בג"צ דחה היום (ד', 26.1.05) את עתירת עמותת "אדם טבע ודין" וארגונים ירוקים נוספים, נגד המשרד לאיכות הסביבה ושר הפנים בעניין תוואי אחד הקטעים בכביש מס' 6, הידוע כ"חוצה ישראל".
בימים אלה מתבצעות בקטע הכביש באזור רמות מנשה, בין נחל עירון לנחל יקנעם, עבודות בידי חברת "כביש חוצה ישראל". לטענת העותרים, מדובר באזור טבע מרהיב, משופע ביער ובאתרים בעלי ערך היסטורי. העותרים ביקשו לעצור את העבודות בקטע 18 של הכביש, להתלות את התכנון הקיים לקטע זה של הכביש, ולאפשר להם להציג הצעות תכנון משלהם לתוואי קטע זה של הכביש ולאופן סלילתו, אשר ימזערו, לטענתם, באופן ניכר את הנזק הסביבתי הצפוי מסלילת הכביש על-פי התכנון המאושר.
עיקרה של הצעת התכנון שהעותרים הגישו, קשורה במינהרת תעבורה, המצריכה שינוי תוואי קטע הכביש על-פי התכנית, וסלילתו באורח תת-קרקעי כדי להקטין את הפגיעה הנופית, האקולוגית והסביבתית הצפויה מהכביש. לטענת העותרים, הצעתם הינה כלכלית וזולה יותר מסלילת הכביש כמתוכנן על פני השטח.
לאור זאת, נתבקש בית המשפט בעתירה להורות ל"צוות המלווה" את מערך ביצוע סלילת הכביש, כי יימנע ממתן אישור לביצוע עבודות בקטע 18 של הכביש עד לבדיקת האופציה של מינהור חלקי של קטע זה באיזור המקשר בין כבישים 65 ו-70.
עמדת הרשויות היתה כי יש לדחות את התביעה הואיל וגופי התכנון שקלו בכובד ראש את השיקולים הסביבתיים הכרוכים בתכנון תוואי הכביש ואופן סלילתו, ואיזנו בין ההיבטים הרלבנטיים השונים שהביאו לגיבוש התכנית ולאישורה, ואין הצדקה לפתוח עתה את הליך התכנון מחדש ולהשעות עקב כך את ביצוע העבודות בכביש.
כאמור, בית המשפט הכריע לטובת הרשויות ודחה את העתירה. השופטת פרוקצ'ה, אשר כתבה את פסק הדין, ציינה כי ערכי הנוף והסביבה באיזור רמות מנשה הם, אכן, יוצאי דופן ביופיים ובחשיבותם, אך מנגד, סלילתו של קטע 18 של כביש חוצה ישראל הוא פרויקט לאומי בעל חשיבות ממעלה ראשונה לפיתוח הארץ ולשיפור תנאי התעבורה בה, שלהם השפעה ניכרת על חיי החברה והפרט בישראל.
בנסיבות העניין, נאמר, מבחינת מהלכי התכנון שהתנהלו, ומבדיקת פרטי התכניות הנוגעות בדבר, עולה כי בתכנון קטע 18 ניכרת מודעות והתחשבות בערך הסביבתי לא רק ברמת העקרון התיאורטי, אלא גם ברמת הביצוע הפרטני. חלופות שונות לתוואי הכביש ולמינהורו נבחנו, ואחת החלופות נבחרה ואושרה. צוות מלווה הופקד על פיקוח על ביצוע העבודה, ובתוך כך מוטלת עליו אחריות מיוחדת ביחס לערך השימור על ערכי הטבע. בנסיבות הענין נפסק כי אינטרס הציבור מחייב להמשיך בביצועה של התכנית המאושרת ולא להתלותה.
[בג"צ 1135/04]
