בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה לאחרונה את עתירתה של עמותת פעולה ירוקה, במסגרתה התבקש להצהיר על אי-חוקיותם ובטלותם של הרשיונות להצבתם של 7 שלטי פרסום אלקטרוניים מוארים במקומות או בצמתים מרכזיים בתל אביב.
העותרת, שהינה עמותה ציבורית ללא מטרות רווח, הפועלת לקידום ההגנה על איכות הסביבה בישראל ובכלל זה שמירה על בטיחות הנסיעה בדרכים, הסבירה, כי שלטי פרסום הללו, אשר באמצעותם מפרסמות המשיבות - C.T.V מדיה ורפיד ויז'ן, כתוביות ותמונות פרסומת, מצליחים למשוך את תשומת ליבם ומבטיהם של נהגי כלי רכב החולפים על פניהם בנסיעתם ברחבי העיר, לפרקי זמן ממושכים - מעבר למקובל כשמדובר בשלטי פרסום "רגילים".
לטענת העמותה, הסטת תשומת ליבם ומבטיהם של הנהגים מסכנת את הולכי הרגל ונוסעי כלי הרכב, והינה מקור מועד לתאונות דרכים רבות.
לפיכך, עתרה פעולה ירוקה למתן פסק דין שיצהיר על אי חוקיותם ובטלותם של הרשיונות להצבת השלטים הנ"ל, שהעניקה עיריית ת"א - המשיבה הראשונה - ולהורות על הסרתם.
בסיכומי העתירה נטען, בין השאר, כי ראש העיריה הוא המוסמך להעניק את הרשיון להצבת השילוט האלקטרוני והוא בלבד. לוועדה המקצועית לענייני שילוט, אשר לטענת העמותה העניקה את הרשיון, אין סמכות לכך, אלא סמכות מייעצת בלבד.
עוד נטען, כי מעבר לעובדה כי הוועדה חרגה מסמכותה, הרי שבהעניקה את הרשיונות ל-C.T.V ורפיד, חרגה היא מהנחיות, שהיא עצמה קבעה, על פיהן לא יוצבו "שלטי טלוויזיה" באזורי מגורים, על בנייני מגורים, או באזורים מבונים צפופים, בהם אין מרחב פנוי.
בנוסף, ציינו ב"כ העמותה, הוועדה הנחתה כי מסכי הטלוויזיה והפרסומות המוקרנות עליהם לא יהיו מסנוורים או מרצדים, ואילו השלטים שהוצבו ברחבי העיר, או חלק מהם לפחות, אינם עומדים בדרישות אלה.
שופט בית המשפט המחוזי, נ ישעיה, בחן את טענות הצדדים, וקבע בראשית דבריו, כי בעניין הענקת הרשיון, לא שוכנע בדבר קיומה של הסמכה של ראש העיריה להעניק את ההיתרים או הרשיונות המבוקשים, ובה בעת לא עלה בידי העותרת להראות כי את ההיתר העניק אדם או גוף בלתי מוסמך ולא ראש העיריה עצמו.
כשאלה הם פני הדברים, נפסק, לא ניתן לקבוע, בוודאות הדרושה, כי עיריית תל אביב, או ועדה מוועדותיה, חרגו מסמכותן ופעלו שלא כדין בניגוד להוראות חוק העזר.
גם לגבי טענתה של העותרת, המשיך בית המשפט, לפיה חרגה הוועדה המקצועית מהנחיותיה על המקומות האסורים בהצבת שלטים, לא הונחה תשתית עובדתית ראויה שניתן יהיה לבסס עליה ממצאים.
"לא ברור מה משמעות האיסור להתקין שלטים אלקטרוניים באזור מבונה, שבו אין מרחב פנוי ופתוח בסביבה. כך למשל, האם ניתן לראות בשטח הפתוח ממזרח לצומת הרחובות דרך נמיר - ארלוזורוב, שם מוצב אחד השלטים האלקטרוניים, כמרחב פנוי ופתוח העונה על ההנחיות הנ"ל והאם השלטים שהוצבו אכן מרצדים או מסנוורים".
בעניין זה, נקבע, לא הובאו ראיות ואף לא נתונים בסיסיים שעל פיהם ניתן לקבוע האם השלטים הוצבו בניגוד להנחיות הנ"ל, ומשכך לא ניתן לומר כי החלטת העיריה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, המצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטה.
בסיכום הדברים, ציין בית המשפט את חוות דעתו של מהנדס המתמחה בהנדסת תנועה ותחבורה, שהציגה העותרת, ממנה עלה כי קיים סיכון בהצבת שלטים אלקטרוניים בצידי הדרכים לבטיחות הנסיעה וכי הסיכוי לקרות תאונת דרכים גדל ככל ששלטים רבים מעין אלה יוצבו בצידי הדרכים או בצמתים.
חוות דעת זו, קבע השופט ישעיה, היא כללית ומבוססת על מחקרים ונתונים שנאספו בארה"ב בעיקר, ואין בה כל התייחסות לנתונים או השלטים הספציפיים נשוא העתירה ולמידת השפעתם, אם בכלל, על הנהג הישראלי החולף על פניהם.
בנוסף, הדגיש בית המשפט את חוות דעת המומחה שהגישו המשיבות, במסגרתה נטען כי "אין כיום כל בסיס מדעי למסקנה ששילוט חוצות בכלל ושילוט דיגיטלי בפרט עשוי להגדיל את מספר התאונות או את שיעור התאונות".
כמו כן, ציין המומחה, כי ממחקרים שנעשו עולה כי "משך הסחת הדעת כפי שהוא מתבטא במשך הזמן הממוצע שנהגים מפנים לעבר שלטי החוצות... אינו שונה עבור סוגי השלטים השונים", וכי "המבטים המופנים לשלטי חוצות אינם באים על חשבון מבטים לכביש ולתנועה אלא על חשבון מבטים שאינם משמעותיים לנהיגה...".
קביעות אלה, פסק השופט ישעיה, שלא נסתרו, אינן מצביעות על מסוכנותם של השלטים האלקטרוניים, וודאי שאין בהן כדי לקבוע כי שלטים אלה מסוכנים יותר ו"בטיחותיים" פחות מהשלטים הקונבנציונליים והבלתי מוארים.
"חוות הדעת שהוצגו בפני, גם לא זו של העותרת, אינן מצביעות, איפוא, ברמה סבירה של ודאות, על מסוכנותם הבטיחותית של השלטים האלקטרוניים שהוצגו במספר מקומות בתל אביב, במידה שתצדיק הטלת איסור על הצבתם, כפי שטוענת העותרת".
לאור האמור לעיל, דחה בית המשפט את העתירה, וקבע כי לא עלה בידי עמותת פעולה ירוקה להראות קיומה של עילה שתצדיק את התערבותו בהחלטה להתיר הצבת שלטי פרסומת אלקטרוניים או "מסכי טלוויזיה" בחוצות העיר.
בהתחשב באופיה הציבורי של העותרת, הוסף בסיכום הדברים, הפועלת שלא מתוך כוונת רווח, לרווחת הציבור ולהגנה על איכות הסביבה, נמנע בית המשפט מחיובה בהוצאות.
