|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רומן בפרקים: הכל אמיתי, והכל קרה. העובדות קצת שונו - והדמויות קצת טושטשו. אבל כולם מכירים אותם - את השופטים הלא-חכמים ואת עורכי הדין הלא-ישרים-במיוחד ואת המפכ"ל שקומבינות רוחשות בליבו ואת הפוליטיקאים שמחפשים ריגושים בדירת-מסתור, ובעיקר את הנשים החזקות שמשחקות בגברים חלשים. ויש גם ראש ממשלה שעומד בראש המערכת
|
דני הכיר את הגישות האלה, הצבועות בכמות לא מעטה של ארוגנטיות מתחסדת, אבל הוא למד להתמודד גם עימן. למעשה, כל אימת שדרישה שלו לפסילת ראיות, שהושגו שלא כדין, או לזיכוי מוקדם, נדחתה, הוא תמיד יכול היה לצאת מאולם-המשפטים ולהביע באוזני העיתונאים תמיהה על הגישה 'הלא-מבינה' של השופט ועל חוסר- רגישותה של הפרקליטות למה שאמור להיות חלק מן המבנה המשפטי בחברה חופשית.
"זכויות-יסוד של היחיד חשובות לא פחות מהרשעתו בדין של מי שאשמתו ברורה-לכאורה מן הראיות שנאספו", נהג דני לדקלם את הביטויים הקבועים שלו. "אם קיימת אי-רגולאריות בדרך שבה נאספו הראיות, צריך הדבר להוביל לזיכויו של נאשם. אין להתיר דרכים פסולות של השגת ראיות. הן חושפות כל אחד מאיתנו לפגיעה בזכויותיו החוקתיות", נהג דני להמשיך, כשפניו מביעות סלידה מן ההחלטה של בית- המשפט הדוחה את התיזה שלו.
"שיטת משפט המקדשת את האמת על חשבון ערכים אחרים, חשובים לא פחות", כך הסביר דני לעיתונאים שדחפו את מיקרופונים לתוך פיו, "עלולה לפגוע באנושיותה של החברה כולה".
רינה שמעון-ברק, באותם פעמים שבהם היא עמדה לידו של דני, הסכימה עימו. הם תמיד ראו עין בעין את הצורך לעשות לנאשם, ולעצמם, קצת יחסי-ציבור.
עיתונאים שביקשו לשמוע את עמדתה זכו גם לחיוכה המצודד. כפתורי חולצתה הלבנה היו פתוחים באופן שאפשר לכל אחד להציץ בחריץ הנדיב שבין שדיה.
לדברי-הטעם שהיא השמיעה היה ביקוש הרבה יותר קטן. העיתונאים האזינו לדברים בפחות התלהבות.
לרינה שמעון-ברק זה לגמרי לא הפריע.
|
| תאריך:
|
22/02/2015
|
|
|
עודכן:
|
22/02/2015
|
|
חיים משגב
|
|
הדרך לביטול כתב-האישום הייתה אמורה להיות, לטענת דני בפני השופט רבינוביץ, לא מסובכת. משפטית, לפחות, יש בידי השופט רבינוביץ את כל הכלים להחליט על מחיקת כתב-האישום. קודם כל, משום שעל המזוודה, או על שקיות הניילון שעטפו את חבילות הכסף, לא נמצאו טביעות-אצבע של מרציאנו או שרידי ד.נ.א. שלו. גם לא על המנעול של המזוודה או על חלקים אחרים שלה.
|
|
|
|
|
כשדני החליט לבסוף על המהלך הקריטי, הוא עדיין לא ידע דברים לאשורם. כל העובדות היו פרושות לפניו - אבל לכלל מסקנה מבוססת, רציונאלית, הוא לא הגיע.
|
|
|
|
|
בשלהי מלחמת העולם העולם השנייה, מגייס המודיעין הסובייטי ילדים יהודיים שהוסתרו מפני הנאצים, במנזרים, ומכשיר אותם להיות מרגלים לטובת רוסיה.
|
|
|
|
|
גם לאחר שעות של תהייה, כשהוא נועץ את מבטו, לסירוגין, בטלפון-הקווי שעל שולחנו ובכספת הפתוחה לרווחה הנמצאת בקיר ממול, דני לא לגמרי יכול היה לגבש עמדה נחרצת לגבי טיבו של המעצר של מרציאנו; והוא מאוד רצה להיות בטוח שהוא יודע את כל מה שצריך לדעת לפני שהוא מתקשר אל השופט רבינוביץ.
|
|
|
|
|
"כתיבת ספר היא מאבק נוראי ומתיש", כתב הסופר ג'ורג' אורוול, "כמו התקף ארוך של מחלה מכאיבה". ובכל זאת, מאז ומעולם אנשים אוהבים לכתוב ומנסים את כוחם בכתיבה, וכיום - יותר מאי-פעם. אנשים רבים שמעולם לא כתבו, או שכתבו ורוצים להמשיך לכתוב, מבקשים שוב ושוב למצוא את הדרך הייחודית שתאפשר להם להעלות על הכתב את הרעיונות והסיפורים והתמונות שגודשים את ראשם.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
