|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"נערה מברלין" - העיניים לא יישארו יבשות
|
הספר עוסק בסיפורה של משפחה אחת שמצליחה ערב סגירת הגבולות בין גרמניה לשכנותיה לשלוח את אחת מהבנות ברכבת ללונדון במסגרת הקינדרטרנספורט וזאת לאחר שנואשו לקבל ויזה לאיזושהי מדינה ברחבי העולם ולצאת מגרמניה. סיפור המשפחה, תלאות הנערה שנשלחה ותלאות התקופה מסופרים בצורה אותנטית
|
"נערה מברלין" הוא אכן רומן עוצמתי כפי שהגדירו הגארדיין. הרומן מביא את סיפורה של רוזה קליין, נערה יהודייה בברלין בשנת 1933 החווה יחד עם משפחתה את תחילתה של השואה. לא השואה שאנו מכירים מספרי ההיסטוריה, מחנות ההשמדה והרצח אלא תחילת השינוי במדינה דמוקרטית המתירה הפקר את יהודייה. עוצמתו של הספר דומה במקצת לספר "לבד בברלין" של פאלאדה בכך שהיא עוסקת בשנים שקדמו לשואה ומראה לנו צעד אחר צעד כיצד התפתחו הדברים והגיעו לשואה שאנו מכירים.
היהודים כידוע לא היו אהובים אף פעם אבל בגרמניה הם החזיקו משרות משמעותיות, היו נחשבים כאנשי תרבות, מדע וספר והיו מקובלים בחברה הגבוהה. השינוי החברתי שהובל ע"י ההנהגה הציף את השנאות הישנות והפך את דמם של היהודים להפקר. בתחילה בשינוי הגדרת המשרה, לאחר מכן באיסור עבודה במקצוע, בהמשך היעדרות מכוונת של שוטרים מרחובות העיר כדי לאפשר פרעות והרס של רכוש יהודי בידי קנאים נאצים וסופו בהגליה בכוח למחנות מעצר והשמדה.
גם בכאוס הנורא ששולט ברחובות ברלין מתגלים מעטים עם צלם אנוש שזוכרים את חבריהם היהודים ומנסים לסייע, אבל בחלק מהמקרים, דווקא היהודים הם המסרבים להאמין שהרע מכל לפניהם ומעדיפים להתעלם מהאזהרות של חבריהם.
הספר "נערה מברלין" עוסק בסיפורה של משפחה אחת שמצליחה ערב סגירת הגבולות בין גרמניה לשכנותיה לשלוח את אחת מהבנות ברכבת ללונדון במסגרת הקינדרטרנספורט וזאת לאחר שנואשו לקבל ויזה לאיזושהי מדינה ברחבי העולם ולצאת מגרמניה.
סיפור המשפחה, תלאות הנערה שנשלחה ותלאות התקופה מסופרים בצורה אותנטית לאחר מחקר מעמיק של המחבר. העיניים לא יישארו יבשות בסיום הקריאה.
מומלץ מאוד.
נערה מברלין, ג'ייק ווליס סימונס, ידיעות ספרים, 2011, 446 עמודים
|
| תאריך:
|
29/06/2013
|
|
|
עודכן:
|
30/06/2013
|
|
עפר דרורי
|
|
"נערה מברלין" - העיניים לא יישארו יבשות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דאגנית
|
29/06/13 10:38
|
|
|
|
|
|
ספרנית
|
29/06/13 13:41
|
|
|
|
|
|
דאגנית
|
1/07/13 14:19
|
|
|
|
2
|
|
קורא מתמיד
|
29/06/13 12:46
|
|
כאילו אמר לא נורא, הם מיעוט וגם יש דרכים אחרות לכל אלה שהחמיצו. אבל אעניק להם בתמורה את השקט והשלווה ורעשים לא יטרידו אותם. אולי נהג הבורא במקרה כלאחר יד, אולי סבר שגמל להם, ואולי בדרכו ולשיטתו מצא שהוא צודק וכי אין בכך משום פגיעה - כי בהרבה מצבים, דומה שאמר לעצמו כי נוכח לדעת שאלה שכבר שומעים, היו רוצים מאוד ולעיתים די מזומנות לאטום את אוזניהם.
|
|
|
|
|
אֲנִי מְדַבֵּר אֶל עַצְמִי בְּקוֹל שֵׁנִי
|
|
|
|
|
ספרם של יקיר אנגלנדר ואבי שגיא עוסק בשיח הציוני-דתי אודות הגוף והמיניות בפתחה של המאה ה-21. לטענתם, בתקופתנו החלו לצוף בגלוי שאלות רבות שהודרו עד כה מהשיח הציוני-דתי הקלאסי, ובראשן השיח אודות הגוף והמיניות. שיח חדש זה בציונות הדתית הוא למעשה ביטוי מאוחר לשינוי תפיסתי שעבר על העולם המערבי כולו - מתפיסה המקדשת את היסוד הרוחני שבאדם ומעניקה לו עדיפות על הגוף (תפיסה שמקורה במסורת היוונית ובמסורת הנוצרית), עד לתפנית התרבותית שהתרחשה בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה, ועמה ההכרה כי הגוף הוא העוגן היסודי של האדם וכי המיניות קובעת את הווייתו. בעוד החברה הישראלית החילונית והליברלית הפנימה תפיסות אלו כבר לפני כמה עשורים, החברה הציונית-דתית התקשתה לעכל אותן, בעיקר בשל המסורת הדתית הדוגלות בדיכוטומיה בין גוף לנפש. אמנם, בראשית דרכה של הציונות הדתית החל להתבלט מעמדו המיוחד של הגוף, דבר שבא לידי ביטוי באמונה בערך העבודה ("תורה ועבודה"), בהשתתפות בשירות הצבאי, בהקמת יישובים ועוד; אולם בהדרגה שונה שוב האתוס, היסוד הרוחני קיבל העצמה מחודשת, ובמכרז החיים הדתיים הועמדו שוב הלימוד, התפילה וחיי הישיבה.
|
|
|
|
|
עמוס הראל נילווה לפלוגת טירונים בנח"ל, מחזור נובמבר 2011, מהגיוס ועד לסיום המסלול. בספר תיאור אותנטי על חוויות החיילים והדרך שבה הם עוברים מאזרחים לבושי מדים, מבולבלים וחסרי ביטחון ועד לחיילים מקצועיים המבצעים פעילות מבצעית בשטחים. לצד החוויות האישיות של החיילים מתעכב הראל על דמויות המפקדים, ביניהם מפקד הפלוגה, שלושת המ"מים חלק ממפקדי הכיתות וגם חושף במקצת את המג"ד, המח"ט ומפקדים נוספים בבסיס האימון החטיבתי.
|
|
|
|
|
לאחר קריירה בינלאומית עשירה בתחום הכתיבה, הבימוי והמשחק, השלים בימים אלה הסופר והיוצר עמוס מוקדי (82) את תרגומו המחודש של "הסערה", מחזהו האחרון ויש האומרים, הטוב ביותר, של ויליאם שייקספיר. עבודת התרגום ועיבוד המחזה שארכו שנים אחדות, רואים אור בהוצאת "כתב" בצורת ספר המוצע לחובבי שייקספיר בישראל בצרוף דיסק המחזה המעובד בשבוע הספר 2013.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
