בעשור האחרון מימון היתר הממשלתי היה גדול פי 3.7 ביש"ע ובגולן מזה של עיירות הפיתוח. כך מגלה (א', 12.2.06) דוח של מרכז אדווה. הדוח התקופתי מתפרסם תחת הכותרת "עדפה ממשלתית במימון יישובים" לשנים 1995-2004.

- הדוח המלא של מרכז אדווה

מסמך זה הוא עידכון שלישי במספר של נתונים על מדיניות ההעדפה הממשלתית של יישובים באמצעות תקציבים מוניציפליים, בנייה למגורים וסלילה, בתוך הקו הירוק וביישובים הישראלים שמעבר לו. עבור כל אחד משלושת התחומים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ו/או משרד הפנים (האגף לביקורת ברשויות המקומיות) מפרסמים נתונים שוטפים, שנה אחר שנה, דבר המאפשר מעקב רב-שנתי.

מחברי המסמך מציינים, כי המסמך הנוכחי מאפשר לבחון את המדיניות הממשלתית בתקופת האינתיפאדה, כולל השפעת הקיצוצים התקציביים הגדולים שנבעו מן המיתון הכלכלי הכבד שנגרם בעטייה.

הדוח פותח כאמור, בנושא "העדפת יש"ע וגולן" על פני שאר היישובים בתחום התקצוב של רשויות מוניציפליות. אנשי מרכז אדווה כותבים, כי העדפת ההתנחלויות בולטת במיוחד כאשר משווים אותן לשתי קבוצות יישובים בתוך ישראל, הניצבות בקצה התחתון של סולם ההכנסות והמשאבים: עיירות הפיתוח והיישובים הערביים.

הם מדגישים, כי הדברים בולטים במיוחד כאשר מדובר על עיירות הפיתוח, שגם כלפיהן נקטו ממשלות ישראל מדיניות של העדפה. הם מוסיפים, כי בהשאלה משם ספרו של סמי מיכאל, "שווים ושווים יותר", ניתן לומר כי בכל הנוגע לתקציבים מוניציפליים, מדינת ישראל נקטה ועדיין נוקטת במדיניות של "מועדפים ומועדפים יותר".

היישובים הערביים מקבלים הכי מעט

בשנים 2004-2002 קיצצה הממשלה את תקציב הסיוע שלה לרשויות המקומיות, בשיעור של 20%, לערך. בנוסף קיצצה הממשלה את תקציבי המשרדים השונים, המממנים פעילויות שונות של הרשויות המקומיות - חינוך, רווחה וכיו"ב. השפעתם של קיצוצים אלה ניכרת היטב בנתונים המוצגים במסמך זה.

ב- 2004 ההכנסה המוניציפלית בתקציב הרגיל, בחישוב לנפש, בתוך ישראל (ללא יש"ע וגולן) עמדה על 4,879 ש"ח - ההכנסה הגבוהה של 5,534 ש"ח לנפש היתה ביישובי "פורום ה- 15".

פורום ה- 15 כולל את הערים אשדוד, באר שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפר סבא, נתניה, פתח תקוה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה ותל אביב.

היישובים הערביים זכו במימון נמוך בהרבה מן הממוצע - 3,548 ש"ח. לעומתם, עיירות הפיתוח נהנו ממימון גבוה מן הממוצע - 5,067 ש"ח. היישובים הישראלים ביש"ע ובגולן נהנו מהכנסה גבוהה מן הממוצע, וקרובה לזו של 5,237 ש"ח. יצויין, כי עד 2004 היה הסכום שקיבלו יישובי יש"ע והגולן גבוה יותר מזה שקיבלו יישובי "פורום ה- 15".

עוד מדווח מרכז אדווה, כי ב- 2004 ההכנסה המוניציפלית מן המענק הכללי (בתקציב הרגיל), בחישוב לנפש, עמדה ביישובי הקו הירוק על 397 ש"ח. הם מציינים, כי המענק הכללי קוצץ מאוד במסגרת הקיצוצים התקציביים של השנים 2004-2002.

