ועדת הערר של "הרשות לאסירי ציון" במשרד הקליטה, דחתה השבוע את בקשתם של אסירי ציון להעניק ליהונתן פולארד תואר "אסיר ציון". מגישי הערר כבר הודיעו, כי יעתרו לבג"צ נגד ההחלטה.
פולארד (50), שהיה אנליסט ביחידת מודיעין של הצי האמריקני בוושינגטון, הורשע בריגול לטובת ישראל לפני 18 שנה ונידון למאסר עולם, עם המלצה שלא לחון אותו לעולם. מזה שנים הוא נלחם בארה"ב על זכותו למשפט חוזר, מאחר שקיבל ייצוג משפטי מרושל במשפטו.
ואולם, המודיעין האמריקני מסרב מזה שנים לבקשתו לעיין במסמכים הסודיים שהביאו להרשעתו, וכידוע, הממשל האמריקני נוקט בגישה קשוחה מאוד בכל הנוגע לפולארד. כל ניסיונות ישראל לשחררו או לקצוב את עונשו, בדרכים כאלה ואחרות, עלו בתוהו.
מגישי הערר ביקשו להגדירו כ'אסיר ציון' כדי להגדיל את הסיכויים לשחררו. על-פי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, זכאי לקבל את התואר, בין היתר, "מי שהיה במאסר או שהיה ששה חודשים לפחות במעצר או בהגליה, בגלל פעילותו הציונית בארץ שפעילות זאת היתה אסורה, והכל אם הוא אזרח ותושב ישראל".
הוועדה: הוא אינו תושב והפעילות שעשה אינה לפי הקריטריונים
הוועדה קבעה, כי פולארד אינו עומד בקריטריונים, משום ש"ריגול במדינה ידידותית אינו מוגדר כפעילות ציונית, שעליה ניתן המעמד של אסיר ציון". הוועדה סברה, שייתכן שכוונת המחוקק ב"פעולה ציונית, בארץ שפעילות זאת היתה אסורה", אינה מכוונת לפעולות כמו ריגול, האסורות בכל מדינות העולם.
נימוק שני של ועדת הערר היה, שפולארד אינו צפוי לשוב לישראל במידה וישוחרר, בשל כעסו על הנהגת המדינה, שלדעתו הפקירה אותו, ולכן אינו עומד בקריטריון "שהאיש יהיה אזרח ישראלי מכוח שבות ותושב ישראל".
"ערר זה הוא מהקשים ביותר, אם לא הקשה ביותר שהובא בפני הוועדה", נאמר בהחלטה. "הנושא הוא בעיקרו קושי ריגשי, אך פחות מכך משפטי".
חבר הוועדה, הלל בוטמן, אמר הבוקר בגלי צה"ל, כי החוק מונע מהוועדה להיעתר לבקשה: "אמוציונלית - אנחנו מוכנים לעשות הכל. אבל מבחינה חוקית כתוב ברור, ועורכי דין עושים את זה כדי שלא תהיה אפשרות להבין לא כמו שמתכוון החוק".
הוועד למען פולארד: נימוקי הוועדה מגוחכים
עדי גינצבורג, דובר הוועד להשבת יהונתן פולארד הביתה, אמר בתגובה כי נימוקי הוועדה מגוחכים, "במיוחד כשהם נשמעים מפיו של חבר הוועדה בוטמן, שקיבל את תואר ה'אסיר ציון' שלו לאחר שנאסר בעקבות מעורבותו ב'מבצע חתונה', שעניינו היה כידוע, חטיפת מטוס רוסי לצורך העלאת המודעות לנושא יהדות בריה"מ. האם זו פעילות שמותרת בכל העולם?", תהה.
גינזבורג הוסיף, כי איננו "מסוגל להעלות על דעתי דוגמא שתמחיש טוב יותר את הביטוי 'הרצחת וגם ירשת' – לשלול מיהונתן תואר משום שאיננו גר בארץ?!". לדבריו, "אין מכתב או ראיון עם יהונתן שאיננו מסתיים במשאלתו ובקשתו היחידה – לעלות לארץ ולהתאחד כאן עם עמו ועם משפחתו". הוא ציין, כי אסירי ציון רבים, ביניהם ד"ר עזריאל קוצ'וביבסקי, שהגיש את הערר, הוכרו כאסירי ציון בזמן שישבו בכלא בבריה"מ.
אחרי שמדינת ישראל הכירה בפולארד כסוכן שעבד מטעמה והתחייבה לפעול לשחרורו, טוען גינזבורג, הגיע הזמן שיהיה לו תואר שמבטא הערכה. "לאדם כזה, שפעל למען מדינת ישראל, מגיעה הערכה, בעיקר על רקע זה שאנחנו רואים כיצד הוא לא זוכה למינימום שבמינימום שמגיע לו", הוסיף.
"למרות הכל", לדבריו, "האשמים העיקריים בשערוריה הזו אינם חברי הוועדה. הם נאלצו למצוא תירוץ כלשהו, יהא מגוחך ככל שיהיה, כדי לרצות את ראש הממשלה שאיננו עושה דבר למען שחרורו של יהונתן ומעוניין לקבור את עניינו כמה שיותר עמוק מתחת לאדמה".
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
