פרקליטו של סמ"ר יוסי פילנט, תושב יצהר שניסה להפריע השבוע לפינוי המאחז גבעת להבה שליד ישובו ונידון ל-28 ימי מחבוש בגין "התנהגות שאינה הולמת", דורש מהפרקליט הצבאי הראשי לבטל את המשפט המשמעתי בשל פגמים חמורים שנפלו לכאורה בהליך.

הפרקליט עו"ד שי גלילי, דרש מהפצ"ר, תת-אלוף אבי מנדלבליט, לעכב את ביצוע ההחלטה לשלוח אותו למחבוש, עד אשר ייבדקו טענותיו לגופן. ואולם, מדובר צה"ל נמסר הערב ל-Nfc, כי "בקשת עורך דינו של החייל לביטול הפסק המשמעתי הובאה בפני סגן הפרקליט הצבאי הראשי, ונדחתה על ידו".

עו"ד גלילי אמר ל-Nfc בתגובה, כי בכוונתו לעתור לבג"צ בדרישה להתערב בפסק המשמעתי, על-אף שמדובר בצעד נדיר מבחינתו של בג"צ. הוא סבור, כי בשל הפגמים המהותיים הפוגעים בכללי הצדק הטבעי ובזכויות המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הוא משוכנע כי בג"צ יתערב הפעם.

החייל: ההריסה לא היתה חוקית כי לשוטרים לא היה צו

פילנט, חייל בגדוד חרוב שהיה בחופשה בביתו שביצהר, הגיע במדים למאחז והיה מעורב במהומה שנוצרה שם. על מה שאירע בדיוק, חלוקות הדעות. לטענת הצבא, פילנט לא נענה לבקשות השוטרים לעזוב את המתחם והתבצר בקראוון המיועד לפינוי "עד כי נאלצו לפנותו בכוח", ואף "צעק לחיילים שנותרו במקום להימנע מביצוע הפינוי".

החייל טוען, לעומת זאת, כי כאשר שמע על הפינוי הגיע למקום וביקש מהשוטרים להציג צו הריסה. לטענתו, הם אמרו לו שאין בידיהם צו ולכן אמר לכמה חיילים שהיו במקום שמדובר בפקודה שאינה חוקית מבחינה מינהלית, משום שאין בידי המפנים צו הריסה כדין.

צה"ל מינה קצינה בודקת לאירוע, שהחלה בגביית עדויות מעדים לאירוע. לטענת עו"ד שי גלילי, הקצינה אף גבתה מפילנט הודאה, למרות שלא הזהירה אותו כנדרש בחוק השיפוט הצבאי, הקובע אף את לשון האזהרה. מעבר לכך, היא סירבה לאפשר לחייל להעלות את דבריו על הכתב, אלא אילצה אותו לחתום על מסמך שערכה בעצמה, לאחר ששמעה את עדותו, וגם זאת לכאורה בניגוד מפורש לחוק.

מדובר ב"ענישה כפולה"

עו"ד גלילי טוען במכתב ששיגר לפצ"ר, כי גם ההליך המשמעתי גופו היה פגום לכאורה מיסודו. ראשית, הוא טוען, הודיעו רשויות הצבא לפילנט כי נשללת ממנו חופשתו, בה היה מצוי, עד שיישפט וכי הוא מרותק למחנה הצבאי המאכלס את פלוגתו. ואולם, פקודות מטכ"ל קובעות, כי לא יועמד חייל לדין על מעשה שנשללה ממנו חופשה בגינו, אלא אם פרקליט צבאי הורה לעשות כן במפורש. גם נציב קבילות החיילים, שדן בקבילה בה היו נסיבות דומות, מצא כי מדובר ב"ענישה כפולה", המנוגדת לפקודות.

עו"ד גלילי אף טוען, כי המשפט נעשה לכאורה בדרך של הונאה, כאשר לא נאמר לפילנט שהוא נלקח למחנה עופר כדי להישפט, וכן נשללו ממנו זכויות בסיסיות של "צדק טבעי": לא איפשרו לו לעיין בפקודות מטכ"ל, להתייעץ עם עו"ד בטרם יישפט, לעיין בעדויות שישנן נגדו לכאורה, ועוד.

כזכור, נשלח פילנט להישפט בפני ראש מטה אוגדת איו"ש, אל"מ יוסי אדירי, אולם הוא סירב להישפט בפניו וביקש להישפט בפני בית דין צבאי, בין היתר משום שסבר שרק שם יזכה לקבל משפט צדק וכן כי רק בבית הדין יוכל להיות מיוצג על-ידי עו"ד. בטופס התלונה המקורי שהוגש נגדו, הואשם פילנט ב"התנהגות שאינה הולמת". בסעיף העובדות נאמר, כי הוא "הגיע לתוך קראוון המיועד לפינוי, בידיעה שכוחות צה"ל ומג"ב נקראו לבצע את משימת הפינוי". לדברי עו"ד גלילי, אין כל אשמה בדברים אלה והחייל ביקש להתגונן בטענה ש"אין להשיב לאשמה".

