עד כמה הציבור הערבי שבע רצון מהתקשורת?

נראה כי רמת שביעות הרצון של הציבור הערבי בישראל מאמצעי התקשורת העבריים, נמוכה מאוד. עם זאת, רשת ב' דורגה במקום השלישי אחרי שתי תחנות ערביות ונראה כי מלבד חומר פוליטי מעדיפים חלקם לקרוא עיתונים ישראלים, כשעיתון ה"ארץ" זכה לרמה הגבוהה ביותר של אמינות בקרב ציבור זה. כל זאת עולה ממחקר חדש של מרכז אעלאם במסגרת פרויקט המחקר והמעקב התקשורתי, בראשו עומד אמל ג'מאל.

המחקר עוסק בסוגיית הצריכה והחשיפה התקשורתית בחברה הערבית הפלשתינית המתבסס על סקר דעת קהל רחב היקף. המחקר כלל מדגם של 594 אנשים שמייצגים את כל מרכיבי החברה הערבית בארץ.

הסקר כלל 255 שאלות בתחומים רבים ומגוונים, הכוללים צריכת עיתונים, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט, ובחן את מידת שביעות הרצון של הציבור הערבי מאמצעי התקשורת שהוא צורך, ואת מידת אמינותם, ורמת ייצוגם לזהותו, לצרכיו ולאינטרסים שלו.

ממרכז אעלאם נמסר, כי מורכבות המחקר והמגוון הרחב של השאלות שעסק בהן, אינם מאפשרים הצגת כל הנתונים בשלב זה. היות וזהו מחקר אקדמי ראשון מסוגו, הוא מספק תשובות - בחלקן בלתי צפויות - לשאלות רבות.

ד"ר ג'מאל מביא תמצית ראשונית של נתוני מחקר צריכת התקשורת בקרב הציבור הערבי בישראל.

נתוני המחקר מצביעים על הדברים הבאים:

- אחוזי צריכת התקשורת בקרב הציבור הערבי גבוהים מאוד בכל התחומים. בתחום קריאת העיתונים הערבים מגיע אחוז החשיפה של החברה הערבית ל-80% בקירוב. נתון גבוה זה לא מצביע על-כך שמספר קוראי העיתונים באופן יומי מגיע לרמה זו. אחוז קריאת העיתונים באורח יומי הינו נמוך יחסית ומגיע ל-9.3% בלבד. אחוז זה קופץ לרמה של 45.3% שקוראים את עיתונים בסוף השבוע בלבד. אחוז הצפייה היומי בטלביזיה מגיע ל-81.7% בקירוב.

- החברה הערבית בעלת דפוסי צריכה רב ממדיים. הדבר מקבל ביטוי על-ידי ניצול מקסימלי של מרחבי התקשורת המגוונים הזמינים בשפות הערבית והעברית. החברה הערבית צורכת בקביעות את כל מה שהיא מוצאת לראוי בתקשורת העברית: עיתונים, תוכניות רדיו וטלוויזיה, ומה שנראה לה ראוי בתקשורת הערבית: עיתונים ערבים ותוכניות רדיו מקומיות. בתחום השידור הטלוויזיוני, ובהעדר ערוץ ערבי ארצי, מתחלק דפוס הצפייה בין הערוצים הישראליים לתחנות הלוויין הערביות.

- בנוסף לחשיפה הגבוהה לעיתונים הערבים (80%), המחקר מראה שהקורא הערבי הממוצע נחשף ליותר מעיתון ערבי אחד. קיימת מגמה ברורה של גיוון בקריאת העיתונים הערבים ואין הקורא מסתפק בקריאת עיתון אחד. גיוון זה בולט בקרב קוראי העיתונים המסחריים במיוחד, יותר מאשר בקרב קוראי העיתונים המפלגתיים. הדבר מצביע על-כך שצריכת העיתונים מהווה חלק מתרבות הפנאי, ובמיוחד אם לוקחים בחשבון את הזמן המועט אשר מוקדש לקריאת העיתונים, ואת העובדה ש-45.3% מהקוראים הערבים קוראים עיתונים בסוף השבוע בלבד. הרוב המוחלט קורא את העיתונים המסחריים בגלל זמינותם יותר מאשר כל סיבה אחרת.

