדבר עם הגרמנים לבד? אפילו בשבטים הפרימיטיביים באפריקה אין דבר כזה, איפה המדינה שלי?!". במקרה אחר, לפני כארבע שנים, אירגנה רנה, שוב באופן עצמאי, פגישה עם שר החוץ הגרמני, יושקה פישר, בעת ביקורו בארץ. הפגישה נקבעה למלון המלך דוד. משנודע דבר הפגישה למערכת, ניסתה האחרונה לצרף לפגישה גם את משפחות שלושת החטופים. פישר, שהבין את המתרחש לאשורו, סימן בידו: "רק היא", כשהוא מצביע על רנה חבר. היא נזכרת שבתום הפגישה הלכה לבקר אצל אמה, ואמרה לה: "את רואה אמא, גיא קיבל את הבמה בפעם הראשונה אצל הגרמנים".

עם השנים, מה שזכה לכינוי "האופציה הסורית", קרי, הסברה כי גיא חבר נמצא בסוריה, רק קיבל חיזוק אצל רנה חבר. היא הפכה למעין חוקר מודיעין מן המניין המכסה את תחום דמשק לכל דבר ועיקר. בידיה עשרות מסמכים של עדויות על אסירים שיצאו ממרתפי הכלא הסורי שנים אחרי שנפלו בשבי, חלקם רק באחרונה, ואיש לא ידע על גורלם. לפני שלושה חודשים התארחה בדמשק משלחת של יהודים מארה"ב. המשלחת עברה קודם לכן בירושלים וקיבלה הנחייה מראש הממשלה, שלא לדבר על "ענייני שלום". "למה שרון לא ביקש מהם לדבר על גיא", רוטנת רנה, "גיא כנראה לא חשוב לו, הוא לא בראש שלו בכלל".

לרמטכ"ל: אתה מתבייש בגיא

המאבק על כבודו האבוד של גיא, אינו מסתיים כאן. לא אחת קרה, שבאירועים ובטקסים רשמיים, הן בתוך צה"ל והן מחוצה לו, אוזכרו שמות הנעדרים, למעט שמו של גיא. עברה תקופה עד שהפך גיא בהגדרות של מילון המונחים הצבאי מ"נעלם" ל"נעדר". לפני כשנתיים, נפגשה רנה עם הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון. "אתה מתבייש בגיא כי הוא לא גיבור צה"ל", הטיחה בו, "כי גיא הוא סתם איזה אהבל מחיל התותחנים שמסתובב לו". בחדר השתררה מבוכה. הרמטכ"ל לא השיב. כשאמרה לו, כי מעולם לא כלל את השם 'גיא חבר' בנאומיו, הוא הנהן בראשו. מאז, היא אומרת, מקפיד יעלון לנקוב בשמו של גיא בכל אירוע בו הוא מזכיר את נעדרי צה"ל. היא מבקשת להבהיר, שהרמטכ"ל אינו אשם בכך, אלא "אלה שמתחתיו - אלה שהזינו אותו במידע כי גיא מסתובב".

בינואר השנה יצא הרמטכ"ל בהתבטאות מפתיעה. "ישנם סיכויים רבים מבעבר לפענוח פרשת החייל הנעדר גיא חבר", אמר. ההתבטאות הזו נותרה סתומה. בחודש שעבר חודשו החיפושים אחר גיא, באזור אפיק הירדן ההררי, במסגרת יוזמה עצמאית. רנה לא תולה תקוות רבות בחיפושים האלה, וממשיכה לדבוק בעמדתה, כי הכתובת נמצאת ממזרח. בהוראת הרמטכ"ל, מוקם בימים אלה צוות חדש בראשות אריה טסלר, תת-אלוף בשירות סדיר, שיהיה אמון מעתה על בחינת כיוונים נוספים לחקירה המתנהלת בעניינו של גיא. צוות החקירה של היחידה לאיתור נעדרים (אית"ן) יצטרף לצוות החדש. רנה מצדה, מביעה תקווה כי הנציג החדש של צה"ל יהיה חלק מ"הנבחרת" המקיפה את המשפחה - כך היא מכנה את אותם אנשים פרטיים שהתקבצו במהלך השנים במטרה לסייע ולהביא לסיום הפרשה, ובראשם שמעון מזרחי, ד"ר מוטי קידר, מזרחן, ואיש השב"כ לשעבר ח' , גם עליהם מרעיפה רנה שבחים רבים על פועלם בעניינו של גיא.

