היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הציג הבוקר (יום ד', 8.12.04) את טיעוניו להגשת כתב אישום נגד ח"כ יאיר פרץ, בגין מערבותו בפרשת התארים הפיקטיביים.
בדיון שהתקיים בוועדת הכנסת אשר חידשה דיוניה בנושא זה, הודיע היועמ"ש, כי לאור טיעוני סניגורו של ח"כ פרץ, עו"ד יהודה ויינשטיין, שהוצגו בשבוע שעבר, ברצונו להציג תמליל המתעד שיחה שקיים ח"כ פרץ עם צד שלישי במטרה להשיג תעודה, לפיה סיים כביכול תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, על-אף שלא עמד בדרישות האקדמיות של האוניברסיטה ולא נרשם בה כדין. תמליל השיחה הושג בהאזנת סתר שבוצעה במהלך הפרשה (בהיתר בית המשפט).
קודם לדברים אלה אמר היועמ"ש: "ח"כ פרץ ניסה להשיג תעודה פיקטיבית מאוניברסיטת בר-אילן. המבקש לקבל דבר רישיון לא פנה אל המוסד, אלא ניסה לקבל דבר מה באמצעות מאכערים למיניהם, גם אם זה לא מה שמגיע לו. זה למעשה מה שעשה ח"כ פרץ. מדובר בניסיון לקבל תעודת תואר מבר-אילן שלא מגיעה לו. אם הדבר נעשה מעובד ציבור זו היתה עבירת שוחד חמורה. משום כבודו, רציתי לחסוך ממנו את הדברים, אך לאור טיעוני סינגורו אציג בפניכם את תמליל השיחה".
להלן חלק מהתמליל:
קלינגר [צד שלישי]: אני מחר בבר-אילן.
פרץ: כן? בעזרת השם מחר אני אהיה איתך בקשר. אני מקווה שמחר אנחנו, איך אומרים, נגמור את זה. כתוב? ראית את התעודה?
קלינגר: בעיניים שלי.
פרץ: זהו, גמרנו. אז אני סומך עליך, מה? אני סומך עליך ב-100%.
קלינגר: רק יש שם שלוש חתימות. עוד חתימה אחת וזה הכל.
פרץ: כן... תאמין לי, קח מונית, כמה שיעלה יעלה.
שיחה נוספת:
יוסי גבאי [צד שלישי]: קלינגר דיבר איתך? [בפנייתו לפרץ].
פרץ: לא דיבר איתי.
גבאי: הוא בא לפה עם איזה מסמך של האישורים, כאילו לסיום והכל, וחתמו לו על זה, וביום א' הוא רוצה להביא כבר את התעודה.
פרץ: אתה קראת את המסמך? מה קראת בו?
גבאי: אני מנסה להיזכר מה זה - לכבוד, אני חושב, יאיר פרץ... הנדון: סיום התואר, ציון, סוף שנה, ואנו שמחים להודיעך כי סיימת בהצלחה את המבחנים עם ציון ממוצע גבוה. אני אפילו לא זוכר את הציון שהיה שם.
פרץ: כן.
גבאי: על החתום, יו"ר הפקולטה. פקולטה, לא יודע מה זה..., והיה חתימה שם וזהו.
פרץ: ראית את המסמך או שרק...?
גבאי: ראיתי, ראיתי.
שיחה שלישית
פרץ: אין לי זמן, עוד שבועיים אני צריך אותה.
קלינגר: הבנתי. אז מדעי המדינה, כמו שקבענו, נכון?.
פרץ: כל מה שקבענו. מדעי החברה, מדעי המדינה.
קלינגר: מדעי החברה ומדעי המדינה לא הולך כל-כך ביחד. מדעי המדינה זה יותר קל... מדעי החברה ביחד זה שתי תעודות BA.
פרץ: כן, אם זה שניים אז זה בכלל גדול.
לעניין פנייתו של ח"כ פרץ למשרד החינוך, במטרה לקבל את עודת התואר [שלבסוף לא הוענקה לו], אמר היועמ"ש: "אין חולק שח"כ פרץ הגיש בקשה כוזבת למשרד והמשרד אישר זאת. העבירה בוצעה. מדובר בעובד ציבור [כיהן בזמנו כעוזר שר העבודה והרווחה]. כל העבודות הועתקו, הוא לא למד כלל, לא כתב את העבודה ובנוסף, מסר דיווח כוזב כי החל לימודים לפני כשנתיים".
