דוח השוואתי על שיעורי הפיצוי שמעניק מינהל מקרקעי ישראל לקבוצות אוכלוסיה שונות, אשר פורסם על-ידי ברית פיקוח, משרד רואי החשבון של ההתיישבות, מראה, כי המדינה מפלה לטובה, בצורה קיצונית ביותר, פולשים לקרקעות במגזר הבדואי, הערבי והיהודי לעומת הפיצוי שמוצע לחקלאים הנדרשים למסור את קרקעותיהם לבניה.
על-פי החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מספר 864, ניתנו לבדואים בצפון הארץ שפלשו לאדמות מדינה או לאדמות שלא שלהם, מגרש בניה חליפי מפותח בחכירה ל-49 שנים, בדמי חכירה מהוונים בשיעור של 0%, בתמורה להסכמתם להתפנות מהשטח.
בנוסף, ניתן מגרש לכל בן נשוי מעל לגיל 18 הגר בבית ההורים. המשמעות: קבלת פיצוי בהיקף של 100% מערך הקרקע, שמעולם לא היתה שלהם.
בהחלטה 874 אישר המינהל לפולשים במגזר הערבי לשלם 51% מערך הקרקע ולקבל אותה לרשותם לחכירה, בתנאים של 49+49 שנים. המשמעות: קבלת 49% מערך הקרקע, שהיא כאמור אדמת המדינה.
במקרה שלישי, קיבלו תושבים בכפר תמרה, במסגרת החלטה 873, את הקרקע בחכירה תמורת 31% מערך הקרקע. המשמעות: קבלת 69% מערך הקרקע שפלשו אליה. מקרים דומים ארעו גם בפלישות לקרקע מינהל בערים.
החלטה 727 של המינהל, לעומת זאת, קבעה כי לחברי המושבים והקיבוצים במרכז הארץ, ישולם פיצוי של 27% בעת שינוי יעוד. מסכום זה מקוזזים מיסים, כך ש-80% מעליית ערך הקרקע מגיעה לקופת המדינה. על-פי המלצות ועדת מילגרום, הנתמכות על-ידי השר לתשתיות לאומיות, אביגדור ליברמן, יופחת סכום הפיצוי ל-10% בלבד, שהם 5% בקיזוז המיסים.
מנכ"ל ברית פיקוח, ירון רייכמן, אמר בהתיחסו לדוח ועדת מילגרום, כי כדי לתת המלצות, צריך לדעת מה באמת קורה בשטח וזה לא נעשה. ההמלצות ניתנו, לדבריו של רייכמן, על-פי תחושת בטן ומשאלות לב של חברי הוועדה, והן מפלות בצורה בלבתי נסבלת את חברי המושבים והקיבוצים ומענישות מגזר שלם, אשר קנה את זכותו בעשרות שנות התיישבות.