לראש אכ"א החדש: אתה תהיה הפה של גיא

ביום שלישי שעבר הוקמה העמותה "עד בואך גיא" ששמה לה למטרה להביא את גיא לתודעה הציבורית, דבר שבאופן תמוה טרם הצליח לחלחל, ולסייע לקידום הפרשה בערוצים בינלאומיים. שמעון מזרחי, שנועד אמש (ב') לראשונה עם תא"ל טסלר מאז מינויו, אמר ל-Nfc, כי העמותה הוקמה על-ידי אנשים החרדים לסוגיית גיא חבר, במטרה לדאוג לכך שגיא לא יוסר מסדר היום הלאומי. "כל יהודי העולם צריכים לדעת מגיא, כמו גם כל אלה החרדים לנושאים ההומניטריים, על-מנת שיפעלו מול מדינות עוינות להשיג כל מידע אפשרי". את מינויו של תא"ל טסלר, מגדיר מזרחי כ'חיובי': "מדובר בקצין בכיר בעל רקע קרבי המכיר את רמת הגולן. הוא יעסוק אך ורק בנושא הזה. זהו דבר חשוב".

כמה ימים קודם לכן, הגיע לביתם של משפחת חבר ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, שמונה לא מכבר. שטרן, הוא ראש אכ"א הרביעי המבקר בבית משפחת חבר אחרי האלופים - גדעון שפר, יהודה שגב וגיל רגב. אך הפעם התחושה היתה אחרת. "הוא מצטייר כמי שלא יחשוש ללכת עד הסוף עם רעיונות משוגעים ככל שיהיו", אומרת רנה לאחר שהתרשמה לחיוב מפגישתה עם שטרן. "במקרה של גיא צריך מישהו אחר, מישהו שחושב אחרת, אמרתי לשטרן שהוא ייווכח כי כפי שהמקרה של גיא לא שגרתי - כך גם הפתרון לא יהיה שגרתי". בדבר אחד לפחות, רנה חבר צודקת. שטרן הוא אכן קצין לא שגרתי. הוא אכן קצין אחר, מבריק אפילו. אולי הדמות היותר מתאימה לטפל במקרה כמו זה של גיא חבר. "אתה תהיה גיא", ביקשה משטרן בפגישה, "גיא לא יכול לדבר, אתה תדבר בשמו".

"קודם כל - חפשו את החיים"

זהו אופי המאבק של רנה חבר. לשמור על הכבוד של בנה גיא כבבת עיניה. "שגיא יקבל את הבמה", היא מדגישה שוב ושוב לאורך השיחה. היום, שבע שנים אחרי, היא שואלת: "איפה גורמי המודיעין שהביאו את 'הצדיק' טננבאום?, הפתרון הוא במודיעין. איפה המודיעין במדינת ישראל? הרי כשהמודיעין רוצה משהו הוא מביא אותו". מה היא היתה עושה אחרת? - מלכתחילה, היא לא היתה בוטחת במערכת. "הייתי סוגרת את הדלת, ועובדת בלי המערכת. שבע שנים לא ראיתי שהמערכת יוזמת דברים באפיק המדיני. שום דבר! או משום שלא איכפת לה, או משום שהם רוצים לכסות על משהו... היום כמובן המצב שונה, והמערכת מתייחסת בכבוד למשפחה".

הכבוד של משפחת חבר, או ליתר דיוק של גיא חבר, נרכש בעמל רב. רנה לא מאחלת את הסיוט שעברה משך שבע שנים, לאף משפחה בישראל. "כל אבא ואמא שיש להם חייל בצבא צריכים לפחד. זהו פחד לדורות. אתה נגמר לאט לאט. אתה לא יודע לאן לנתב את החיים... אין זה אומר שההורים אינם מפחדים. הם פשוט מפחדים להתעמת עם זה, להתקרב לזה. והמערכת קל וחומר. כל אחד צריך ללכת לישון בלילה ולפחד, שכן אם מחר, הבן שלו, חייל, לא יחזור הביתה מצה"ל, ולא במסגרת תאונה או קרב, שילמד מהניסיון שלנו - פשוט יזרקו אותו לכלבים". בקריאה נואשת לצה"ל, היא מסיימת: "קודם כל - חפשו את החיים".

באופן מעורר פליאה, לאורך השנים, אף גורם מודיעיני לא התעניין בתיק המסמכים שצברה רנה חבר. לא בעדויות, לא בתכתובות שלה עם דיפלומטים, כמו גם לא בתשובות שניתנו לה מהסורים. פריטים שייתכן ויש בהם דבר מה, שיוכל לסייע בהמשך החקירה. רנה חבר מביעה, איפוא, תקווה, כי הדבר הזה לפחות, ייפתר בידי הצוות החדש שמונה לטפל בפרשת בנה.

מדובר צה"ל נמסר, כי "צה"ל פועל באופן רציף מה-17 באוגוסט 1997 בניסיון לאתר את החייל הנעדר גיא חבר... התיק של החייל גיא חבר מעולם לא נסגר... צה"ל ימשיך לבדוק בכל כיוון אפשרי במטרה לאתר את גיא".

למצגת פלאש על גיא חבר [מתפרסמת כאן לראשונה]:
www.mia.org.il/GuyHeverFlash.swf

בתמונה למטה: רנה חבר (במרכז) בצילום משותף עם קבוצת מכבי ת"א בכדורסל ושמעון מזרחי (מימין):