"ח"כ פרץ זייף את כל עבודותיו, ובכך הוא נמנה על קבוצה שהוגשו נגדה כתבי אישום. יש להותיר בידי הכנסת את הסמכות להסיר את חסינותו. על הכנסת לגלות גישה אחראית להפעלת סמכותה. לא לשם כך הוענקה סמכות וחסינות לחבר כנסת. אין שום הצדקה בעולם שאזרח יועמד בפני משפט, וחבר כנסת יסתתר מאחורי חסינותו ולא יעמוד לדין. על ח"כ פרץ להופיע בפני בית המשפט ולהוכיח את חפותו".
בר-און ליועמ"ש: גלה לנו האם היית מעמיד את אליק רון לדין?
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און, לא השתכנע מדברי היועץ המשפטי לממשלה, ועמד על טיעוני עו"ד ויינשטיין, כי לא ייתכן שבעבירה דואלית [מקרהו של ח"כ פרץ מול מקרה דומה של ניצב [בדימ.] אליק רון, מפקד מחוז משטרת ישראל, שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה דומה, ומאוחר יותר סעיפי האישום נמחקו], יתקיימו "פסקי דין" שונים.
לאור זאת, דרש ח"כ בר-און מהיועמ"ש להציג בפני הוועדה את טיעוניו, מדוע שהאחד יואשם, ואילו האחר, בגין אותו מקרה, לא יואשם. כמו-כן הקשה עליו ח"כ בר-און כאשר שאל: "האם אתה, אישית, היית מכהן בתפקיד היועמ"ש בשלב קבלת הראיות, האם היית מעמידו לדין [את אליק רון], ואם לא, האם על סמך החלטתך הראשונית, היית מעמיד את ח"כ פרץ לדין".
לדבריו, טענת האפליה היא לו"ז הדיון. אי אפשר בלי השוואה שמדובר באפליה". בהמשך העלה ח"כ בר-און שאלה נוספת ליועמ"ש והיא: "כמה אנשים נחקרו בפרשת התארים הפיקטיביים, האם מדובר במאות אלפים? 12 כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט - נגד מי הוגשו, למה הוגשו? למה הופרדו מאלה שנפסק להם הערה משמעתית - מה היו התבחינים לכאן או לכאן".
21 חברי כנסת בוועדה: 10 תומכים בפרץ ואחרים נמנעים
על-אף התמליל החריג שהציג היועמ"ש, המסגיר את ח"כ פרץ כמי שביצע את העבירות המיוחסות לו, רבים מחברי הוועדה שעליהם הוטלה מלאכת ההכרעה: האם להסיר חסינותו של ח"כ פרץ שיועמד לדין בגין מעשיו - תומכים בח"כ פרץ. כאלו הם 8 חברי כנסת מהליכוד ועוד שניים מש"ס. בחישוב פשוט כבר גרף לו ח"כ פרץ תמיכה בקרב מרבית חברי הוועדה. חברי הכנסת אחמד טיבי ומאיר פרוש מתכוונים להימנע.
לדברי ח"כ זהבה גלאון, יו"ר סיעת יח"ד: "אין לי תחושה נוחה, בעיקר כאשר אנו מדברים על שוויון לפני החוק. על הצדק לא רק להיעשות, אלא להיראות. ואם נוצר פה הרושם, ואולי הוא מוטעה, שיש אפלייה, מן החוכמה שהיועץ יקיים שימוע נוסף ולו בשביל הצדק. התחושה אינה נוחה. בישיבה הקודמת - עו"ד ויינשטיין עשה עבודה טובה ביותר ללקוח שלו, על אף שנכנס לפרטי פרטים בפרשת אליק רון, בזמן שרון אינו נוכח פה. אני מבינה את השיקולים. כמו שהוועדה מכבדת את עמדת היועמ"ש ומאמצת גישתו הממשלתית, אני חושבת, שלאור התהיות שהעלו קודמי, יש לשקול ולכבד את בקשת הוועדה לקיים שימוע נוסף ולו כדי להסיר את הרושם שיכול להיות מוטעה".