האדים הנפלטים מרכבים כמו אוטובוסים, רכבים אחרים המונעים על-ידי דיזל ומנועים עלולים להיות מזיקים במיוחד למערכת הקרדיווסקולרית (של הלב וכלי הדם) של בני האדם, כך מגלה מחקר חדש.
במחקר מבוקר, העורקים של מתנדבים בריאים שנחשפו לפליטת אדי דיזל איבדו חלק מיכולתם להתרחב, והדם שזרם בהם נטה להקריש.
אנשים תוהים מזה זמן רב האם זיזל מזיק, ואם כן כיצד, מסבירים מומחים בתחום. המחקר הנוכחי לדבריהם הוא אבן יסוד - הוא מראה כי כאשר מחפשים טוב מנגנונים מסויימים גם מוצאים אותם.
המחקר בוצע על-ידי חוקרים סקוטים באוניברסיטת אדינבורו ופורסם ב"Circulation".
כיצד נערך המחקר?
המחקר הסתמך על "תא חשיפה" שנבנה במיוחד במרכז למדע הקרדיווסקולרי באוניברסיטה. בסדרה של שני ניסויים בני שעה, 30 גברים צעירים ובריאים נחשפו לאוויר מסונן או לפליטה של מנוע דיזל פועל. לאחר מכן הזריקו להם החוקרים תרופה מרחיבה כלי דם הגורמת לעורקים להתרחב ולקחו דגימות דם כדי למדוד את רמות ההתקרשות.
החוקרים דיווחו כי התגובה לתרופה ירדה באופן משמעותי לאחר החשיפה לדיזל, ורמות המולקולות השומרות על מצב קרישה נורמלי בדם ירדו גם הן.
לממצאים משמעות פוטנציאלית חשובה עבור המשרד האמריקני לאיכות הסביבה, שבימים אלו מעניק חסות לתוכנית התנדבותית לציוד רכבים המונעים על-ידי מנוע דיזל ביחידות הלוכדות את החלקיקים הזעירים שבאדי צינור הפליטה.
אדי דיזל מכילים תערובת מורכבת של חלקיקים וגזים. החוקרים הדגישו כי לפני שניתן יהיה לתמוך בשימוש הנפוץ ביחידות הלוכדות חלקיקים במנועי הדיזל יש לוודא כי החלקיקים הנשאבים מהבעירה הם הרכיבים האחראים לנזק.
מחקרים קודמים מצאו גם הם סיכון
מספר מחקרים נוספים מצאו גם הם קשר בין החשיפה לאדי הדיזל להתקפי לב ובעיות קרדיווסקולריות אחרות.
יחד עם זאת מחקרים תצפיתיים אינם יכולים להוכיח סיבתיות. לעומתם, מחקרים בהם נחשפו בני אדם לנזק מאפשרים לפקח על כל הגורמים הפוטנציאליים המשפיעים על המערכת הקרדיווסקולרית. ממצאי המחקר הנוכחי מספקים תמיכה נוספת למחקרים התצפיתיים ומנגנון מתקבל על הדעת שיסביר את הקשר בין החלקיקים לאירועים קרדיווסקולריים חמורים.
טרם ברור האם הממצאים נכונים גם לגבי מנועי בנזין מאחר ופליטת האדים במנועים אלו שונה מאד ממנועי הדיזל. במיוחד, לאור העובדה כי אדי הדיזל מייצרים פי 100 פעמים חומרים מזהמים.
