הקריאה ב"מר בוטן" היא משחק מחבואים בין הקורא לבין דפי הספר, העלילה, האירועים ואופן הכתיבה של אדם רוס. הקורא נמשך לספר, חש שהוא חוקר בנבכי גיבוריו, פעמים רבות לא מבין אותם ואת סדר הדברים. רוס כותב בעירוב זמנים של פלאשבקים חוזרים, של זמנים משתנים, הווה ועבר, עבר ועבר, בלי שהוא מיידע אותנו על פרק חדש או סיום פרק.

זהו סיפור של גברים, רגשותיהם, תשוקותיהם, הבלבול שלהם ובעיקר הבדידות שלהם בחיי הנישואים. הנשים, מושא תשוקתם ומרכז הווייתם, הן דמויות רקע, בלתי מובנות, בתפקיד של סטטיסטיות, מעורפלות, משמשות בעיקר לפורקן יצרו של הגבר, אך גם מושא געגועים וחלומות בתערובת קיצונית במיוחד של אהבה, שנאה, אכזריות, טינה ובעיקר חוסר הבנה. החסר הוא המוטו. יש סקס, יש מסגרת, אין חיבור נפשי או אינטלקטואלי, בני זוג תועים להם בימים ובלילות, בצר להם, באפלה מעיקה, מבלי שזה שנישא להם יכול לעזור.

כל-כך יחד, אבל כל-כך לבד

שני הגברים, שהם הגיבורים הראשיים, דייויד פפין (ואשתו אליס) וד"ר סאם שפארד (ואשתו מרילין) מספרים כל אחד לחוד בעיקר על חיי הנישואין שלהם. כל אחד מהם - שיש ביניהם קשר כלשהו, בשלב כלשהו של הסיפור - אוהב את אשתו בעוצמה בלתי רגילה המדגישה את הבדידות הנוראה של חיי הנישואין. שום דבר לא יכול לחבר באמת בין איש ואישה מלבד סקס שמחבר את גופותיהם ומתואר מהזווית של הגיבור הגברי. הסקס כמעט תמיד סוער ורב עוצמה, התשוקות, למרות שחיי הנישואין אינם חדשים בשני המקרים של שני הזוגות, נלהב ועוצמתי, חשוב ומרכזי בחיי הגברים האלה.

הבדידות היא נוראה ואין לה פתרון, האהבה של הגברים לבת זוגם היא רק גורם לחרדה, לחוסר הבנה, לתהייה. הגיבורים הגבריים של אדם רוס מתנהלים בחיים כמו בתוך חלום מוזר שכולל אצל דייויד חלומות בהקיץ ובשינה של איך הוא רוצח את אשתו, איך היא אובדת לו, נעלמת מחייו, מתאדה. הפרק בו מתאר הסופר את בני הזוג שיוצאים לטיול רגלי כפוי, באזור מסוכן להליכה, בנוף פראי בהוואי, הוא יצירת מופת בפני עצמה, גדושה בכל הרגשות העוינים של בני זוג אוהבים, שחיים זה לצד זה אבל אין שם שום דבר שהוא יחד באמת. גם אם נמצאים זה לצד זו, פיסית, נשאר כל אדם לעצמו, לסבלו, לטינתו, ליצריו, לבד, בעיקר לבד.

ד"ר סם שפארד אוהב את אשתו מרילין מגיל 14 כאשר היו יחד בתיכון. הוא חושב שהיא היפה בנשים, הוא לא יכול לחיות בלעדיה אבל מקדיש את זמנו ויצרו להמון נשים אחרות, שמושכות אותו לא פחות. אשתו מודעת למעשיו וליצרו, סולחת לו. חבריו ובני משפחתו כועסים עליו, על הקלות הבלתי נסבלת של חיי המין ה"צדדיים" שלו. מרילין אשתו נרצחת במיטה הזוגית והוא נאשם ברצח אשתו. שפארד, המואשם ברצח אשתו ומזוכה, לא מפרט לנו הרבה על משפט הרצח או החקירות והזיכוי. גם אליס אשתו של דייויד פפין מתאבדת לנגד עיני בעלה, גואלת אותו ואת עצמה מייסורי החיים שהנישואין לא הצליחו להיות להם לנחמה.