הממונה על השכר, יובל רכלבסקי, הגיש היום את הדוח השלישי על הוצאות השכר בשירות המדינה לשנת 2003. הדוח מוגש במקביל לדוח הוצאות השכר במגזר הציבורי המתפרסם בהתאם לתיקון מספר 16 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985.

הדוח מכיל נתונים לגבי הוצאות השכר של 56,970 עובדי משרדי הממשלה ובתי חולים ממשלתיים, ו-84,871 עובדי ההוראה בשירות המדינה תוך אבחנה בין דירוגים מקצועיים וקבוצות שכר.

עובדי קופות החולים מובילים את הרשימה

עובדי קופות החולים מובילים את רשימת השכר ותופסים באופן מכובד בשבע המשכורות הגבוהות ביותר במגזר הציבורי. עוד מובילים ברשימה: עובדי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה.

המקומות הראשונים:

- קופ"ח מכבי - משכורות של 90,677 ש"ח, 74,016 ש"ח, 70,022 ש"ח ו-69,659 ש"ח למנכ"ל הקופה.

- קופ"ח מאוחדת - 76,765 ש"ח למנכ"ל ו-69,216 ש"ח למשנה למנכ"ל.

- שירותי בריאות כללית - 75,973 ש"ח.

- האוניברסיטה העברית - משכורות של 68,761 ש"ח ו-67,389 ש"ח.

- אוניברסיטת חיפה - 67,553 ש"ח לסגן נשיא האוניברסיטה.

דוגמאות נוספות: מנהל אגף בבזק מרוויח 48 אלף ש"ח, עם עלות שכר של 61.5 אלף ש"ח, בבתי הזיקוק מפקח משמרת הרוויח 54.9 אלף ש"ח עם עלות שכר של 65.8 אלף ש"ח. בחברת חשמל משתכר סמנכ"ל פרויקטים הנדסיים 50.6 אלף ש"ח עם עלות שכר של 70.5 אלף ש"ח. ברשות הנמלים זכה לשכר הגבוה ביותר ימאי שהרוויח ב-2003 כ-50.7 אלף ש"ח, עם עלות שכר של 61.4 אלף שקל.

בשירותי בריאות כללית השתכרו 861 אנשים שכר ממוצע של 35 אלף ברוטו. באוניברסיטת תל אביב השתכרו 46 בעלי תפקידים בכירים שכר ממוצע של 31 אלף שקל באוניברסיטה העברית 120 בכירים השתכרו 33.3 אלף שקל ברוטו ובקופת חולים מכבי, 53 בכירים השתכר 35.7 אלף שקל ברוטו.

עשרה בכירים בבנק ישראל השתכרו בין 43 אלף ל-44.4 אלף ש"ח בחודש; שלושה בכירים בבתי הזיקוק השתכרו בממוצע 53 אלף ש"ח בחודש; מנכ"ל הרכבת השתכר 46.8 אלף ש"ח בחודש בשנת 2003.

ברשות השידור הקורסת, שרק אתמול נודע כי מנכ"לה מבקש מימון מיוחד מהאוצר, עולה כי המנכ"ל והסמנכ"לים מרוויחים פחות מהטכנאים הוותיקים. כך, עלות שכרו של המנכ"ל, יוסף בראל, הגיעה ל-46.5 אלף ש"ח, בעוד שלפניו ברשימה מופיעים לפחות 40 בכירים ששכרם גבוה יותר, ובראשם טכנאי ברשות השידור- עם עלות שכר של 61.5 אלף ש"ח בחודש.

1,331 עובדים משתכרים מעל 25 אלף ש"ח לחודש

מהדוח עולה, כי מספרם של עובדי המשרדים הממשלתיים ובתי החולים הממשלתיים ששכרם החודשי ברוטו עומד מעל 25,000 ש"ח, הינו 1,331. מספרם של עובדי משרד הביטחון ששכרם החודשי ברוטו עומד מעל 25,000 ש"ח, הינו 104.

יש לציין, כי בדוח לשנת 2002 פורטו בעלי תפקידים אשר שכרם היה גבוה מ-30,000 ש"ח ברוטו ולכן מספרם היה נמוך (582) ממספר בעלי התפקידים ששכרם גבוה מ-25,000 ש"ח ברוטו המפורטים בדו"ח זה (1,435).

בנוסף מתפרסמים בדוח פרופיל השכר של נושאי דרגות במשטרת ישראל, בצה"ל ובשרות בתי הסוהר; השוואה בין שכר גברים לשכר נשים ואחוז הנשים בשירות המדינה ורשימת בעלי תפקידים במשרדי הממשלה האזרחיים ששכרם גבוה משכר מנכ"ל משרד ממשלתי.

רכלבסקי: "עם פרסום הנתונים בדוח זה אנו מקיפים בדיווחי 2003 את מרבית העובדים המושפעים מהסכמי השכר בשירות הציבורי. פרסום הנתונים לגבי עובדי המדינה מגביר את השקיפות וביחד עם נתוני דוח השכר לגופים נתמכים ומתוקצבים לשנת 2003 הם מקיפים נתונים של כ-430,000 עובדים בשירות הציבורי".

