בעצם, כמעט כל אחד מאיתנו עבר פעם בחייו עבירה קלה זו או אחרת. אצל רובנו זה הסתיים בלי משפט פלילי, ולרוב אפילו בלי שנפתח תיק משטרתי בעניין. אולם, יש סיפורים שמסתיימים אחרת, ולמעשה יש בישראל אלפים רבים של אזרחים שמנהלים אורח חיים תקין לחלוטין, עובדים, משרתים במילואים, אולם נושאים על גבם את הכתם של רישום פלילי.
במקומות עבודה רבים נהוג, כדבר שבשגרה, לבקש ממועמדים להמציא גליון רישום פלילי מן המשטרה. דרישה זו הינה עבירה על חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, אשר מטיל הגבלות על העבר מידע הנוגע להרשעות. דבר מקומם נוסף הוא שלעיתים קרובות ברגע שהגליון מגלה הרשעה כלשהי, המועמד נדחה על הסף, מבלי שהופעל שיקול דעת הגיוני לגבי מהות העבירה, והאם אכן מדובר בבעיה לגבי סוג התפקיד בו מדובר. למשל, לא מקבלים לעבודה קופאית שהורשעה בבנייה חורגת.
כוונת חוק המרשם היתה לאפשר למי שהורשע, להשתחרר מן הכתם של העבר הפלילי במידה וחלף פרק זמן בו לא נצברו לחובתו הרשעות נוספות. אולם, פסיקה של בג"צ, שאף היא היתה מלאה כוונות טובות, חיבלה במטרה זו.
לפני שנים אחדות קבע בג"צ כי לכל אדם הזכות לקבל לידיו את גליון המרשם הפלילי שלו. מאחר וזכות זו נוגעת למורשע בעצמו, הוא מקבל את המידע ללא שום מגבלות ומופיעים בו הרשעות שהתיישנו, הרשעות שנמחקו, תיקי חקירה שנסגרו מכל סיבה, ואפילו תיקי משטרה שלא זו בלבד שהם נסגרו ללא העמדה לדין, הם גם נפתחו כתיקי "אי תביעה" (תיקים שסווגו עוד לפני תחילת החקירה כתיקים מינוריים).
זכות זו, בסופו של דבר, מזיקה לאזרחים: מעסיקים פרטיים וציבוריים, שנגישותם למידע מוגבלת, מנצלים את הגישה שיש לאדם עצמו אל המידע ודורשים ממועמדים לעבודה להציג את גליון המרשם הפלילי. כתוצאה מכך גם מי שהרשעותיהם התיישנו (כלומר הם זכאים למה שמכונה "תעודת יושר") - נדחים על רקע עברם הפלילי.
לאחרונה, עקב החמרת נהלי הבטחון כמעט בכל חברה ובכל גוף רשמי, הוחלט לדרוש מעובדים וממורשי כניסה אחרים (כגון נהגי תובלה, קבלני שיפוצים) שימציאו את גליון המרשם הפלילי שלהם. מלבד הפגיעה בפרטיות ובכבוד, נפגעה גם פרנסתם של רבים, ובעיקר של עובדים מן השכבות החלשות, אשר בינם לבין מעסיקיהם קיימים פערי כוחות גדולים שלא מאפשרים להם לעמוד על זכותם.
המפלט האחרון שנותר לאותם אנשים הוא לפנות לנשיא המדינה, אשר סמכות החנינה הנתונה בידיו מאפשרת לו למחוק את הרישום הפלילי. מידי חודש מופנות עשרות בקשות לנשיא המדינה שעניינן מחיקת רישום פלילי. מובן, שסמכות החנינה מוגבלת למקרים נדירים, ועל כן אי אפשר לתקן בדרך זאת את כל הנזקים הנגרמים כתוצאה מהפרת הוראות חוק המרשם.
היעוץ שאותו ניתן לתת למי שנמצא במצב כזה הוא לשים לב לסעיף 19 לחוק: החוק אינו אוסר לשאול אדם על הרשעותיו, אולם סעיף 19 לחוק מתיר למי שיש לחובתו הרשעה שהתיישנה להצהיר כי אין לחובתו הרשעות. אפשרות נוספת היא כי המעסיק יפנה בעצמו למשטרה ואז הפלט שיימסר לידיו לא יכלול את המידע שהוא אינו רשאי לראות.
___________
הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בתחום החנינות.
