הומר סימפסון סירב בבוקר קפוא אחד ללכת לכנסייה, ונימק: "מה, האין אלוהים נמצא בכל מקום?". ואני תוהה: וללמוד, האם אי-אפשר בכל מקום? כמו שכדי להתפלל אין לאדם שום צורך להגיע דווקא אל בית הכנסת, ממש כך כדי ללמוד, בייחוד בימינו, אין לאדם שום צורך לצאת מביתו ולהגיע דווקא אל איזשהו מבנה מסוים.
מה בדיוק יש בבית הספר שאין בבית? "מסך פלזמה"? ומה רע ב-19 אינטש? מצגות "פאוור פוינט"? ומה רע בתוכנה שהוכנה על-ידי טובי המורים, שהיא אינטראקטיבית וחכמה, ובה יש מורה אחד מול תלמיד אחד - אחד על אחד - ולא, איך אפשר?! אחד על ארבעים, תוכנה אינטראקטיבית וחכמה שעבור "המורה" שבתוכה כל תלמיד הוא התלמיד האחד והיחיד שבכיתה; תוכנה אשר מזהה וזוכרת כל נקודת תורפה וכל כישרון, ויודעת לגעור ויודעת לתגמל ופועלת ומפעילה לפי לו"ז קבוע ומחייב ומיידעת כל יום בזמן אמת את ההורים על כל פסיק טוב ועל כל פסיק רע, כאשר בצידו האחר של הקוו כמובן שמצוי, לגיבוי ולעזרה, גם מורה אנושי.
והנה סוף לפקקים ולתאונות בדרך לבית הספר, וסוף למספר הבלתי אפשרי של תלמידים בכיתה וסוף למורה העצבני וסוף למורה הבור וסוף למורה שהתינוק שלה בכה כל הלילה, וגם סוף לסכינים בחצרות בתי הספר וסוף לפחד בהפסקות מהבריונים וסוף לפחדים מפיגוע וסוף לסקס בשירותים.
לכו על זה. ארגנו תוכנה טובה מגובה באינטרנט ותוכנית לימודים טובה ופרטנית וקפדנית ומסודרת ללימוד מהבית, כמובן עם "שירות תמיכה" בזמן אמת של מורים בשר ודם. והפעילו אותה ולו רק לניסיון בכמה קבוצות מבחן לשנה או לשנתיים. אני חושב שהתוצאות תגרומנה לכולנו לשאול בתדהמה עצומה איך לעזאזל לא עשינו את זה מזמן-מזמן קודם?!?!
