בית משפט השלום בחיפה גזר (יום ג', 02.05.06) 18 חודשי מאסר בפועל על יואב לוי, לאחר שהורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והונאה בכרטיסי אשראי בנסיבות מחמירות, הקשורות בתשלומי חשבונות של מוסדות שונים בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.
על-פי העובדות המפורטות בכתב-האישום, קשר לוי יחד עם נאשמים אחרים לבצע פשעים, באופן של זיכוי חשבונות בגופים שונים באמצעות שימוש בכרטיסי אשראי, או במרכיב ממרכיביהם, ללא ידיעת בעליהם. הדבר נעשה תוך יצירת מצג כלפי המוסדות כאילו החשבונות משולמים כדין, וזאת על-מנת לקבל במרמה אישור על ביצוע התשלומים - שעה שבפועל היו צפויים אותם תשלומים להתבטל בהיותם בלתי חוקיים. את המעשים עשה לוי תמורת מחצית סכומי החשבונות הרשומים, שקיבל במזומן מבעלי החשבונות.
בנוסף, הורשע לוי גם בכך שביקש מנאשם אחר, שהינו פקח עירוני בעיריית חיפה, לאתר עבורו אנשים לשם ביצוע המירמה. לוי נהג להחזיר לפקח את החשבונות באותו יום או למחרת, כשהם משולמים, בצירוף אישור על תשלום טלפוני, והפקח מצידו, החזיר את החשבונות לבעליהם, קיבל מידיהם במזומן כמחצית מהסכום הנקוב בחשבונות, והעביר ללוי את הסכומים. בכתב-האישום אף צויין, כי נאשם נוסף, הסביר לבקשת לוי לפקח ולאדם נוסף, כי פעולות התשלום מבוצעות באמצעות כרטיסי אשראי של אחרים, ללא ידיעתם, אולם הנ"ל המשיכו במעלליהם.
בסיכומו של דבר נתגלה, כי שולמו בדרך זו חשבונות ע"ס 62,745 שקלים, עבור תשלומי ארנונה, חשמל, טלפון, בזק, אורנג' ועיריית חיפה. הנאשם וחבריו, נטען, שילשלו לכיסם כמחצית מסכום זה, והתביעה אף הדגישה, שסכומי המירמה עולים על הסכום הנ"ל.
לוי הורשע בעבירות שיוחסו לו על-סמך הודאתו. בשלב טיעוני העונש, הדגישה ב"כ המדינה, בין השאר, את החומרה שבמעשי הנאשם, תוך שהיא מציינת שמעשים אלו נפסקו בעקבות ביטול החיובים ע"י בעלי כרטיסי האשראי. בנוסף, צויינה הקלות בביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, והרווחים הגדולים הטמונים בביצוען, אשר מחייבות הטלת עונש חמור.
ההגנה מצידה, טענה כי מדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, שהודה מייד במיוחס לו בכתב האישום, והתחרט על מעשיו. עוד נטען שחלוף הזמן מאז האירועים מאפשר לנאשם להפנים את חומרת מעשיו, שהיוו מעידה חד פעמית.
כמו-כן הוסיף הסניגור, שהנאשמים קיבלו מחצית מהסכומים המפורטים בחשבונות, וזהו הסכום ששילמו האזרחים, בעוד שחברות האשראי לא נפגעו כלל. הכסף, לטענתו, לא הגיע לכיסו של הנאשם, שהיה בורג קטן בפרשייה, ומעשיו נבעו מכך שנגרר אחרי אחרים, חזקים ממנו, שניצלו את אופיו החלש.
לבית המשפט הוגש תסקיר שירות המבחן של הנאשם, אשר סקר את מצבו האישי והמשפחתי, את שירותו הצבאי, השכלתו ועיסוקיו. בהתאם לתסקיר, הרקע לביצוע העבירות נבע מאילוצים כלכליים שהביאו אותו לביצוע העבירות כדי לסלק חוב כספי עבור שכירות מכונת קפה.
