בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רומן בפרקים: הכל אמיתי, והכל קרה. העובדות קצת שונו - והדמויות קצת טושטשו. אבל כולם מכירים אותם - את השופטים הלא-חכמים ואת עורכי הדין הלא-ישרים-במיוחד ואת המפכ"ל שקומבינות רוחשות בליבו ואת הפוליטיקאים שמחפשים ריגושים בדירת-מסתור, ובעיקר את הנשים החזקות שמשחקות בגברים חלשים. ויש גם ראש ממשלה שעומד בראש המערכת
כמה ימים לאחר שרותי, גדולת-האיברים, מי שידעה לעשות שימוש רב-תושייה בנתונים הענקיים שהיא בורכה בהם, קיבלה את הקוק הפרסי, בהנחייתה של יעלה, נחת תנחום במשרדו של דני. רותי, מרוצה עד אין-קץ מאורח חייה החדש, כבר הייתה אז, בדרכה לארה"ב. את חניית-ביניים בהולנד היא התבקשה לעשות בהנחייתה של יעלה. בתחילה היא ביקשה להישאר כמה ימים באמסטרדם - ולא להמשיך לארה"ב; אולם מצוותה של יעלה הייתה ברורה. היא הבטיחה לה שהות ממושכת יותר בעיר-הסמים בדרכה חזרה. במזוודתה, כפולת-התחתית, היא אמורה הייתה לטמון את הסמים שאותם היא תקבל באמסטרדם. החבר המקועקע היה לצידה כדי להשגיח שהכול יתנהל ללא תקלה. רק את הקוק הפרסי היא טמנה בתוך גופה. את ההנחיות לכך היא קיבלה מיעלה. גופה, עצום-המימדים, קלט בקלות את הקוק הפרסי. משיכה קלה בחוט כמעט בלתי-נראה שבצבץ אל אוויר- העולם מבין חמוקיה השעירות של רותי אמור היה לשלוף ממקום מחבואו את שתי שקיות-הניילון שבהן נמצא הקוק הפרסי. השם של רותי הפך על דני את בני-מעיו. גם החלק האחר בשיחה גרם לו הרגשה של קבס. לספק סמים, זה עניין חמור כשלעצמו; לבקר בדירה שאליה מגיעים גברים מפורסמים, מצמרת-מערכות שלטון, שחטאו במשהו שחייב, כנראה, את התערבות המוסד המיוחד, זה כבר היה משהו שנמצא במישור שונה לחלוטין. בה-בעת, דני לא הבין כיצד המקריות הזאת משחקת לידיו של מרציאנו. איך זה קורה שכבר נקבע המשפט שלו לדיון, ועוד בפני מי שרותי היא בתו? כלום מדובר במקריות-גרידא או במשהו אחר? דני הרגיש מאוד מבולבל מקצב הדברים. בהכירו את המערכת הוא לא יכול היה שלא לראות את היד-המכוננת מלמעלה בכל קצב האירועים הזה. משהו כאילו-מסתדר בידי מתכנן-על. את השאלות האלה, דני לא העלה בפני תנחום, אבל הוא רצה מאוד לגבש לעצמו תשובות עליהן לפני שהוא ממשיך מן הנקודה שבה עזב תנחום את משרדו.
|
תאריך:
|
21/05/2014
|
|
|
עודכן:
|
21/05/2014
|
|
ד"ר חיים משגב
|
|
דני אף פעם לא נתן לקשרים עם נשים, צעירות או מבוגרות, להתגלגל יותר מפעם או פעמיים לכל היותר.
|
|
|
צעקה הפוכה מאת סלין אסייג, הוא רומן ביכורים נועז שמאיר משפחה אחת, בית אחד ועיר אחת - בת ים של שנות ה-70 וה-80 - באופן מפוכח ואכזרי. הוא מסופר בנשימות קצרות, בעברית מחוספסת ועדינה, בעלת אמינות ועוצמה חריגה, ובסגנון שהוא דיווחי לפרקים.
|
|
|
דני לא התקשה, כמובן, למלא את חפצה של רותי לרכוש קוק פרסי.
|
|
|
תמר, המנוכרת, שהתרחקה מדני כמעט-לגמרי, ולא רק בגלל מי שהיא חידשה עימו לאחרונה קשר ישן, אף פעם לא אהבה את התחום שבו דני בחר לעסוק. תמונותיו בעיתונים עוררו בה תמיד בחילה. היא קראה את מה שנכתב עליו – והיא גם שמעה, לא אחת, קטעי רכילות שנקשרו בשמו. הוריה לא אמרו לה מילה. עם זאת, היא הבינה שגם דעתו של אביה, רק- שלו, לא-לגמרי נוחה ממה שקורה סביבה.
|
|
|
חפצים פשוטים הם עדים דוממים המנציחים סיפורי חיים שלמים. בספר עדים דוממים מוצגים הסיפורים שמאחורי החפצים, בניסיון לשמר ולהנציח את חייהם של בעליהם ואת נשמתם. החפצים הם בעיקרם יומיומיים ולכאורה חסרי חשיבות, ומבעדם מצטיירים האנשים עצמם, בעליהם של החפצים, שרבים מהם אינם עוד בין החיים.
|
|
|
|