נשיא צרפת, ז'אק שיראק, קרא אמש (ו', 27.8.04) לכפות שיחות שלום על ישראל. "כמה זמן יכול העולם לקבל את הטרגדיה הזאת, המחבלת ביציבות של אזור החשוב לביטחון העולם כולו?", שאל שיראק במפגש עם דיפלומטים צרפתים.
"הגיע הזמן שהקהילה הבינ"ל תמלא את מחויבויותיה. העולם חייב להפסיק את חוסר המעש והזהירות המוגזמת הגורמת לתוצאות הרות אסון במזרח התיכון".
"הקהילה הבינ"ל חייבת להגיד בשפה ברורה: טרור ואי קבלת האחר אינה מקובלת עלינו ויש להילחם בהם ללא היסוס. אולם, גם כיבוש וקולוניליזם אינו מקובל וחייב להיפסק".
"המטרה הסופית צריכה להיות הקמת מדינה פלשתינית. יש לחדש את שיחות השלום עם ישראל, ואם צריך, אף לכפות זאת. אנו חייבים לנוע קדימה כעת, כשהדבר אפשרי. העולם אינו יכול להמתין יותר לרצון טוב של צד זה או אחר".
בהמשך דבריו קרא שיראק לשליחת כוחות בינ"ל לרצועת עזה לאחר הנסיגה הישראלית הצפויה. שר החוץ, סילבן שלום, ביקר בפריס לפני ימים אחדים ודחה את הרעיון: "איני חושב שזה הזמן לעסוק בזה", אמר.
שר החוץ הספרדי, מיגל מורטינוס, הצטרף אף הוא (ו') לקריאה לגלות מעורבות רבה יותר במזרח התיכון: "אני חושב שהגיע הזמן שהאיחוד האירופי יקח אחריות. אין ביכולתנו לאפשר שהמצב, נטול התקווה לשלום, יימשך", אמר.
ביום ה' (26.8.04) קרא סילבן שלום לאיחוד האירופי לא לתמוך בעמדה הפלשתינית בדיון הצפוי בקרוב בעצרת הכללית של האו"ם. הפלשתינים ומדינות ערב יקראו להטיל סנקציות וחרם על ישראל בשל הקמת גדר הביטחון.
"אני חושב שאירופה צריכה להצביע נגד הצעת ההחלטה הפלשתינית הקיצונית", אמר שלום. "אירופה, אני מאמין, צריכה למלא תפקיד חשוב בתהליך השלום. אך לשם כך היא צריכה לנקוט במדיניות מאוזנת. וזה אומר, לא לתמוך בהצעה הפלשתינית".
ישראל עושה מאמץ לפייס את האירופים לקראת ההצבעה הצפויה באו"ם. ביום ד' הושגה "התקדמות משמעותית" בשיחות לצירופה של ישראל לתוכנית 'אירופה הרחבה'. ההתקדמות הושגה במרתון שיחות שנערכו בבריסל בהשתתפות שגריר ישראל באיחוד האירופי, עודד ערן.
התוכנית נועדה להדק את קשריו הכלכליים של האיחוד האירופי עם ישראל, הרשות הפלשתינית, ירדן, מרוקו, טוניסיה, מולדובה, ואוקראינה.
האיחוד האירופי מעוניין מאוד להשתלב בתהליך השלום במזרח התיכון, זאת כדי להילחם ב"הגמוניה האמריקנית". ישראל לא גילתה עד כה התלהבות רבה לצירופם של האירופים, אולם החשש מסנקציות נותן את אותותיו.
העצרת הכללית של האו"ם חסרת סמכות לקבל החלטות מעשיות ולהחלטותיה תוקף הצהרתי בלבד. אולם ישראל חוששת כי ההחלטה הצפויה עלולה "להתפשט כמו מגיפה" ולהשפיע על מעמדה הבינ"ל.
