שר האוצר: אזרחי ישראל ישלמו פחות מיסים <br>על עבודה - עם יישום דוח ועדת רבינוביץ

שר האוצר סילבן שלום מתחייב לאמץ את "דוח הוועדה הציבורית לרפורמה במערכת מיסוי מקרקעין", שהגיש היום (יום ד', 12.6.02) יו"ר הוועדה, רו"ח יאיר רבינוביץ, לשר האוצר.

[עיקרי ההמלצות ופרק המבוא מתוך הדוח, ראו בהמשך; קובץ מלא של דוח הוועדה מצ"ב, ראו משמאל]

דוח הוועדה גובש והוכן על-ידי שורה של בכירים בסקטור הממשלתי והעסקי. חברי הוועדה הם: רו"ח יאיר רבינוביץ (יו"ר), עו"ד מאיר קפוטא (מרכז הוועדה), עו"ד (רו"ח) גרי אגרון, עו"ד ד"ר אבי אלתר, שרונה ארליך, עו"ד (רו"ח) אודי ברזלי, עו"ד פרופ' יוסף גרוס, עו"ד (רו"ח) ד"ר משה דרוקר, מישאל ועקנין, רו"ח אביגדור יצחקי, עו"ד טלי ירון-אלדר, פרופ' אביה ספיבק, פרופ' אפרים צדקה, עו"ד פנחס רובין, פרופ' אסף רזין.

רבינוביץ מסר עם הגשת הדוח, כי חברי הוועדה, שהינם אנשים עסוקים מאוד - איש איש בתחומו, פעלו להגיש את הדוח המקיף ביותר, והצליחו לעשות זאת תוך פרק זמן קצר יחסית: שלושה חודשים. הדגש הושם לדבריו על עידוד העבודה, והטלת מיסים סבירים על חיסכון והשקעות בשוק ההון.

בשלב זה לא ברור מתי בדיוק תובא הרפורמה - בלבוש של הצעת חוק - לכנסת, לאישורה. מאליו מובן, כי קודם לכן יובא דוח הוועדה לאישור הממשלה, ורק אם תתמוך הממשלה, בראשות אריאל שרון, בהמלצות הוועדה, תובא זו לכנסת כהצעת חוק ממשלתית.

הדוח נמסר רשמית במעמד מסיבת עיתונאים. בו במקום הודיע שר האוצר, על קבלת הדוח, בשלמותו. השר הדגיש, כי הרפורמה תיושם באופן הדרגתי ובהקדם, באמצעות חקיקה מתאימה. הוא גילה, כי במשרד האוצר כבר הוכנה טיוטת הצעת חוק, שתכליתה ליישם את הדוח - כך שלא יהיה מצב שגם דוח זה ייגנז, כמו דוחות קודמים: דוח ועדת ששינסקי, דוח ועדת בן-בסט וכו'.

השר ציין, כי עם יישום הרפורמה תיכנס ישראל משפחת המדינות המתקדמות, שבה העובדים ישלמו פחות מיסים על עבודה, ובמקביל - ייגבה מס על רווחים בשוק ההון. הוא הבטיח, כי יישום הרפורמה לא יהיה בשום אופן בדרך של הטלת הגזירות הקשות תחילה, ורק לאחר מכן מתן ההטבות וההקלות.

עיקרי ההמלצות

על-פי ההמלצות, הרפורמה בכללותה תופעל החל מינואר 2003. חלקים ממנה יופעלו באופן מיידי, וחלקים אחרים יופעלו מאוחר יותר (כפי שיפורט בהמשך). אלה עיקרי הדברים:

- מינואר 2004 - מיסוי רווחי הון על רווחים בבורסה ועל הון שיקלי סחיר. הפסדים יוכרו לצורכי מס;

- יחידים ישלמו מס בשיעור של 15% על רווח ריאלי באג"ח צמודי מדד או מט"ח; על רווחים במניות ישלמו מס נומינלי של 10%; על פקדונות שיקליים ישלמו גם כן מס בשיעור זה;

- יוטל מס מיידי על תוכניות חיסכון (10% על הריבית הנומינלית, ו-15% על הריבית הריאלית);

