"כ-86% מבני הנוער לא ישתפו את הוריהם במקרה שיפלו קורבן לאלימות נוער". זהו אחד מממצאיו הפחות חמורים של סקר של עמותת "לאן - למניעת אלימות נוער".
אחד הממצאים החמורים ביותר בסקר התגלה בראיונות עומק שערכה העמותה. התברר שרוב הילדים ובני הנוער רואים באלימות דבר בלתי נמנע ו"חלק מהחיים".
בגילאי בית הספר היסודי הדבר היה מזעזע במיוחד. הילדים חווים מגיל צעיר מציאות שבה אין תגובה לאלימות, אפילו אלימות שהופנתה כלפי מורה או אדם המייצג סמכות בוגרת אחרת. כתוצאה מכך הם בטוחים שאלימות היא דבר לגיטימי: אין כל בעיה או מניעה לנקוט בה, ואין מה להתלונן עליה.
בעמותה מזהירים כי התדרדרות זו פירושה שלא רק מי שיש לו ילדים או נכדים צריך לחשוש שיפגעו בהם, אלא כל אדם הרוצה לחיות בישראל. בלא פעולה דרמטית, אלימות זו תגיע לרחובות, לקניונים ואפילו לחדר המדרגות שלכם, קוראים בעמותה.
בעמותה שהוקמה לפני כ-9 חודשים, בידי קבוצת נשים המתנדבות מזה שנים רבות בעמותות למען החלשים, מדווחים: "במהלך 15 שנים ראינו עליה ברורה וחמורה ברמת האלימות הנוער. ילדים חיים היום בפחד שאיום הטרור החבלני מתגמד לעומתו. חיכינו שנים שהמדינה תפעל למאבק באלימות הנוער וכשזה לא קרה, החלטנו לפעול, והקמנו את עמותת "לאן".
עמותת "לאן" מציינת, כי בעמותה לא מקימים ועדות, אלא עובדים בשטח למאבק באלימות. העמותה אינה מקבלת עזרה משום גורם וכל המימון מגיע מכיסי מתנדביה בלבד. נכון לעכשיו, מתריעים מנהליה, העמותה זקוקה נואשות לעזרת הציבור הן בתרומות והן במתנדבים, לרבות: פסיכולוגים, קרימינולוגים, ומשפטנים וכן מנהלים לארגן את פעילות מתנדבי השטח. בלא עזרה מהציבור, הם מסבירים, לא תוכל העמותה להמשיך את פעילותה.
