ירידה מתמשכת בענף קבלני כוח אדם

סקר שערכה ד"ר רונית נדיב ממשרד התמ"ת, מספק פרטים מעניינים על קבלני כוח אדם הפועלים ברישיון בישראל. הסקירה מלמדת, כי מאז שנת 2000, אז התקבל תיקון לחוק קבלני כוח אדם, אשר מפחית את כדאיות העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, ירד בהתמדה מספר המועסקים באופן זה וירד מספר החברות העוסקות בקבלנות כוח אדם. עוד עולה מהסקר, כי ענף קבלני כוח אדם הוא ענף מאוד ריכוזי וכי השכר לעובד כוח אדם קרוב מאד לשכר מינימום.

ד"ר נדיב, חוקרת במנהל לתכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, ערכה סקירה המתבססת על ניתוח מידע שנאסף על קבלני כוח אדם הפועלים ברישיון בישראל: מספרם, ומאפייניהם הארגוניים של חברות קבלניות אלו.

הסקירה וההערכה שערכה ד"ר נדיב, היא חלק מדוח שיפורסם בקרוב, והמתמקד בניתוח התפתחות התעסוקה של עובדי קבלני כוח אדם מאז שונה חוק קבלני כוח אדם (2000). השינוי בחוק ב-2000 קבע, כי יש להשוות את תנאי העבודה של עובד באמצעות קבלן כוח אדם לעובד אחר בארגון, בעל משרה דומה. התיקון גרם להפחתת כדאיות העסקת עובדי קבלני כוח אדם בקרב ארגונים המצייתים לחוק ועל-כן פגע בעסקי החברות העוסקות בקבלנות כוח אדם.

על-פי הסקר, בשנת 2000 עמד שיעור העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם על שיא של כ-6% (מספרם עמד על 110 אלף שכירים). השינויים האחרונים בחוק קבלני כוח אדם והתרחבות ההאטה במשק מאז שנת 2000 הקטינו את שיעור השימוש בעובדי קבלני כוח אדם, ובשנת 2003 ירד שיעורם עד לכ-4%. בשנת 2004 עמד שיעורם על כ-4.5% (כ-85 אלף עובדים).

עיקרי הסקירה של ד"ר נדיב:

- ירידה בענף: שינויים בהסדרי העסקה במשק, הובילו להתפתחותם המהירה של חברות העוסקות בתיווך והשמה קבלנית של עובדים במשק הישראלי, במהלך שנות התשעים. בשנים אלו חל גידול ניכר במספר החברות בעלות ההיתר לעסוק בקבלנות כוח אדם, עד לשיא של 380 חברות בשנת 1998.

החל משנה זו מסתמנת ירידה הן במספר הכולל של החברות הקבלניות והן במספר החברות הקבלניות החדשות המצטרפות לענף בכל שנה. בשנת 2002 היו רשומים 280 עסקים בעלי היתר לפעול כקבלני כ"א, זהו צמצום של כ-30% ביחס למספר השיא של עסקים שהיו רשומים ב-1998.

- ריכוזיות הענף: ענף קבלני כוח אדם הוא ריכוזי ביותר. 10% מכלל החברות הקבלניות מעסיקות כ-70% מכלל המועסקים בענף ואילו 90% מהחברות הקבלניות, מעסיקות את 30% האחרים של המועסקים בענף. במילים אחרות, מתוך כ-80 אלף מועסקים בענף קבלני כ"א בשנת 2002, הועסקו 56 אלף מהם על-ידי 28 חברות קבלני כ"א, בעוד שהיתר, כ-13 אלף, הועסקו על-ידי כ-250 קבלני כ"א שונים. מהסקירה עולה, כי הענף נשלט על-ידי מספר קטן יחסית של עסקים אשר כל אחד מהם מעסיק מספר רב יחסית של עובדים.

מדד נוסף העשוי ללמד על ריכוזיות ענף קבלני כ"א, לפי הסקירה, הינו מידת הריכוזיות בתשלומי השכר בענף. הנתונים מלמדים, כי 10% מהחברות בענף משלמות 61% מסך השכר בענף, ואילו 90% מהחברות משלמות 39% מסך המשכורות המשולמות. נראה שגם על-פי מדד ריכוזיות השכר, ענף קבלני כ"א הנו ענף ריכוזי מאד שבו אחוז קטן מן החברות הפועלות בענף משלמות נתח גדול מסך תשלומי השכר בענף. בהשוואה בין שני המדדים, נמצא כי הענף ריכוזי יותר בממד היקף המועסקים ופחות בממד התשלומים.

