"לברוקר אלי ארוך לא היו די בטחונות כנגד האופציות שקנה, וחברת בטוחה - כיום חלק מקבוצת כלל ביטוח - היתה חייבת לממש את האופציות" - אומר פרופ' דן גלאי, שהעיד מטעם כלל ביטוח בבוררות בין הצדדים. פרופ' גלאי חושף לראשנה את חוות דעתו בפרשה, בעקבות הפרסומים האחרונים.
עוד אומר פרופ' גלאי, כי הערך הריאלי של תיק האופציות של ארוך היה "נמוך, ואולי אף שלילי". הוא מדגיש, כי יש הבדל גדול בין השווי התיאורטי של האופציות לבין ערכן הממשי. את חוות דעתו נתן, בבוררות, כמומחה לשוק ההון והאופציות.
פרופ' גלאי אומר עוד, כי אלי ארוך המשיך לקנות אופציות, למרות שבטוחה מימשה את התיק. התיק שקנה היה וירטואלי ולא אמיתי. היו ימים שבהם "קנה" על גבי הנייר אלפי אופציות, כאשר המחזור הממשי היה נמוך מאוד.
הוא גם תוקף את פרופ' אברהם ביגר, שנתן חוות דעת לטובתו של ארוך. גלאי אומר, כי ביגר קבע "ללא ביסוס", כי ניתן היה לממש את האופציות בשער גבוה, וזאת כחדשיים לאחר קניתן. בפועל, אומר גלאי, אין בסיס או הוכחה לטענה זו.
אשר להתנהגותו של ארוך במהלך הבוררות, אומר גלאי כי הוא פעל "בדרכים פסולות", וכן "ניסה להשיג הקלטות". גלאי אינו מפרט ואינו מסביר למה הוא מתכוון.
פרופ' גלאי מדגיש, כי חוות דעתו היא פיננסית ולא משפטית. עם זאת, מביע גם הוא תמיהה - כמו כלל ביטוח - על שפסק הבוררות של יעקב מלץ קצר מאוד, שני עמודים, ואינו מתיחס לשאלות העובדתיות.
בסיום הודעתו אומר גלאי כי חשוב לקבוע, שהפועלים בשוק ההון והאופציות יענו על אמות המידה המקובלות של התנהגות. לדבריו, הבורסה והמסלקה בארץ פועלות לפי אמות מידה הנהוגות בבורסות בחו"ל.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