- מס בשיעור של 25% יוטל עד 2008 על דיבידנד מחברות ומעסקים;

- על רווחים מהשקעות סחירות בחו"ל ישלם נישום יחיד מס בשיעור 35%, אך החל מ-2005 ישלם רק 15%;

- יחידים (וחברות כמובן) ישלמו מס גם על הכנסותיהם מחו"ל (סעיף נתניהו-ברק ודומיהם);

- יוטל מס מלא על הכנסות מהשכרת נכסים בחו"ל;

- השכרת נכס עד תיקרה של 7,000 ש"ח תהא פטורה גם בעתיד; מעבר לכך - יחוייב הנישום במס;

- משקי בית בעלי הכנסות נמוכות של עד 4,000 ש"ח לחודש, יהנו מזיכוי בגין הכנסות שישיגו בשוק ההון והחיסכון;

- לא יוטל מס על חיסכון פנסיוני וגם לא על תקבולים שמקורם בקיצבאות.

התוכנית כולה מתפרסת על-פני חמש שנים. שר האוצר הוא שיחליט, בשלב הראשון, האם לאמצה בשלמותה או רק חלקים ממנה. בשלב השני יועברו ההמלצות להכרעת הממשלה.

מבוא - ציטוט מתוך הדוח המלא

דוח הוועדה מתמקד בשלושה נושאים מרכזיים: הפחתת נטל המס הישיר על הכנסות מיגיעה אישית, במיוחד בשכבות הביניים; הרחבת בסיס המס על הכנסות מהון והאחדת שיעורי המס; מיסוי הכנסות במישור הבינלאומי.

הנושאים משליכים זה על זה. היקף הפטורים הנרחב לגבי הכנסות מהון ואי מיסוי בפועל של הכנסות מחו"ל, פוגע בהכנסות המדינה וכתוצאה מכך תורם, בעקיפין, להעלאת שיעורי המס על הכנסות מיגיעה אישית.

עיקר ההון מרוכז בידי בעלי ההכנסות הגבוהות, והם אלו שנהנים בעיקר מהיקף הפטורים הנרחב על הכנסות מהון ואי מיסוי הכנסות מחו"ל. מציאות זו מגדילה את הפער בנטל המס האפקטיבי בו נושאות שכבות הביניים לעומת נטל המס על בעלי ההכנסות הגבוהות, ויוצרת תחושה של חוסר צדק.

שיעורי המס הגבוהים על הכנסות מיגיעה אישית, פגיעתם קשה. הם מקטינים את הרצון לעבוד, פוגעים בצמיחה, מגדילים את התמריץ להתחמק מתשלום מס, מקטינים את היקף ההכנסה הפנויה הנותרת לאחר תשלום המס ופוגעים ברווחת הנישום ומשפחתו.

הפגיעה קשה במיוחד בתחומי עיסוק שבהם ניידות ההון האנושי גבוהה, כמו תחום ההיי-טק. ההון האנושי הוא משאב חשוב ביותר של מדינת ישראל, ויהיה זה משגה אם כתוצאה ממבנה לקוי של מערכת המס, תיפגע יכולתה של מדינת ישראל לשמור את ההון האנושי בתחומה.

מטרת ההמלצות היא לצמצם את הפער בין נטל המס על הון לנטל המס על עבודה, באמצעות הגדלת נטל המס על הון ועל הכנסות מחו"ל והפחתת נטל המס על הכנסות מיגיעה אישית.

הדוח כולל הצעות לשינויים בהסדרי המס בשוק ההון, לגבי ניירות ערך נסחרים בבורסה ולגבי הכנסות מריבית; הצעות לשינויים במיסוי הכנסות שמקורן בחו"ל, והצעות לביטול פטורים וסתימת פרצות ותכנוני מס. כל אלו יביאו להעלאת נטל המס, בעיקר על בעלי הכנסות גבוהות. במקביל, הדוח כולל צעדים שמטרתם להסיר חסמי מיסוי לפעילות יזמית במטרה לסייע בהפיכת המשק הישראלי אטרקטיבי יותר בתחרות העולמית על הון פיננסי ואנושי, ולאפשר לישראל לשמר את היתרונות היחסיים שיש לה בתחום ההון האנושי.

