הבנק למסחר מבוטח ב-6 מיליון דולר בלבד. מדובר בביטוח דירקטורים ונושאי משרה בסך 3 מיליון דולר בלבד, ובביטוח בנקאי המכסה מעילות עובדים בסכום של כ-3 מיליון דולר בלבד, כך מדווח שלומי שפר מעיתון הארץ.
בשני המקרים מדובר בביטוחים המכוסים על-ידי קבוצות ביטוח בחו"ל שבראשן AIG ותאגיד הביטוח הבריטי לוידס.
מאחר ועל-פי ההערכות הראשוניות היקף המעילה נע בסכום של בין 200 ל-250 מיליון ש"ח, וההון העצמי של הבנק עומד על 46 מיליון ש"ח, תיאלץ ככל הנראה המדינה לפצות את לקוחות הבנק.
על-פי גורמים משפטיים וגורמים בענף הביטוח מעבר לתביעות שיוגשו כנגד חברות ביטוח והדירקטורים, קיימת אפשרות להגשת תביעות כנגד רואי החשבון של הבנק בחמש השנים האחרות (קסלמן וקסלמן, אלמגור ודורון) שנכשלו בתפקידם.
סמי פרץ מעיתון הארץ מוסיף, כי בנק ישראל מתכוון להנהיג לראשונה בישראל ביטוח על פיקדונות הציבור במערכת הבנקאית. המפקח על הבנקים בוחן מזה מספר חודשים את הנושא ובכוונתו לקדם את המהלך, בין היתר, על-רקע קריסת הבנק למסחר. המהלך יחייב שינוי חקיקתי.
מקורות בנקאיים מעריכים, כי אחת הסיבות שמנעו עד כה הנהגת ביטוח פיקדונות בישראל היא החשש מיצירת בהלה בקרב הלקוחות. בנוסף הנהגת ביטוח פיקדונות היא למעשה סוג של מס שמגביר את נטל המיסוי. הכוונה להנהיג ביטוח פיקדונות לא נובעת דווקא מחשש למעילות, אלא מתוך כוונה להגן על לקוחות הבנקים מפני מגוון של סיכונים ובעיקר סיכוני אשראי.
נכון להיום, הנוהג שהתמסד בעקבות התמוטטותם של מספר בנקים ביניהם בנק א"י בריטניה ובנק צפון אמריקה הוא, שהמדינה פיצתה את לקוחות הבנקים על הפסדיהם.
התפנית שחלה באחרונה במדיניות הבנק המרכזי - הנהגת ביטוח פיקדונות - נבעה מהמגמות העולמיות. כיום, ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם המערבי ללא מערכת ביטוח פיקדונות פורמלית.
לדברי חוקרים בבנק ישראל: הבנקים בישראל קשורים זה בזה בקשרים ישירים או עקיפים ומגבירים בכך את אפקט הדומינו, שבו עשוי להתרחש מצב בו לקוחות מבוהלים מושכים את הכסף מהבנק, וגורמים לתגובת שרשרת שעשויה למוטט את המערכת הבנקאית כולה.
ההערכה היא, כי הקמת מנגנון ביטוח הפיקדונות תיעשה בדומה למודל האמריקני, בו הבנקים יקוטלגו לקבוצות סיכון ובהתאם לרמת הסיכון שלהם ייקבע שיעור הפרמיה. כבר כעת ברור, שהפרמיה בשנים הראשונות לא תספיק לכיסוי הסיכונים השוטפים, ויידרשו מספר שנים ליצירת רזרבות מתאימות לרמת הסיכון של המערכת. המשמעות היא, שגם אם תוקם רשות לביטוח פיקדונות בשנים הקרובות תיאלץ המדינה להמשיך ולשאת בעול הביטוח במקרה של קריסת בנק.
