בני הנוער בישראל עושים שימוש נרחב ברשת האינטרנט. ממצאי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מלמדים כי לשימוש זה ישנה גם תרומה חיובית - בני נוער שחוו קשיים ביחסיהם עם הוריהם או חבריהם זכו בתמיכה ובהקלה רגשית כאשר לקחו חלק בקבוצות תמיכה מקוונות עם בני נוער אחרים.
"מצאנו שקבוצות התמיכה הצליחו להביא לשיפור בדימוי העצמי של המשתתפים, לשינוי חיובי בתחושת השייכות שלהם ובעלייה בתחושה שהם יכולים לקבל תמיכה. הדבר סייע להקלה במצוקה שחוו המשתתפים", אומרת ד"ר מיכל בן דוד מהחוג לחינוך, שביצעה את המחקר בהנחיית פרופ' עזי ברק. "ככל שהמשתתף בקבוצת התמיכה פרסם יותר הודעות ברשת וקיבל יותר תגובות, כך השתפר אצלו הדימוי העצמי וגדלו תחושות השייכות וקבלת התמיכה".
עוד עלה מהמחקר, כי הכוחות הטיפוליים המשמעותיים המצויים בקבוצות פנים-אל-פנים נחוו גם על-ידי המשתתפים בקבוצות התמיכה המקוונות. "ממצא זה מלמד שקבוצות תמיכה מקוונות דומות בתהליך המתרחש בהן לקבוצות המסורתיות המוכרות לנו", ציינה החוקרת.
במחקר השתתפו 116 מתבגרים ומתבגרות בקבוצות תמיכה מקוונות, סגורות (כניסה בהרשאה אישית) מונחות (באמצעות מנחה מיומנת בתמיכה מקוונת ובעבודה עם בני-נוער), ובהשתתפות אנונימית (כל משתתף בוחר לעצמו כינוי). משתתפי המחקר היו בני-נוער בגיל 14-17 הלומדים בחטיבת ביניים וחטיבה עליונה, שגילו עניין בהשתתפות בקבוצות מקוונות וחוו קושי ביחסיהם עם הוריהם או עם חבריהם. השינוי שחל בקרב הנבדקים נבחן באמצעות שאלונים שמלאו המשתתפים על גבי הרשת בתחילת ההתערבות ובסיומה וכן באמצעות ניתוח תמליל השיח בפורומים.
ממצאי המחקר מעידים על הצלחתן של קבוצות תמיכה מקוונות בשינוי בגורמים החשובים להתפתחותם של מתבגרים ובתחושת הרווחה הנפשית שלהם. "לתוצאות מחקר זה יש השלכות יישומיות, שכן הוא מספק לאנשי המקצוע ולהורים כלי נוסף לתמיכה ולסיוע למתבגרים", מציינת החוקרת, "ממצאי המחקר מלמדים כי בני נוער רבים חווים קשיים רגשיים וחברתיים, אך ממעטים לפנות לקבלת עזרה מקצועית. קבוצות תמיכה מקוונות הן כלי ישים, נגיש וייחודי, העשוי לספק מענה לקשיים שחווים מתבגרים תוך ניצול נכון ומרבי של משאבי הרשת".