- הערבות הנדרשת מקבלני כ"א: חוק העסקה באמצעות קבלני כ"א, התשנ"ו 1996 קובע, כי קבלן כ"א נדרש להפקיד ערבות בנקאית בידי היחידה האחראית על הפיקוח והאכיפה של חוק קבלני כ"א במשרד התמ"ת. הערובה משמשת כרשת ביטחון לתשלום שכר העובדים במקרים של פשיטת רגל של קבלן כ"א, או בעת אי תשלום תנאי עבודה הקבועים בחוק.

בשל כך, גובה הערבות נקבע על-פי היקף השכר המשולם על-ידי קבלן כ"א למועסקים על ידו. במילים אחרות, גובה הערובה עומד על ממוצע מחצית סה"כ השכר ברוטו ששולם על-ידי הקבלן בטווח של השנה האחרונה, ובתנאי שאינה נמוכה מ-192 אלף שקל. קבלן כ"א זכאי להנחה בגובה הערובה בגין כל אחד מן התנאים הבאים:

1. חתימה על הסכם קיבוצי עם אחד משני ארגוני העובדים (ההסתדרות הכללית או ההסתדרות הלאומית) מזכה בהנחה בגובה 10% מגובה הערבות.

2. פעילות ברציפות כקבלן כ"א ברשיון במשך 5 שנים או יותר מזכה בהנחה של 10% מגובה הערבות. מכאן שאם הוא מקיים שני תנאים בו זמנית יקבל הנחה משמעותית מצטברת של 20%.

- השכר לעובדי קבלני כ"א: ניתוח השכר הממוצע לעובד קבלן כ"א, מלמד כי השכר הממוצע בענף מתקרב מאד לשכר מינימום.

- עיסוק נוסף לקבלני כ"א: מרבית העסקים המתמחים בקבלנות כ"א (כ- 80%), עוסקים בנוסף לעיסוקם כקבלני כ"א, במספר מצומצם (עד שלוש) של פעילויות תומכות בתחום כגון: תיווך והשמה, קבלנות משנה, או העסקת עובדים זרים. צירוף שכיח במיוחד הוא בין הפעילות הקשורה בתיווך והשמה לבין הפעילות הקשורה בקבלנות כ"א.

- מבין העוסקים בקבלנות כ"א, שיעור החברות הפעילות גם בקבלנות משנה וגם בהעסקת עובדים זרים נמוך יחסית (23% ו-10% מקבלניות כ"א בהתאמה), זאת למרות שהיקף העסקה קבלנית ושיעור העובדים הזרים במשק הישראלי היו גבוהים למדי בשנת הסקר (2002).

- מרבית החברות בענף הן קטנות ופועלות ללא סניפים: ממספר הסניפים שיש לכל חברת קבלני כ"א, ניתן ללמוד על מוטת השליטה של הענף. ל-44% מהחברות הקבלניות אין כלל סניפים והן פועלות באמצעות סניף מרכזי אחד.

ל-22% מהחברות הקבלניות יש סניף אחד בנוסף לסניף המרכזי. ל-22% מהחברות הקבלניות יש בין 2-4 סניפים מעבר לסניף המרכזי, ול-12% מהחברות הקבלניות יש למעלה מחמישה סניפים מעבר לסניף המרכזי. ממצאים אלו מלמדים, כי מרבית החברות העוסקות בתחום קבלנות כ"א הן חברות קטנות הפועלות ללא סניפים.

- מרבית המעסיקים הגדולים מקרב חברות קבלני כ"א משתייכים לארגוני מעסיקים: כרבע מהעוסקים בקבלנות כ"א (כ-70 חברות) מאוגדים באחד משני איגודי מעסיקים: "אגודה לאספקת משאבי אנוש" ו"התאגדות המעסיקים בענף קבלני כ"א".

- הריכוזיות הגבוהה בענף קבלני כ"א באה לידי ביטוי גם בממד התאגדות המעסיקים - אחוז קטן מהמעסיקים המאוגד באיגוד מעסיקים, מעסיק חלק ארי מהעובדים בענף: סה"כ החברות הקבלניות המאוגדות בארגוני מעסיקים מעסיקות כ-77% מכלל המועסקים בענף, זאת על אף שהן מהוות רק 25% מכלל החברות הקבלניות כ"א. 75% מקבלני כ"א אשר אינם מאוגדים באיגודי מעסיקים, מעסיקים רק 23% מכלל המועסקים בענף.