'ארץ ישראל הנסתרת': נדרש, ענייני וגדוש

ספרו של רפי קיטרון מבוסס על עבודת הדוקטורט שהגיש במסגרת לימודיו בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומצטיין במידע רב, שיטתי, תצלומיו ותרשימו תורמים לתוצר הסופי.

לא מעט נכתב על פעולות מחתרתיות בתקופת המנדט, גם על יצור נשק. עדין לא נכתב על בתי הסוהר (פורסמה כתבה ב"קתדרה" וד"ר לאה טייכר כתבה דוקטורט שטרם הפך לספר). כאן כנראה שמדובר בעבודה מחקרית חלוצית על סוגיית הסליקים. המחקר סוקר היסטורית את הסוגיה וכבר בתחילת ספרו כותב ש"פרשה עגומה בהקשר למאורעות תרפ"א מתייחסת לסליקים בת"א. דווקא בעת שכה נזקקו להם, אבד האחד בחולות, והשני נמצא מרוקן ברובו" (עמ' 12).

על מצב מערכת הביטחון היישובית בשנות השלושים ניתן ללמוד לא מעט מהסקטוריאליות שהביאה לכך ש" בנס ציונה התקיימו עד לשנת 1935 שני ארגוני ביטחון, של האיכרים ושל הפועלים, ולהם היו שני מחסני נשק. גם בפתח תיקווה התקיימו שתי מסגרות ביטחון נפרדות- האחת בחסות ועד השמירה של המושבה, והשנייה של ההסתדרות"(עמ' 25).

גם תקרית הדמים בה נהרג אליהו שלומי בשנת 1940,(סגן מפקד האצ"ל בפ"ת), לא ניפקד מספר זה (עמ' 49).

חיסולים במחתרת זהו גם נושא שטרם מוצא. אם ייכתב על זה ראוי לקרוא את טענת קיטרון שהמקרה הראשון של חשיפת סליק בעקבות הלשנה היה במשמר השלושה בינואר 1940 ו"לאחר שכל הסימנים העידו על הלשנה, נמצא המלשין והוא הוצא להורג"(עמ' 58). אחרים שנחשדו בהלשנות על סליקים היו: ולנטין בק,ומיכאל וקסמן ,אך קיטרון טועה כשהוא כותב ש"יעקב חילביץ הוצא להורג בדצמבר 1944" (עמ' 59). אכן נגזר עליו עונש מוות, אך הוא לא מומש.

תרומה של ממש יש בהתייחסות המחבר לנושא הסליקים בקרב הערבים בזמן ה" מרד הערבי" תוך הארת ההבחנות ביחסם הבריטים להם לעומת לבני הישוב העברי , שבה גם לידי ביטוי( מה שקיטרון אינו מזכיר) בתליה של מעל 100 איש בתקופות אירועי הדמים ( תרפ"ט וכן תרצו-תרצ"ח). כך למשל הוא מזכיר ש"בחיפוש שנערך בחלחול במאי 1939 הוחזקו תושבי הכפר במכלאות ימים אחדים, בשמש יוקדת וללא מים. כתוצאה מכך מתו לפחות שמונה תושבים מחום ומתשישות"(עמ' 63).

מספר נקודות מעניינות העולות בספר מצויות בפרק "הסליקים לאחר מלחמת העצמאות". אחד משרידיה הבכירים של מלחמה זו הוא יצחק פונדק הגורס ש"ממשלת ישראל שקמה ב-14 במאי לא פרסמה צו שיחייב את הישובים למסור את הנשק לצבא. חלק מנשק זה לא הופעל במלחמה כלל שכן הוא נמצא בישובים שבעורף"(עמ' 82).

פרשה מעניינת בפני עצמה היא פרשת ה"התמחתרות" של מפ"ם שבאה לידי ביטוי גם בתחום הסליקים, והרציונל שלה הוסבר במילותיו של יעקב ריפתין :"אנחנו עדין בסכנת פוטש ימני".(עמ' 85).
לגבי סליקי לח"י מעניין לציין ההערותיו הבאות של קיטרון כלהלן:" אחד מהם כלל שני כדי חלב מגולוונים, שנטמנו בפרדס בישיבת פוניבז', משלב מסוים בברכת ראש הישיבה הרב כהנמן. מחסן אחר, כד כפול, הוטמן בחצר שלפני ביתו של " החזון איש" ( הרב קליץ), גם הוא על דעת הרב".(עמ' 103).

חלקו האחרון של הספר כולל מידע על 90 ישובים בהם היו סליקים מתוך 300 ישובים, ומבחינה זו נותן תמונה ראויה לנושא, הזוכה לכיסוי נאות בהחלט בספר ענייני זה.