פרקליט צבאי קבע: סעיף האישום הוא התנהגות לא הולמת

עניינו של פילנט הועבר להכרעתו של פרקליט צבאי, סא"ל אהוד בן-אליעזר, שקבע כי העבירה היחידה שיש להעמיד את פילנט בגינה היא "התנהגות בלתי הולמת", ולא "התנגדות לפעולה חוקית" או "סירוב פקודה", בשום שפילנט עצמו לא קיבל כל פקודה, משום שלא היה בתפקיד. גם ההוראה להתפנות מהמקום, קבע הפרקליט הצבאי, היתה משוטר, כך שלא ניתן לראות בכך סירוב פקודה.

הפרקליט קבע עוד, כי "יש בסיס לסברה שהעבירה המתאימה היא מרי", אולם "ראוי להעמידו בגין התנהגות שאינה הולמת" את מעמדו ודרגתו. הפרקליט החליט עוד, שאין מקום לאפשר לפילנט להישפט בפני בית דין צבאי. לטענת עו"ד גלילי, חוות הדעת לא הוצגה בפניו או בפני פילנט, למרות שהחוק מאפשר לו להביא חוות דעת נגדית לזו.

לא הראו לו את העדויות ואת פקודות מטכ"ל

לבסוף, הובא פילנט להישפט בפני סגן מפקד אוגדת איו"ש, אל"מ דרור רופא. פילנט ביקש להיוועץ עם עורך דינו בטרם המשפט, אך אל"מ רופא סירב לאפשר לו. הוא ביקש לעיין בפקודות מטכ"ל, כדי לדעת כיצד להתגונן, וסורב. הוא ביקש לראות את העדויות נגדו ושוב סורב. "כמו כן", כותב עו"ד גלילי, "סירב אל"מ רופא לאפשר למרשי להביא עדי הזמה לצורכי הגנתו, שיהא בהם לסתור את העדויות האחרות שהיו בפני אל"מ רופא (עדויות שנגבו מאת הקצינה הבודקת, שמעולם לא הגיעו לעיונו של מרשי)".

נקודה תמוהה נוספת שמעלה עו"ד גלילי, נעוצה בכך שאל"מ רופא שפט את פילנט ל-35 ימי מחבוש, העונש המקסימלי שהוא מוסמך לגזור. "החייל כבר היה על הרכב כדי להחזיר אותו לבסיס שלו", מספר עו"ד גלילי, "ופתאום קראו לו בחזרה לאל"מ דרור, שהודיע לו כי עונשו שונה ל-28 ימי מחבוש, בלי לנמק". לדבריו, הדבר מעלה חשש כאילו העונש "הוכתב" מדרג גבוה.

"הקצין ששפט הוסיף כנראה פרטים בטופס התלונה השני"

גורמי הצבא סירבו לתת לפילנט לעיין בטופס התלונה נגדו ובחוות דעת הפרקליט הצבאי. רק בהתערבות הפרקליטות הצבאית, איפשרו לעו"ד גלילי לעיין במסמכים. אז, לטענתו, חשכו עיניו. "באופן מזעזע עוד יותר, התגלה לנגד עיני כי התלונה הראשונה, שעל בסיסה נסמך כל ההליך השיפוטי, לרבות הוראת הפרקליט, מציינת עובדות שונות לחלוטין מן העובדות המצויינות בתלונה השנייה. כלומר, לאחר שניתנה הוראת פרקליט כאמור לעיל, שינה אל"מ רופא את העובדות שבטופס התלונה וייחס למרשי עובדות חדשות שלא נזכרו כלל בעת העמדתו לראשונה לדין".

הוא טוען, כי מדובר ב"עובדות חדשות ושונות, אשר באופן מהותי יצרו מעין תלונה חדשה לחלוטין, שברור כי לא היה באפשרות מרשי להיערך לה". לדברי עו"ד גלילי, גם התאריכים על שתי התלונות היו שונים ומדובר בדבר הגובל בזיוף. "לא ברור איך בתלונה השנייה נכתב שהיא הוגשה ב-4 בינואר, כאשר אל"מ רופא ידע שהוא ישפוט את החייל רק ב-5 בינואר, אחרי שניתנה חוות הדעת של סא"ל בן-אליעזר".

לבסוף טוען גלילי, כי "משיצר אל"מ רופא תלונה חדשה, בעת ששינה את העובדות המפורטות בתוכנה, אשר מבססות את האשמה לכאורה, מרשי היה זכאי לסרב להישפט בפניו, שכן המדובר בתלונה חדשה לכל דבר ועניין".

בהכנת הידיעה השתתף גל ברגר.