החשב הכללי של משרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, החליט על ביצוע שורת צעדים נוספים לפתרון בעיות המעכבות הוצאה לפועל של פרויקטים גדולים בתחום התשתיות, וזאת במטרה להגביר את קצב ההשקעות בתשתית במשק במהלך שנת 2005 ואילך.
ההחלטה התקבלה לאחר בחינת הנושא באגף החשב הכללי בה אותרו מספר חסמים מרכזיים, ביניהם: היבטי חשבונאות ומס, חסמי מימון וחסמי כניסה.
בהתאם לתקנים החשבונאים שהיו קיימים עד היום בישראל ובשל אופי הפרויקטים המבוצעים בשיטת ה-BOT/PFI, הציג היזם רווח רק לקראת סופו של הפרויקט, דבר שיצר תמריץ שלילי בפני חברות ציבוריות מקומיות הנכנסות להשקעה בפרויקטים אלו.
על רקע זה הכין לאחרונה המוסד לתקינה חשבונאית, בשיתוף עם אגף החשב הכללי, טיוטת הצעה לשינוי התקינה החשבונאית הקיימת לפיה יוכל היזם בתנאים מסוימים לפרוס את הרווחים הצפויים על פני תקופת הפרויקט.
החשב הכללי ומנהל רשות המיסים סיכמו כי פרויקטים אשר ייחתמו מול המדינה עד למועד פרסום המלצות ועדת המשנה של המוסד לתקינה חשבונאית יידרשו לשלם מסים על בסיס התקינה החשבונאית הישנה, ובכך תיפתר הבעיה התזרימית ליזם.
כמו כן, הפרויקטים המבוצעים בשיטת ה-BOT/PFI משלבים עבודות הקמה עם שירותי תפעול ותחזוקה לאורך תקופת ההסכם, העומד על כ-25 שנה.
על-פי חוק מע"מ, מחויב היזם לשלם מע"מ בגין כל ההכנסות הצפויות מהפרויקט כבר במועד סיום הקמתו וזאת למרות שהכנסותיו יפרסו לאורך תקופה ארוכה. הפרשי העיתוי בין ההכנסות מהפרויקט לבין מועד תשלום המע"מ יוצרים בעיה תזרימית ליזם שאותה הוא נאלץ לפתור באמצעות נטילת הלוואה המייקרת את עלות הפרויקט.
המדינה הנושאת למעשה בעלות הפרויקט לוקחת בכך הלוואה על-מנת לשלם לעצמה מע"מ. לפיכך, נקבע כי גביית המע"מ תבוצע עם סיום הפרויקט וכי על-מנת להקל על תזרים המזומנים בפרויקט ולהוזיל עלויותיו, ייקבע במסגרת החוזה בין המדינה לזכיין, כי סכום המע"מ יועבר מהמדינה לזכיין ומשם חזרה לרשויות המס עם גמר הקמת הפרויקט.
בנוסף, מימון הפרויקטים על-ידי בנקים מקומיים הינו תהליך המביא לייקור עלויות המימון בשל חוסר תחרות בין הבנקים. על-מנת להגביר את התחרות בשוק המממנים ולהוזיל את עלויות הפרויקט, הוחלט כי הזכיין יוכל לקבל מהמדינה הגנה על ריבית מט"חית שתחול על הלוואות מהמערכת הבנקאית.
ההגנה על הריבית המט"חית תאפשר לקיחת הלוואות זולות מחו"ל ללא סיכון ריבית מיותר ליזם וזאת כחלק ממדיניות החשב הכללי לייעל את הקצאת הסיכונים בין היזם לבין המדינה.
כדי לפתור את בעיית חסמי הכניסה ועל-מנת להעלות את רמת הוודאות בקרב המציעים, הוחלט כי בכל מכרז משמעותי בתחום התשתית, יערך, עוד קודם לשלב התיחור הסופי, שלב התדיינות עם המציעים ועם גורמים רלוונטיים אחרים. החלטה זו מיושמת כבר במכרז כביש 431 ובמכרז הרכבת הקלה בת"א.
בנוסף, תיבחן הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים לפני הוצאת מכרז על-פי סט קבוע של פרמטרים שסוכמו לאחרונה עם הגורמים הרלוונטיים, הבדיקה תתבצע על-ידי צוות שירוכז באגף הפרויקטים בחברת "ענבל". ההחלטה נועדה למנוע תופעות פסולות של ביטול מכרזים לאחר פרסומם והתקבלה לאור דוחות מבקר המדינה על אי קיום בדיקה מתאימה לפני מכרזים.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