- העיתונים הנפוצים ביותר: "עיתון כול אל-ערב" (29.5%), ועיתון "אל-סינארה" (26.1%) עומדים בראש רשימת העיתונים הנפוצים. בין העיתונים בעלי התפוצה הבינונית נמצא עיתון "אל-אתיחאד" (15.8%), ואחריו "פנורמה" (13.5%), ורחוק מאחוריהם משתרך עיתון "סאות אלחאק ואלחוריה" (4.6%).

- תפוצת העיתונים תלויה בגורמים רבים, חלקם תלויים בעיתון עצמו: מידת האובייקטיביות שלו בעיני הקוראים, במיוחד כאשר מדובר בעיתונות המפלגתית, ומידת זמינותו, כאשר מדובר בעיתונים מסחריים. גורמים נוספים קשורים לנתונים דמוגרפים כמו השכלה, גיל, רמת ההכנסה, ועמדות הפוליטיות. תמונה זו מאפשרת, במקרים מסוימים, לשרטט פרופיל ברור של הקורא הממוצע של העיתונים השונים. עיתונים מסוימים זוכים לפופולריות יותר גבוהה בקרב הדור הצעיר החילוני והמשכיל, ועיתונים אחרים עונים על צרכיו של ציבור אחר, מבוגר, שמרני ודתי יותר.

- המחויבות של העיתונים להשתייכות הציבור ולאינטרסים שלו: ציבור קוראי העיתונים הערבים, המסחריים והמפלגתיים כאחד, התחלק באופן כללי בין שביעות רצון והסתייגות מהתפקיד שממלאים העיתונים הערבים במתן ביטוי לצרכים והאינטרסים הייחודיים של הציבור הערבי. אחוז ממוצע של הציבור ביטא את שביעות רצונו מהתפקיד שממלאים העיתונים הערבים, ובמיוחד כאשר עיתונים אלה מגינים על האינטרסים והזכויות של הציבור הערבי. אחוז דומה הביע את הסתייגותו מהתפקיד אשר ממלאים העיתונים הערבים בתחומים אלה.

- העיתונים המפלגתיים לעומת העיתונים המסחריים: המחקר העלה מספר נתונים צפויים, דוגמת הצריכה הגבוהה יותר של העיתונים המסחריים לעומת אלה המפלגתיים. עם זאת ראוי לציין את הנתונים שאינם עולים בקנה אחד עם חלק מהסברות הנפוצות, כמו:

א. צריכת העיתונים המסחריים נובעת מזמינותם ומענייני הרגל, יותר מאשר "העצמאות" של העיתון או האובייקטיביות שלו;

ב. העיתונים המפלגתיים זוכים לאמינות גבוהה אפילו בקרב אלה אשר אינם קוראים אותם. מתברר שההבדל בין האמינות של העיתונים המסחריים והעיתונים המפלגתיים בתודעת הציבור אינו עולה על 2%;

ג. הזמן אותו מקדיש הקורא לקריאת העיתונים המפלגתיים גבוה ב-150%-250% מהזמן שהוא מקדיש לקריאת עיתונים מסחריים.

- שביעות רצון הציבור מכיסוי נושאים קונקרטיים: הציבור לא ביטא עמדה חד-משמעית בשאלות שהתייחסו למידת שביעות רצונו מהכיסוי לו זוכים נושאים כמו: פלורליזם של דעות בעיתון, הענקת תחושה של השתייכות, והגנה על זכויות החברה הערבית. בתחום זה שררה שביעות רצון ממוצעת, והציבור נחלק בצורה שווה בין שביעות רצון לחוסר שביעות רצון. עם זאת, ציבור זה ביטא עמדה נחרצת שהעיתונות הערבית לא מבטאת את עמדת הממסד הישראלי.

