הצתה מדינית מאוחרת: יומיים לפני הבחירות לפרלמנט הפלשתיני, וממשלת ישראל טרם גיבשה את מדיניותה לנוכח האפשרות כי החמאס ינצח בבחירות וירכיב את הממשלה הבאה. ממלא-מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כינס ביום א' (22.01.06) דיון מיוחד בשיתוף צוות מדיני-ביטחוני, והורה להקים צוות מיוחד שיעקוב אחר ההתפתחויות ברשות - בבחירות ולאחריהן, ולגבש המלצות שיוגשו לדרג המדיני.

בסיום הדיון מינה אולמרט את הצוות המיוחד שיכלול את הרמטכ"ל, ראש השב"כ, מנכ"ל משרד החוץ, המזכיר הצבאי לראש הממשלה והיועץ המיוחד לראש הממשלה. צוות זה עתיד לרכז את עבודת ההכנה, ובראשו יעמוד דב ויסגלס. אולמרט הורה לצוות לגבש שורה של המלצות מדיניות, המלצות אשר יובאו לאישור שר הביטחון ולאחר מכן ידונו בוועדת שרים בראשותו. במקביל לפעולת הצוות הביטחוני, הנחה אולמרט את ראש המועצה לביטחון לאומי לגבש, בנפרד, המלצות ביחס לתרחישים האפשריים ביום שלאחר בחירות.

ההמלצות שלא קיבלו

למערכת Nfc נודע, כי גורמים בכירים במשרד החוץ מכים היום על חטא על כך שישראל לא הקדימה לטפל בבעיית החמאס מבעוד מועד. לטענתם, "הטיפול של ממשלת ישראל בבעיית החמאס נעשה מאוחר מידי, ומועט מידי". "יומיים לפני הבחירות לא מתחילים להיערך למציאות מדינית חדשה", אמר אמש גורם מדיני. הביקורת צפה ועולה עתה מעל לפני השטח.

ל-Nfc נודע כי כבר בתחילת שנת 2004, הוצגו לראש הממשלה, אריאל שרון, המלצות מדיניות שניתחו את הסכנות הטמונות במציאות הפוליטית בשטחים, על-רקע מגמת האנרכיה והתחזקות כוחן של המיליציות החמושות על חשבון השלטון המרכזי. ההמלצות הצביעו על מרחב אינטרסים משותף בין הדור הצעיר של תנועת הפת"ח לבין ישראל, בסוגיית הבחירות לפרלמנט הפלשתיני.

ההמלצה של דרגי העבודה, אשר הובאו לידיעת שרון, הייתה לצאת ביוזמה מדינית חדשה; גולת הכותרת: עידוד הליכה לבחירות ברשות הפלשתינית תחת שלטונו של יאסר ערפאת, מתוך דבקות בלגיטימציה של הסכמי אוסלו.

האינטרס הישראלי, כך נטען בפני שרון, הוא לחזק את הדור הצעיר בתנועת הפת"ח אשר מעוניין בסילוק דור ההנהגה הוותיק והדוגמאטי, תוך חיזוק מגמת הדמוקרטיזציה ברשות הפלשתינית, והגבלת כוחו של ערפאת. ההמלצות הדגישו: קיום בחירות תחת המעטפת של הסכם אוסלו, ימנע מהחמאס לרוץ על-רקע התנגדותו האידיאולוגית לקחת חלק בממשלה שתומכת בסעיפי ההסכם.

"האסטרטגיה הישראלית נכשלה"

אותם הגורמים, כך נודע ל-Nfc, הזהירו כי המשך חוסר המעש המדיני של ישראל, והצגת תפיסת ה"אין-פרטנר" בצד הפלשתיני, משחק דווקא לידי תנועת החמאס ומחליש את אנשי הפת"ח בקרב הציבור הפלשתיני.

מתוך הדבקות בתוכנית ההינתקות, ובטיעון שישראל אינה יכולה להסכים לבחירות ברשות הפלשתינית, בהן ערפאת היה צפוי לשוב ולהיבחר כיו"ר, דחה שרון את ההצעה. החשש של שרון, מסבירים הבכירים, היה כי ערפאת ישקם את מעמדו הבינלאומי.

על טיעונים אלו השיבו יוזמי ההמלצה כי "האינטרס הישראלי הגובר, הוא ליצור את התנאים טרם הסתלקותו של ערפאת מהזירה המדינית, ולחזק מחדש את הרשות הפלשתינית ואת תנועת הפת"ח". החשש היה, הם מסבירים, מפני פיצול בפת"ח והיעדר יורש מוסכם לערפאת, דבר העלול להיות גורם שימצב את החמאס כאלטרנטיבה שלטונית".

ח'ליל שקאקי, מבכירי החוקרים הפלשתינים, פרסם בשנת 2004 מאמר בעיתון "ניו-יורק טיימס", במסגרתו קרא לממשלת ישראל לסייע לפת"ח ולדור הצעיר ללכת לבחירות כדי לשקם את הרשות הפלשתינית. מאוחר יותר, ניסה שקאקי לשכנע את הממשל האמריקני ללחוץ על ישראל בכדי שתסכים ליוזמה המדינית שתביא לחיזוק הדור הצעיר. ראש הממשלה, אריאל שרון, דחה, כאמור, את ההצעה, ודבק ביישום תוכנית ההינתקות שיצאה אל הפועל באוגוסט 2005.

במשרד החוץ נשמעת ביקורת גם כלפי מדיניות ישראל השוללת רק את השתתפות החמאס בבחירות לפרלמנט, על-רקע היותו "ארגון טרור". המבקרים, ציינו כי ממשלת ישראל מתעלמת מארגוני טרור אחרים, שגם הם משתתפים בבחירות, ובהם, ארגון החזית העממית, שמנהיגה, אחמד סעדאת, הרץ מטעמה בראש רשימת הבחירות, הוא זה שהורה על רצח השר רחבעם זאבי ז"ל. לטענתם, ההתמקדות בחמאס, עלולה להחליש את הטיעונים הישראלים במערכה הבינלאומית, שתכליתה לשלול את שיתוף ארגוני הטרור במשחק הדמוקרטי.