|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נראה כי בהדרגה, הופכת כנסת ישראל להיות המתנ"ס של המדינה, יש בו חוגים לרוב, אשר בשלב זה עדיין מתקראים מפלגות, אך גם זה יעבור מן העולם. החידוש במתנ"ס זה היא העובדה כי אתה זכאי לתנאים סוציאליים יוצאי דופן, אשר אינם ממומנים על-ידי עירייה כלשהי
|
לאור הצטרפותן של דוגמניות, עיתונאים, זמרים, קציני צה"ל בעבר, פוליטיקאים מן העבר, פוליטיקאים מתחילים, ועוד דמויות המאוחדות כולן תחת אותה כותרת של ידוענים, ניתן לכנות את הכנסת כמתנ"ס של סלבים, אשר בו הם אמורים להעביר את זמנם הפנוי בשפע, להתענג על ויכוחי סרק, להיראות, ועוד לקבל מלגה יפה בסופו של חודש.
ישנם כאלה אשר נשרו, לדאבון הלב, ספורטאי אחד, מצחיקן אחד, ועוד שורה של אנשי מעש חזון ורמה, אשר הסטנדרטים הנמוכים של המתנ"ס הנ"ל אינם יכולים לעכלם.
פעם קראו למתנ"ס הזה, בית מחוקקים, ואנשי חזון ואידאלים מילאו את מסדרונותיו, ובאמת היה אז יחס של כבוד למועדון הנכבד הזה. אך בצוק העיתים, הפך די מהר, המועדון, למתנ"ס, המקבל אל בין חוגיו כל מי אשר איווה לו, מקום שעשועים חדש, אחד יככב בחוג הדרמה של הקשישים, השנייה תפגין את מחמדיה מול הטלוויזיה וסוף סוף תזכה לחשיפה, השלישי יזמר וינעים קולו במקהלת האווילים-העבריים, כל אחד על-פי תחומי התעניינותו, וכמו בכל מועדון שוויוני, גם כאן אין בודקים בציציות איש, וודאי שאין בוחנים את התאמתו לחוג או לקבוצה, כי העיקר כאן זה הפאן, וזה קיים כאן בשפע.
אלא מאי?
נכון, זה נראה בערך כמו קלאב-מד, אלא ששם החברים משלמים על הבילוי המופלא, ואילו כאן, אנו, שלא נרשמנו למועדון, מחוייבים לממן את שגיונות המצטרפים למיניהם, ולא תאמינו כמה הם עולים לנו. היינו יכולים למגן את כל הדרום בסכומים אלו, להוסיף תרופות לסל התרופות, להגדיל את קצבאות הזקנים, ומה לא, אך המועדון דוגל בשיטת האכול ושתה-שוטה שכמוך, ושיישרף העולם!
|
| תאריך:
|
23/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
23/12/2008
|
|
רות פורסטר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אראל
|
30/12/08 00:19
|
|
הבחירות הנוכחיות יתאפיינו בשתי בחינות:
|
|
|
|
|
אחרי שנים שגילדנו חמאס, חיזבאללה ופשע, נגד מי הולכים להילחם?
|
|
|
|
|
די, נמאס, כמה אפשר לשמוע בחדשות על שדרות והקאסמים?! עוד קסאם פה, עוד פצמ"ר שם, תושבים אשר חיים בפחד מתמיד ללא רגע של שקט לחשוב על דברים רגילים שאנשים רגילים אוהבים לחשוב עליהם - נו, אתם יודעים - משפחה וילדים, אהבה, שמחה, קוטג' 5% מהמכולת, ישיבה לאור הירח וכן, גם על פוליטיקה.
|
|
|
|
|
כתבתו של יאיר לפיד "למה דופקים אתכם ואתם שותקים?" [ידיעות אחרונות, 7 ימים, 19.12.2008] בה הועלה על נס "מודל בת-ים לחינוך אישי" שקיבל השנה את פרס ישראל, או כפי שכתב מר לפיד, "קחו למשל את בת-ים. איך אתם מסבירים את זה שהילדים בבת-ים מקבלים חינוך שהילדים שלכם לא?", ממחישה פעם נוספת את מה שכבר ברור לתושבי בת-ים ולאזרחי מדינת ישראל, ומעידה פעם אחר פעם ששלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים שנבחר לקדנציה שנייה (ברוב אולטימטיבי של כ-87%) בחזונו ובראייתו כבר מלפני 5 שנים (בתחילת הקדנציה הקודמת) ידע לקראת מה הוא הולך, ידע כי נושא החינוך הוא הוא הדבר החשוב ביותר בעצם קיומה של מדינה, קיבל החלטה, ולקח זאת כפרויקט אישי, כמשימה לאומית, עם צוות בלתי רגיל, וכפי שצוטט בכתבה "ומה שהכי אבסורדי, זה כמה היה פשוט לעשות את זה". היוזמות שנקט, השדרוגים שביצע (איחוד אגפי נוער עם רווחה) הראה כי לאיש חזון וראייה למרחב.
|
|
|
|
|
בפרשת קצב סערו הרוחות כאשר הגיע הנשיא לעסקת טיעון "מקלה" עם הפרקליטות, והתקשורת זקפה נקודות זכות לטובת עורכי דינו המפולפלים.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