רובו של הציבור ביטא חוסר הסכמה עם האמירה שהעיתונות הערבית מעודדת את הסכסוכים החברתיים הפנימיים או את הסכסוכים העדתיים. בכל מה שנוגע לעבירות מוסר (שחיתות, מעשי אונס, רצח או גניבה), או אלימות נגד נשים, לא ביטא ציבור הקוראים עמדה חד משמעית.

- קריאת עיתונים בשפה העברית: נתוני המחקר מצביעים על אחוז נמוך יחסית (17.4%) מהציבור הערבי שקורא עיתון עברי כל יום או כמעט כל יום. בראש הרשימה עומד עיתון "ידיעות אחרונות", אשר דורג במקום הראשון על-ידי (84.7%) מהנשאלים. למרות נתון גבוהה זה, זוכה עיתון ה"ארץ" לרמה הגבוהה ביותר של אמינות בקרב הציבור הערבי.

- הטלוויזיה: תחנת "אלגזירה" היא הבולטת ביותר, והיא נבחרה על-ידי 29.6% כמי שעומדת במקום ראשון. תחנת "אלג'זירה" בלטה במיוחד כמקור ראשון במעלה של חדשות, ובמיוחד בתחום הפוליטי כמו הקונפליקט הערבי-ישראלי, או כיבוש עיראק על-ידי ארה"ב (50.9%). לעומת זאת, בנושאים יומיים כמו חינוך, כלכלה, בריאות, ואיכות הסביבה, מעדיף הציבור הערבי את הערוצים הישראליים. 11% מהציבור הערבי בחר בערוץ 2 כתחנה המועדפת ביותר למעקב אחרי נושאים כגון אלה.

- הרדיו: המגמה בהאזנה לרדיו דומה לדפוסי הצפייה בטלוויזיה וקריאת העיתונים. צרכני הרדיו הערבים מאזינים למגוון רחב של תחנות. אחוז ההאזנה לרדיו מגיע ל-52%. שלוש התחנות הבולטות שנבחרו על-ידי הציבור הערבי במקום הראשון לפי נתוני הסקר הן: "קול ישראל בערבית" (24.7%), רדיו "אל-שמס" (18.8%) ורשת ב' (17%). מנתוני הסקר עולה שקול ישראל בערבית פופולרית בקרב השכבות הלא משכילות, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה אחוז ההאזנה לרדיו "אל-שמס".

- הנתונים מצביעים על רמת שביעות רצון נמוכה מאוד מאמצעי התקשורת העבריים, לפי כל המדדים. אחוז גבוה (58.4%) אינו רואה בתקשורת העברית כמייצגת אותו. אחוז יותר גבוה מתייחס לתקשורת העברית כמייצגת עמדות המדינה (64%).

בנוסף לכך, 49% מהציבור הערבי ביטא את הסתייגותו מצורת כיסוי החברה הערבית על-ידי אמצעי התקשורת העבריים. לדידם, כיסוי זה סובל מחוסר אובייקטיביות. 16.7% מהציבור הערבי סבר שהכיסוי התקשורתי העברי של החברה הערבית הינו אובייקטיבי. נתונים אלה משקפים את עובדת נפקדותם של הערבים מהתקשורת העברית, או שנוכחותם משרתת את מדיניות השלטונות בישראל. עובדה זו ידועה ממחקרי תוכן שבוצעו בשנים האחרונות.

- נתוני הסקר מצביעים על כך ש-27.9% מהציבור הערבי משתמשים ברשת האינטרנט. מרביתו של ציבור זה משתמש באינטרנט לצורכי עבודה, לימודים ובידור. בקרב משתמשי האינטרנט הרוב המכריע משתמש בו באופן יומיומי (יותר מ-80%), כמעט מדי יום או לפחות פעמיים בשבוע.