ח"כ נסים זאב מש"ס מצליח לא אחת במליאה ובוועדות הכנסת לעורר את חמתם של חברי הכנסת, עד כדי שהודבק לו הכינוי "ליצן החצר". חברי כנסת בולעים את דבריו בשקיקה, ואחר כך מגחכים. הדבר לא קרה הפעם, ביום בו ציינה הכנסת את היום הבינלאומי למאבק נגד אלימות בנשים (ג', 23.11.04).
בדיון כה חשוב, הצליח ח"כ זאב לעורר את חמתם של חבריו לבית כאשר האשים את הנשים כמי שמעוררות את חמת בעליהן, ועל-כן הבעל מגיב להתקפות האישה. ח"כ זאב האשים את האישה בהקנטות, השפלות, איומים וזריקת חפצים לעבר בעלה ולכן, לשיטתו, תגובת הבעל צפויה.
הוא הוסיף שמן למדורה, כאשר ציין שהאלימות מצוייה בעיקר במשפחות קשות יום ובקרב עולים חדשים ונעדרת מהמגזר החרדי. נציין, כי מהדוח שפורסם היום בוועדה לקידום מעמד האשה עולה, כי בשנת 2004 נרצחו 10 נשים על-ידי בני זוגן וסך הכל נפתחו 13,592 תיקים במשטרה על-ידי נשים, בגין אלימות בני זוגן [ראו ידיעה נפרדת].
כדי שלא יהיה חשש שדברים הוצאו מהקשרם, הנה דבריו המלאים:
"חובתו של כל אדם לכבד את אשתו ולאהוב אותה יותר מגופו... אבל אני אגיד לכם, כששמעתי את הנאומים, חשבתי שעכשיו אני אצא לרחוב ואמצא נשים עומדות בתור, מוכות, חבולות, אחת אחת חס וחלילה, עם גבס, והשניה אני לא יודע מה, בדרך לבית חולים".
"...כדאי שתשמעו את הנתונים. האלימות היא דו צדדית. אין ספק שיש גברים מכים, ישנן נשים טובות ותמימות שהבעל מתעמר בהן? כן. אין שום ויכוח על-כך. אבל אין עשרות אלפי נשים כאלה בישראל. ודאי שאין מדובר במאות אלפים".
"מרביתן של אותן נשים [מוכות], שייכות למגזרי מיעוטים, עולים חדשים, והאלימות בבתיהן מתרחשת לעיתים קרובות על-רקע של עוני, אבטלה, שכרות, קשיי קליטה חמורים ועוד. זאת בעיה, אבל בוודאי שאין מדובר בפעולת דיכוי המונית".
"אלימות במשפחה, מתברר, אינה בהכרח עניין חד-צדדי, והגברים אינם תמיד אלה שיוזמים את חילופי המהלומות. לפחות במחצית מהתקריות האלימות בין בני זוג, נשים הן אלו שתוקפות ראשונות... 55% מהנשים הודו, כי נקטו באלימות במהלך ששת החודשים שלאחר יציאתן מהמקלט".
"התסריט של בעל שיכור המכה את אשתו וילדיו הוא אחד מיני רבות. אבל התסריט האחר הוא דווקא איש שקט וטוב, האישה מתגרה בו, מקנטיה אותו, משליכה לעברו חפצים, מאיימת ומשפילה, והוא לכל היותר מגיב להתקפותיה. צריך לקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה. ברוך השם, במגזר החרדי זה לא קיים".
ח"כ זהבה גלאון, בתגובה: אתה גבר מוכה?
דבריו של ח"כ זאב עוררו את זעמם של חברי הבית. חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ-יחד) קטעה את זאב במהלך נאומו ושאלה: "ח"כ זאב, אתה גבר מוכה?". סגן יו"ר הכנסת, ח"כ נסים דהאן, ביקש מח"כ זאב להבהיר את דבריו ואמר לו, "מצטייר מדבריך, כאילו יש לך משהו נגד נשים. תודיע קבל עם ועדה שאין לך שום דבר. להיפך, אתה רוצה להגן עליהן".
ח"כ אילן ליבוביץ' (שינוי), חבר הוועדה למעמד האישה, אמר בתגובה כי "כנראה שאי אפשר לדרוש הרבה מאדם שחי עדיין בתקופת החושך. האיש הוא בושה לבית הנבחרים. לצערי, ניסים זאב החליט לשאת בתפקיד ליצן חצר משכן הכנסת".
ח"כ אורית נוקד (עבודה) אמרה בתגובה: "אדם שמשמיע אמירות כמו אלו שהשמיע הערב ח"כ נסים זאב, בנושא מימדי האלימות נגד נשים בישראל, אינו ראוי לכהן כחבר כנסת. אני מזמינה את ח"כ זאב להתלוות אליי כבר מחר בבוקר לסיור במעון לנשים מוכות".
ליאורה מינקה, יו"ר 'אמונה' - תנועת האישה הדתית לאומית, דחתה את דבריו של ח"כ זאב. לדבריה, "ח"כ זאב נפל על הראש ואיבד כל קשר עם המציאות וזה לא קורה בפעם הראשונה. אני דוחה את דבריו בשאט נפש ומוחה עליהם בכל התוקף המוסרי, האנושי והנשי. קשה להאמין שאדם יכול לעבור את סך בית הנבחרים מבלי לעבור את סף המינימום של אינטליגנציה רגשית ומבלי לטעום, ולו ביס אחד מעץ הדעת. אוי לנו מבערותו ואוי לנו משליחותו הציבורית".
ח"כ זאב, בעבר: ענישה מחמירה באלימות במשפחה פוגעת בספרדים
אין זו התבטאות ראשונה של זאב שמעוררת סערה ציבורית. לפני כמה שנים אמר זאב כי "החקיקה הנוקשה, המבקשת להטיל עונשי מינימום בעבירות אלימות במשפחה, פוגעת במיוחד במשפחות מבני עדות המזרח, שאינם בקיאים במשמעות של פעולות הנראות להם מקובלות על-פי אמות המידה הנהוגות בקרב השכבות האתניות הללו".
זאב הבהיר, כי "אין להסכים לאלימות במשפחה, אך עם זאת אין גם לקבל דעה שכל מעשה אלימות, אף אם בוצע מתוך מצוקה ואף אם מימדיו קלים יחסית, יסתיים במאסר של ראש המשפחה".
הוא ציין, כי אינו מתכוון לאלימות קשה או לדקירות סכין, אלא ל"סטירה או גילוי אלימות חד-פעמי בנסיבות קשות של מצוקה, כאשר ראש המשפחה מובטל".