יישובי יש"ע והגולן נהנו מן המענק הכללי הגבוה ביותר - 1,241 ש"ח לנפש. סכום זה היה גבוה בהרבה מן הסכומים שקיבלו שתי קבוצות היישובים האחרות: עיירות הפיתוח - 802 ש"ח והיישובים הערביים - 73 ש"ח.

בין השנים 2004-2000, ובמיוחד בתקופת הקיצוצים התקציביים הגדולים, ההכנסה המוניציפלית לנפש שמקורה במענק הכללי ירדה בכל הרשויות המקומיות בישראל. הירידה הגדולה ביותר נרשמה אצל היישובים הערביים - ירידה של 40%, מ- 1,227 ש"ח
בשנת 2000 ל- 738 ש"ח ב- 2004.

כלל היישובים בישראל (ללא יש"ע וגולן) איבדו כרבע מהכנסתם, וירידה דומה נרשמה גם אצל יישובי יש"ע והגולן. עיירות הפיתוח ידעו את הקיצוץ הקטן ביותר - רק 10%. גם לאחר הקיצוצים, המשיכו יישובי יש"ע והגולן ליהנות מן ההכנסה המונציפאלית הגבוהה ביותר שמקורה במענק הכללי.

ב- 2004, ההכנסה המוניציפלית מההשתתפות המיועדת (בתקציב הרגיל), בחישוב לנפש, של היישובים בישראל (ללא יש"ע וגולן), עמדה על 1,184 ש"ח בעיירות הפיתוח, הסכום היה 1,363 ש"ח; ביישובים הערביים - 1,346 ש"ח; וביישובי "פורום ה- 15" - 1,086 ש"ח. הסכום הגבוה ביותר ניתן ליישובי יש"ע והגולן: 1,949 ש"ח לנפש.

המשך המדיניות הכתיב תמיכה

במרכז אדווה מסבירים, כי ההעדפה שממנה נהנו ב- 2004 יישובי יש"ע והגולן, בכל הנוגע להכנסה המיועדת מהממשלה, אינה יוצאת דופן: היא איננה אלא המשך של המדיניות ששררה קודם לכן. יתר על כן, בין השנים 2000-1995, הכנסה זו גדלה ביישובי יש"ע והגולן בלמעלה מ- 50% יותר מאשר בכל קבוצת יישובים אחרת.

משנת 2001 נרשמה ירידה בהשתתפות המיועדת של הממשלה, בעקבות הקיצוצים הרוחביים בתקציבי המשרדים הממשלתיים. גם כך, יישובי יש"ע וגולן המשיכו להנות מן ההכנסה המיועדת הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש.

ההכנסה המוניציפלית העצמית לנפש, בתקציב הרגיל, עמדה ב- 2004 בישראל (ללא יש"ע וגולן) על 3,194 ש"ח ביישובי "פורום ה- 15", ההכנסה העצמית לנפש הייתה גבוהה יותר - 4,306 ש"ח; זאת, הודות להכנסות הגבוהות של יישובים אלה מארנונה וממסים ואגרות אחרים. לעומת זאת, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים, ההכנסות העצמיות נמוכות יותר - 2,700 ש"ח ו- 1,219 ש"ח, בהתאמה.

ובקיצור - כותבים במרכז אדווה: היישובים הישראלים ביש"ע ובגולן, הנהנים מהכנסה מוניציפלית - מן הממשלה (מענק
כללי והשתתפות מיועדת) - הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש, מצטיינים בהכנסה עצמית נמוכה לנפש - 2,000 ש"ח, סכום נמוך יותר מזה של עיירות הפיתוח, וגבוה רק מזה של היישובים הערביים.

ביישובים הערביים, הרמה הנמוכה של הכנסות עצמיות היא בראש ובראשונה ביטוי של מיעוט המשאבים שבידי האוכלוסיה (ורמת מיסוי/גבייה נמוכה). לעומת זאת, ביש"ע ובגולן הגורם העיקרי הוא ככל הנראה הרמה הגבוהה של מימון ממשלתי, המייתרת במידת מה את הצורך להכביד את נטל המיסוי המקומי. דבר זה בולט במיוחד על-רקע העובדה שביישובי יש"ע, השכר היישובי הממוצע גבוה באופן משמעותי מזה שבעיירות הפיתוח וביישובים הערביים.

