שגרה הכוללת פעילות גופנית באופן סדיר, גם כשהפעם הראשונה היא בשלב מאוחר בחיים, מפחיתה את התפתחותם של גורמי סיכון למחלות לב וסוכרת, כך גילו חוקרים קנדיים במחקר רפואי בקרב אנשים מבוגרים.
החוקרים, מאוניברסיטת 'ווסטרן אונטריו' שבלונדון, בדקו את השפעתו של אימון גופני על התפתחות סימנים של בעיות בחילוף חומרים כתוצאה ממחלות קרדיו-וסקולריות בשתי קבוצות של בוגרים בריאים, אך לא פעילים, בגילאים 55-75.
אחת הקבוצות החלה באימון פיסי סדיר תחת השגחה והקבוצה האחרת נשארה לא פעילה ושימשה כקבוצת פיקוח לצורך השוואה. רמות הכושר הבסיסיות היו דומות בין הקבוצות. לאחר 10 שנים, נאספו כל הנתונים של משתתפי המחקר - 161 שהיו פעילים ו-136 שנשארו לא פעילים.
אצל המשתתפים שהיו פעילים נראתה עליה ב-3.5% ברמות הכושר לעומת ירידה של 13.8% אצל הקבוצה שלא היתה פעילה. על הממצאים דיווחו החוקרים ב'עיתון הרפואי לטיפול בסוכרת'. אצל המשתתפים שלא היו פעילים נראתה חריגות משמעותית ביותר בחילוף החומרים לעומת הקבוצה הפעילה.
בסה"כ, לאחר 10 שנים, 11% מהחולים הפעילים ו-28% מהחולים הלא פעילים סבלו מ'סינדרום מטבולי' - קבוצה של גורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול גבוהות, רמות סוכר גבוהות והשמנה שהעלו את הסבירות לפתח מחלת לב וסוכרת.
בקבוצה הפעילה, אצל אלו שעברו מכושר נמוך למתון ואז לגבוה נמצאו פחות סימנים של חריגה בחילוף החומרים בהשוואה לאלו שנשארו בכושר נמוך או ירדו בכושרם.
המסר אותו רצו להעביר החוקרים הוא כי לפעילות הגופנית יתרונות רבים עבור חולים מבוגרים והיא יכולה להיות בעלת ההשפעה הטובה ביותר באם רופאי המשפחה היו ממליצים עליה, מאחר ויש להם קשר קבוע עם האוכלוסייה הנמצאת בסיכון למחלות קרדיו-וסקולריות.