קצינת המבחן ציינה את מצבו הכלכלי העגום של הנאשם, את חרטתו, הכעס והאכזבה העצמיים על כי נתן לעצמו להגיע למצבו מבלי לשאול את השאלות המתחייבות. עוד נכתב אודות מאמציו להתפרנס בכבוד והפיכתו לקורבן תמים שנפל בפח, ובשל כך הוא לקח אחריות חלקית בלבד על מעשיו. בסיכום הדברים צויין, שבמידה ובית המשפט יראה לנכון להטיל על הנאשם עונש של מאסר, ההמלצה היא כי המאסר ירוצה בעבודות שירות.
שופט בית המשפט, פלאח זאיד, בחן את טיעוני הצדדים, וציין כבר בראשית דבריו, כי "פתרון בעיות כלכליות בדרך של קבלת דבר במרמה והונאה בכרטיסי חיוב הינו מעשה בזוי, מסוכן ויורד כדי פגיעה בשורש ניהולם התקין של חיי חברה במדינה מתוקנת".
בית המשפט סירב לקבל את טיעונה של ההגנה בדבר מעידתו החד פעמית של הנאשם, ואת חרטתו, והדגיש כי הנאשם מציג את עצמו כקורבן של אחרים, חזקים ממנו, אך שוכח, שאלמלא חלקו בפרשייה, ספק אם היתה שרשרת ההונאה מתקיימת.
"קבלת אחריות חלקית על המעשים מעידה על כך, שהנאשם אינו מודע למלוא החומרה של מעשיו, ולהשלכות החמורות הנובעות מהן, תוך שהוא מנסה למזער את חלקו במעשים אלה. רק ענישה הולמת תבהיר לנאשם ולדומיו את משמעות מעשיהם".
העידן המודרני, הדגיש השופט זאיד, "מביא עימו חידושים טכנולוגיים ונגישות למידע רב, גם בתחום הכספי. הקלות שבפריצת מערכות טכנולוגיות טומנת בחובה את זרע הפורענות לביצוע הונאות בהיקף ובשיעור שלא ידענו כמותם בעבר. הפוטנציאל הגדול של האפשרויות להונות ולעשות שימוש לא תקין בטכנולוגיות מתקדמות מחייב את כל הנוגעים בדבר להקפדה על אבטחת הנתונים, בעוד שאלו המנצלים את הפרצות מקומם בבית הסוהר".
בהמשך הדברים, נדחתה בקשת הסניגור להקל עם מרשו בטענה שהאזרחים רומו במחצית מסכומי החשבונות, בעוד שחברות האשראי לא נפגעו כלל. החומרה, קבע בית המשפט, היא בעצם ביצוע המעשים, ובין אם שילשל הנאשם לכיסו את מלוא סכום החשבונות, או את מחציתם, אין הדבר משנה מאומה לעניין עונשו, שהרי העונש אינו נגזרת מדוייקת של סכומי המירמה, ואינו מכפלה של סכומי הגניבה.
במקביל, נדחתה המלצת התסקיר לעונש, וזאת לאור האינטרס הציבורי במקרה דנן, אשר דוחה את נסיבותיו האישיות של הנאשם. הימנעות משליחת הנאשם לריצוי עונש של מאסר בפועל, הודגש, תעביר מסר מוטעה של ענישה סלחנית כלפי אדם שבחר לנצל פרצות טכנולוגיות לשם הוצאת כספים במירמה מחשבונם של אחרים.
"כרטיסי אשראי מהווים בעידננו אמצעי תשלום נפוץ ומקובל, ועל כתפי בית המשפט רובצת החובה לשמור על ביטחון כל אזרח ואזרח המחזיק בכרטיסי אשראי, ובכך לשמור על כללי מסחר תקינים. פגיעה בשיטת תשלום זו תפגע בכל מרכיבי החברה".
לאור האמור לעיל, ולאחר שקילת כל טיעוני הצדדים, בחר בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, עונש מאסר על תנאי של 18 חודשים נוספים, וכן קנס על-סך של 20 אלף שקלים או 5 חודשי מאסר תמורתו.