הם מוסיפים בעניין זה, כי נתוני ההכנסה המוניציפלית העצמית בתקציב הרגיל, בחישוב לנפש, לשנת 2004, אינם יוצאי דופן: מהמחצית השנייה של שנות ה- 90 ועד לשנת 2004, הייתה ההכנסה העצמית לנפש ביישובים הישראלים ביש"ע ובגולן, נמוכה מזו שבעיירות הפיתוח, וגבוהה רק מזו של היישובים הערביים. הדבר משקף, כאמור, את הרמה הגבוהה של מימון ממשלתי, אשר ייתרה את הצורך למסות את התושבים ברמה מקבילה לזו הנהוגה בישראל שבתוך הקו הירוק.

פרק רחב בדוח עוסק ב"תקציב הבלתי-רגיל", המממן פעולות פיתוח, כגון בניית מבני ציבור, סלילת כבישים ומימון רכישות של ציוד, מכונות, קרקע וכיו"ב.

ב- 2004, ההכנסה המוניציפלית בתקציב הבלתי-רגיל, בחישוב לנפש, בישראל (ללא יש"ע וגולן) עמדה על 885 ש"ח. זאת, מול 2,008 ש"ח ביישובים הישראלים ביש"ע ובגולן, הסכום היה גבוה פי 2.3. הנתון המקביל עבור עיירות הפיתוח היה 1,067 ש"ח, עבור יישובי "פורום ה 15" דובר על 863 ש"ח וביישובים הערביים - 826 ש"ח.

מהנתונים עלה, כי במהלך העשור האחרון חלה ירידה ברמת ההכנסה לנפש בתקציב הבלתי-רגיל בישראל. עם זאת, בעוד שבין השנים 2004-1995, בישראל ללא יש"ע וגולן חלה ירידה של 33%, הרי שביישובי יש"ע וגולן חלה ירידה של 25% בלבד.

מרכז אדווה מגלה, כי במהלך העשור 2004-1995 הצטברה הכנסת היתר של יישובי יש"ע והגולן לסכום כולל של 2.5 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, היישובים הערביים סבלו מהכנסות-חסר במהלך העשור של 2004-1995, והחסר הכולל שלהם בשנים אלה הגיע ל- 10.2 מיליארד ש"ח.

רשויות "פורום ה- 15" נהנו בעשור 2004-1995 מהכנסות-יתר בסך 10.2 מיליארד ש"ח. אך כיוון שאוכלוסיית יישובי "פורום ה- 15" גדולה באופן משמעותי מזו של יישובי יש"ע וגולן, הרי שמימון היתר של יישובי "פורום ה- 15" קטן, באופן יחסי, ממימון היתר של יישובי יש"ע והגולן.

בחישוב רב-שנתי לנפש יוצא, כי מימון היתר של יישובי יש"ע וגולן היה גדול פי 3 מזה של יישובי "פורום ה- 15". נזכיר, כי מימון היתר של יישובי יש"ע וגולן מקורו בעיקר במימון ממשלתי: כשליש בלבד מן ההכנסות בתקציב הרגיל שלהן הן. הכנסות עצמיות, בעוד שביישובי "פורום ה- 15", השיעור עומד על כ- 75%.

בתקופה זו נהנו עיירות הפיתוח ממימון יתר בסך כולל של כ- 2.3 מיליארד ש"ח. לכאורה, סכום דומה לזה של יישובי יש"ע והגולן, אולם למעשה מדובר במימון יתר קטן יותר, שכן אוכלוסיית עיירות הפיתוח גדולה פי 3 לערך מזו של יישובי יש"ע וגולן. כאשר עושים חישוב רב-שנתי לנפש, יוצא, כי מימון היתר של יש"ע והגולן היה גדול פי 3.7 ממימון היתר של עיירות הפיתוח.