בגיבוש הסדרי המס החדשים יישמרו עקרונות מיסוי מקובלים, כמו שאיפה לאחידות וניטרליות במערכת המס, במטרה למנוע עיוות של הקצאת מקורות, למנוע תכנוני מס שפגיעתם הפיסקלית קשה ולפשט ככל האפשר את תפעול מערכת המס, על מנת שלא תכביד על המגזר העסקי ועל שלטונות המס ולא תגרום לאזרח טירדה מיותרת.

דוח הוועדה מנסה למצוא נקודות מפגש בין שיקולים שונים של מערכת המס, שוק ההון, משק המדינה, בצד היבטים תפעוליים של המערכות האמורות ליישם את המלצות הוועדה.

השיקולים פועלים לעיתים בכיוונים שונים ואף מנוגדים. כך למשל, בקביעת שיעור המס על הכנסות מהון, השיקול הפיסקלי תומך בקביעת שיעור מס גבוה יחסית. מצד שני, התחרות על ההון הרב-לאומי, הליברליזציה בתנועות מטבע, הרצון להימנע מפגיעה בבורסה בישראל, הצורך לנקוט במידת הזהירות בביצוע שינויים בשוק ההון, ושיקולים של קשיי אכיפה לגבי חלק מההכנסות במישור הבינלאומי - כל אלה תומכים בקביעת שיעור מס מתון. בצד כל אלה יש לזכור שבנוסף למס על הון המשולם בידי היחיד מוטל גם מס במישור התאגיד, ועל כן שיעור המס האפקטיבי הכולל על הון הינו קרוב לשיעור המס הישיר על הכנסות מיגיעה אישית. שיקול נוסף הוא התחלופה בין אפיקי השקעה אלטרנטיביים בתוך שוק ההון ומחוצה לו, המחייבת הימנעות מפערים גדולים בשיעורי המס. המלצת הוועדה על שיעור מס בגובה 15% מהרווח הריאלי בשוק ההון, נותנת ביטוי לכל השיקולים הנ"ל, תוך ניסיון לאזן ולמצוא את נקודת המפגש ביניהם.

המקורות שייווספו מהעלאת נטל המס על ההון ישמשו להפחתת שיעורי המס על יחידים, בעיקר בשכבות הביניים, הנתונים כיום לנטל מס ישיר גבוה במיוחד, ולהקטנת נטל המס הישיר הכולל על הכנסות מיגיעה אישית.

תוספת המקורות הצפויה לא די בה כדי להפחית באופן משמעותי את שיעורי המס, ועל כן ממליצה הוועדה לפרוס את הפחתת השיעורים על פני מספר שנים. פריסה זו תאפשר לגייס את המקורות הדרושים, בין השאר בהסתמך על צמיחה כלכלית.

היקף המקורות ייגזר, בין השאר, מההתפתחויות הכלכליות במדינת ישראל ובעולם בשנים הבאות, ורמת הוודאות בנושא זה אינה ברורה. השינויים שחלו במציאות הכלכלית בשנתיים האחרונות מדגימים את הקושי שבקביעת תוכנית מימון המבוססת על תחזיות והנחות לגבי התפתחויות כלכליות. למרות זאת, הוועדה רואה חשיבות רבה לכך ששיעורי המס החדשים יעוגנו בחקיקה מחייבת של הכנסת, על מנת להקנות אוירה של יציבות בכל הנוגע לשיעורי המס. בדרך זו ניתן יהיה למנוע את הגידול בנטל המס על יחידים ולהפחיתו בהדרגה.

הפחתת נטל המס על שכבות הביניים היא לב-ליבה של הרפורמה במס. לדעת הוועדה, זהו שינוי שיתרום ליתר הוגנות במערכת המס, יתמרץ ויתגמל עבודה, יסייע לצמיחה כלכלית במשק, ויהיו לו השלכות נרחבות על מערכת המס, על המציאות הכלכלית במדינת ישראל ועל איכות חייהם של אזרחי המדינה.