הוא מדבר על איך זה לחיות במיעוט פעמיים, גם הומו, גם תימני, על ההתנגשות בין החלום להיות שחקן ורקדן לבין דמותה של האם התימניה, המגלה סממנים מדהימים של אימא פולניה למהדרין, מעלה כוריאוגרפיות וירטואוזיות על רקע שירים מוכרים, וביניהן משחיל מונולוגים מושחזי לשון, מהירים ומצחיקים. יוסי צברי - בוגר בית צבי, חזר ארצה אחרי שתי שנות לימוד בבית הספר למחול בניו יורק, והוא חזר בגדול.