ביום רביעי (19.10.05), פירסם המרכז ללימוד ותיעוד מלחמות וחברות עכשוויות (סג"ס) דוח ביניים על פרויקט שהחל בספטמבר ושעניינו עדויות מתוך ארכיונים בבלגיה, כדי לנסות להסביר איך התיחסה בלגיה ליהודים במהלך הכיבוש הנאצי. מעל לכל, מקווים החוקרים להגיע לאמת בעניין חלקן של הרשויות הבלגיות בגירוש יהודים למחנות הריכוז - כך מדווח מבריסל העיתון "אקספטיקה".
מנהל סג"ס, רודי ואן-דורסלאאר, וארבעה חוקרים מציוותו, אוששו כבר עתה את הטענה שרשויות ממשל בלגיות רבות מילאו תפקיד פעיל ברדיפת יהודי המדינה.
כאשר כוחות הכיבוש הגרמני הציגו חוק האוסר על אזרחים יהודים לעבוד כעובדי מדינה, הרשויות הבלגיות הלכו רחוק יותר ואילצו כל פקיד להוכיח שאינו יהודי. "לא מצאנו כל סימן של פעולה ממשלתית נגד מבצעי צעד זה", אמר החוקר מיכאל אמארה.
ואן-דורסלאאר אמר שציוותו ינסה לגלות אם הרשויות בלגיות יישמו בדרך כלל צווים גרמניים באופן הזה, או הרחיקו לכת כאשר מדובר ביהודים.
המחקר גם מתמקד בקבוצה של יהודים שהיו עצורים בידי הרשויות הבלגיות במהלך הפלישה הגרמנית לבלגיה במאי 1940. רבים מיהודים אלה גורשו אחר כך לצרפת ומשם למחנה ההשמדה אושוויץ.
"אחד האספקטים היסודיים הוא למצוא האם לרשויות הבלגיות היתה מדיניות ספציפית באשר לאותם יהודים כלואים", ציין החוקר עמנואל דבראיין.
הגישה של מערכת המשפט הבלגית בעניין מדיניות גרמניה כלפי יהודים נחקרת גם כן, יחד עם פעילויות ופסיקות שיפוטיות אחרי המלחמה.
מצב הארכיונים קשה
"המחקר מאשר כי אחרי הכיבוש היתה הכחשה כללית שיטתית על-ידי הפרוצדורות השיפוטיות ורשויות הממשל כי הדברים התנהלו כפי שהתנהלו, באומרם שרדיפת יהודים היא מעשה מגונה", קבע החוקר חוקר ניכו ווטרס.
המחקר של סג"ס, שיוצג בספטמבר הבא באופן מפורט, צפוי איפוא לפתור שאלות בלתי פתורות רבות ולענות על שאלת מעורבות הממשלה הבלגית.
ואולם חלק מן השאלות יישארו ללא תשובות עקב מצבם של ארכיוני בלגיה. "מצבם הקשה של הארכיונים לא יאפשר לנו להשלים את הדוח הסופי שלנו", אמר טנדר דורסלאאר.
