קו-אופ: ערעור על החלטת הרשם אשר דחה בקשת חבר להכיר בזכויותיו באגודה

ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות הוגש לאחרונה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לאחר שנדחתה בקשתו של שלמה בן שלום להיכלל בפנקס החברים אצל האגודה השיתופית - קו-אופ הריבוע הכחול, זאת למרות שלטענתו צירף לבקשתו ראיות בדבר זכותו להיכלל בו לרבות היתר קבלה על רכישתה של מניה.

לערעור, במידה ויתקבל עשוייה להיות חשיבות רבה עבור עשרות אלפי חברי האגודה השיתופית קו-אופ שרכשו מניות של אגודה זו לפני שנים רבות.

בית המשפט התבקש בערעור שהוגש באמצעות עו"ד נועם לאור ממשרד נועם לאור ושות' לבטל את החלטת הרשם ולקבוע כי לאור הקבלה המעידה הציג בן שלום על רכישתה של המנייה, ושאר הראיות שצורפו לבקשה שהוגשה לרשם, יש להכיר בזכאותו של המערער להיכלל בפנקס החברים של האגודה, ולהעניק לו את זכויותיו בהתאם.

הסיפור מתחיל עוד בשנת 1952 עת רכש בן שלום יחידת מניה אצל אגודת צרכנים שיתופית נתניה בע"מ, שלימים התאחדו חבריה עם אגודת קו אופ. לטענת בן שלום ככל הידוע לו, המניה שנרכשה, נרשמה על שמו והוא שילם סך של 5 ל"י "בעד מניות".

כעבור כ-50 שנים ניתנה על-ידי רשם האגודות השיתופיות החלטה המורה על פרסום פנקס החברים באגודה ורשימת החברים שנפטרו. בהחלטה זו צוין בין היתר, כי ברשימות השונות של חברי האגודה נתגלו אי-סדרים וטעויות, שנבעו מאי קיומם של אמצעי מיחשוב וכן כתוצאה מעשרות המיזוגים של האגודות השונות שבסופו של דבר הביאו לקיומה של האגודה. עוד נקבע בהחלטת 2001 כי מי שיראה עצמו נפגע מהחלטה זו יוכל לפנות בהליך מתאים לכדי מיצוי זכותו.

במהלך שנת 2003 פנה בן שלום לאגודה בבקשה למימוש זכותו. זו האחרונה השיבה לו כי אינו בעל זכות לקבלת תשלום וזאת למרות שצרף בין היתר גם העתק קבלה המעידה על רכישת המנייה. האגודה הבהירה כי בקשתו זו נדחית מאחר וההחלטה משנת 2001 הפכה לחלוטה ובן שלום לא הציג "ראיה ישירה המוכיחה זכויות באגודה".
וזאת למרות שבהחלטת הרשם ב-2001 נאמר בין היתר:

"אני ער לכך כי אחרי ככלות הכל יתכן ועדיין יתגלה בעתיד שישנם מספר חברים או יורשים של חברים שיגלו שיש ברשותם תעודת מניה או ראיה אחרת, וכי הם חברים או בעלי זכויות באגודה. אנשים אלה יוכלו לפנות בהליך המשפטי המתאים לשם הכנסתם לפנקס החברים, וזאת אם באמצעות פניה לבית המשפט המוסמך או באמצעות בקשה לאגודה או בקשה לעדכון נוסף של פנקס החברים אל רשם האגודות"

בחודש מאי 2005 פנה בן שלום לרשם, באמצעות עו"ד נועם לאור , המייצג מספר לקוחות מחברי האגודה, בבקשה להכיר בזכויותיו באגודה. אולם בקשה זו נדחתה כאמור על-ידי הרשם בשלהי חודש אוגוסט האחרון בטענה כי בן שלום למעשה "נרדם על זכויותיו" ולא נקט בכל הליך משפטי על-מנת לדרוש אותן.

לטענת בן שלום בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, הרשם שגה בהחלטתו כשנמנע מלהתייחס לטענות גופן שהועלו על-ידיו בבקשתו ולראיות שצירף המוכיחות, לטענתו, את זכאותו להיכלל בפנקס. לטענתו פניותיו הרבות לאגודה בשנים 2003-2004, בהן הציג את טענותיו ואת ראיותיו הינן בגדר הליך משפטי, ומוכיחות כי לא נרדם על זכויותיו.

לטענת בן שלום התנהלותה של האגודה בפועל מולו, מוכיחה כי היא עצמה ראתה בפנייה אליה כהליך משפטי ועל כן מנועה כעת לטעון את ההיפך. לאור האמור נטען בערעור כי יש לראות בפניותיו לאגודה, הליך משפטי אשר ננקט על ידו עוד בטרם ניתנה החלטת הסופיות.

בן שלום מוסיף וטוען כי גם במועדים שלאחר החלטת הסופיות בחודש דצמבר 2004, קיבלו האגודה והרשם בקשות של חברים אחרים באגודה לתיקון פנקס החברים, בעוד שאלה לא פנו להליך משפטי, בפרשנות המצומצמת של המושג. כך שגם מהתנהלות זו ניתן ללמוד, נטען בערעור, על פרשנות המשיבים למושג הליך משפטי בהקשר של החלטת הסופיות.

לטענת בן שלום חוסר הצדק במקרה דנן זועק אל השמיים. לטענתו מחד, ביחס לפניות הראשונות שלו, אשר לשיטת המשיבים עומדות אלה במועדים, הוא כלל לא נענה או לחלופין נענה בתשובה לקונית ולא עניינית המתעלמת מראיות שצירף, "תוך הצגת מצג שווא לפיו ההחלטה מנת 2001 הינה חלוטה" ומאידך, כאשר לבסוף התייאש בן שלום מפניותיו חסרות התועלת לאגודה ופנה אל הרשם נאמר לו כי עתה כבר איחר את המועד.

"האם אלה אמות המידה המצופות מגוף כגון האגודה??? וכלפי מי?- כלפי אותם אלפי קשישים, שוועד המשיבה 2 נבחר על ידם ומומן בסכומים גבוהים ביותר על ידם??", נאמר בערעור.

ובהמשך נכתב: "האם לא היה ראוי שאותו וועד יהא קשוב להם (לחברי האגודה), יענה לפניותיהם, יסביר להם את זכויותיהם המשפטיות, לא ינהג בהם בעריצות ובהשפלה, ויעניק להם את זכויותיהם כדין במקום לנסות ולהיתלות על אצטלות של פרוצדורה?"

לאור האמור טוען בן שלום אשר שילם תמורה מלאה לאגודה ורכש מניה, מתוך ידיעה שיהא זכאי בבואו של יום סגריר לפדיון מלוא תמורתה, כי כעת הוא "מוצא עצמו, ניצב בזקנתו, אל מול שוקת שבורה, שעה שהתנהלות האגודה מנעה ומונעת ממנו מיצוי זכויותיו בדין".

בנסיבות אלה ממשיך וטוען בן שלום החלטת הרשם שלא לדון כלל בפנייתו, נגועה בחוסר סבירות, הגיון ומעוררת תמיהות, וזאת לאור הצגת הראיות בפניו לזכותו של בן שלום להיכלל בפנקס החברים. להחלטת בית המשפט המחוזי בערעור זה כאמור בהחלט עשוייה להיות חשיבות לא מבוטלת עבור אלפי קשישים המצויים במצבו של בן שלום.