שי ניצן אמר נגד הסדרות הללו כי "משפטים פליליים אינם תוכניות ריאלטי, שבה הציבור מתבקש לסמס האם הנאשם הוא אשם או זכאי", וגם הוסיף כי "כולנו חייבים להבין שזוהי סכנה ממשית לדמוקרטיה".
אולם האמת שיש חשיבות לתוכניות טלוויזיה ולא רק בארץ. עפרה ביקל, קולנוענית שהתמקדה בעיוותי משפט בארה"ב הוציאה מהכלא לא מעט חפים מפשע לאחר שחשפה את העיוות המשפטי שהביא להרשעתם.
בארצות הברית גם קיים מאגר גנטי חפצי שאפשר שנים רבות לאחר הרשעת אסירים להוכיח את חפותם, כולל גם כאלו שנידונו והוצאו להורג.
בישראל לא קיים מאגר שכזה. לעומת זאת חשוב מאוד כבוד המערכת. זה גם היה ההסבר שנתן
חיים כהן ל
עמוס ברנס לגבי קשייו להוכיח את חפותו. כי כידוע מהנדסים טועים, גם רופאים אבל לא שופטים.
על עיוותי המשפט כתב פרופ סנג'רו שהוציא על כך ספר. בהקשר זה חשוב מאוד לציין את הצורך להתייחס בחשדנות למעמד ההודאה ולדרוש ראיה חיצונית להודאה. להזכיר אין שום ראיה חפצית הקושרת את זדורוב לרצח של תאיר ראדה.