הדוח מורכב מחמישה חלקים וכולל נתונים לגבי הוצאות שכר של עובדים שהועסקו בשירות המדינה בשנת 2003. מהם עולה כי
השכר הממוצע ברוטו לחודש במשרדי ממשלה ובתי חולים ממשלתיים היה 10,686 ש"ח.

השכר הממוצע ברוטו לחודש במשרד הביטחון היה 15,164 ש"ח;
השכר הממוצע ברוטו לחודש של עובדי ההוראה בשירות המדינה היה 6,851 ש"ח; רמות השכר בדירוג הוראה הינן נמוכות יחסית בהשוואה לקבוצת האקדמאים בשירות הממשלתי וזאת על רקע מבנה ההעסקה המיוחד של המורים והיקף עבודתם השבועי.

נתוני השכר של מורים לפי עשירונים מעלים כי שכר ממוצע ברוטו למורה בעשירון העליון בדירוג עומד על 9,106 ש"ח, שכר ממוצע ברוטו למורה בעשירונים הבינוני - 7,640 ש"ח. שכר ממוצע ברוטו למורה בעשירונים הבינוני-נמוך עומד על 5,549 ש"ח. שכר ממוצע ברוטו למורה בעשירון התחתון בדירוג- 3,930 ש"ח.

בהתייחסו לרמות השכר הנמוכות יחסית בקרב עובדי הוראה בהשוואה לקבוצת האקדמאים בשירות הממשלתי ציין רכלבסקי, כי הוא פועל לקידום המשא ומתן בכיוון המלצות ועדת דוברת בנוגע לשינויים במבנה ההעסקה שיביאו למערכת תמריצים שיבטיחו גיוס של כוחות הוראה אקדמאים וישמרו את הכוחות הקיימים במערכת ההוראה.

שכר נשים מול שכר גברים בשירות המדינה-

בהשוואה בין שכר הגברים לשכר הנשים בדירוגים שונים בשתי תקופות: מאי 2004 לעומת מאי 2002 ומאי 2004 לעומת מאי 1997, עולה כי ישנה מגמה של צמצום בפערים בשתי התקופות וכי התופעות המשמעותיות שקרו בתקופות אלה הן גידול במספר הנשים המועסקות בשירות המדינה מול מספר הגברים. עוד עולה כי צומצם משמעותית הפער ברכיב החזר ההוצאות בין הנשים לגברים, מגמה שהמשיכה גם בשנת 2004.

רכלבסקי: "פערי השכר בין גברים לנשים בשירות המדינה נובעים בעיקר משני גורמים: ההבדלים בכוחות השוק ובמערכת השכר והתגמול בין מקצועות שונים וקבוצות עובדים שונות לטובת הגברים, והתשלום עבור שעות נוספות - רכיב העבודה הנוספת שהינו המרכיב העיקרי הגורם לפער בין ההכנסות".

בהתייחסו לפערים אלו הציע רכלבסקי, לבחון אפשרות לצמצום היקף ההעסקה בשעות נוספות ולסגירת משרדי הממשלה בשעה 17:00 ובכך ליצור מקור תקציבי שיאפשר חיסכון והעלאת שכר באופן שוויוני לנשים וגברים בשירות המדינה. כמו כן הציע רכלבסקי לפעול לקידומן של נשים בדרגות הביניים כעתודה ניהולית לדרגים הבכירים.

רכלבסקי פירט בדוח גם פסקי דין נבחרים העוסקים בענייני שכר בשירות הציבורי.

כן פרסם רכלבסקי, נתונים לגבי חריגות השכר במגזר הציבורי. מהדוח עולה, כי ב-93 גופים קיימות חריגות לכאורה (14% מתוך 663 גופים שדווחו בשנים 2002-2003). ב-82.8% מהגופים החורגים לכאורה 1-2 חריגות לכאורה לגוף. מספר החריגות לכאורה של 3 חריגות או יותר ירד ב-50% בין השנים 2002-2003.

הפורום לאכיפת זכויות עובדים: לפרסם דוח השכר הנמוך

תגובת הפורום לאכיפת זכויות עובדים לדוח השכר: "הממונה על השכר באוצר, שמדווח מידי שנה על בעלי השכר הגבוה במגזר הציבורי, הודיע כבר לפני למעלה משנה כי יפרסם את דוח השכר הנמוך במגזר הציבורי. הדוח עדיין לא הוצא לפרסום ולא בכדי.

נראה שבאוצר מנסים למנוע פרסום נתונים אחרים על-פיהם אחד מכל חמישה עובדים בשירות הציבורי משתכר פחות משכר מינימום ונזקק להשלמת הכנסה. בחסות "הצמיחה" הופכת המדיניות הכלכלית של נתניהו את העבודה למצרך זול ומייצרת רבבות עובדים עניים שעובדים בתנאים של ניצול מחפיר, חלק גדול מהם במגזר הציבורי.

הפורום קורא לפרסום דוח השכר הנמוך במגזר הציבורי וזאת על מנת שבפני הציבור תובא תמונת המצב האמיתית במשק".