מביבי לארי שביט (סודי ביותר)

שלום רב לך ארי;

לא בכל יום טורח ראש ממשלה עסוק לנסח מכתב תשובה גלוי לעיתונאי. אלא שמכתבך הגלוי אלי בהארץ של יום עצמאותנו ה-62 ריגש את שרה מאוד, והיא גם הזכירה לי, שטרם הודיתי לך על המחווה המבריקה שעשית למעננו ערב הבחירות האחרונות, לכן התפניתי מעיסוקיי כדי להשיבך כפי שראוי להיעשות בין ידידים.
אז ראשית, תודה. עשית שירות גדול לעם ישראל, שעוד מוקדם להעריך את מלוא השפעתו על תולדותיו של עמנו השב לארצו מכורתו המובטחת.

ארי ידידי (תרשה לי לכנות אותך ידידי?), עיתונאי - אם הוא טוב - מצליח לבטא בעיתוי הנכון את הרצוי. פוליטיקאי - אם הוא טוב - מצליח למצות את האפשרי.

חוששני שמכתבך אלי, הפעם הזאת, אינו העיתונות במיטבה! אך בטרם אכנס לגופן של תחינותיך תרשה לי לומר, שהופתעתי מדמות ה"נבאך" שלי שמצטיירת מדבריך. אגב, שרה טוענת שלא זאת כוונתך, "זה רק הניסוח לא מוצלח, הנובע מההתרגשות שאחזה בך בעת כתיבתך". אני נוטה להאמין שהיא צודקת גם הפעם. הרי לא ייתכן שחשבת ש"נבאך" כזה יכול לתפקד ולהצליח בתפקיד הקשה, כפוי הטובה והמתסכל כל-כך? אני משוכנע שאינך מתחרט על תמיכתך בי, ושדבריך הגלויים לא נועדו לשמש לך אליבי לעת חשבון ולניקוי מצפונך...

אהיה גלוי איתך, מכאן, מחלוני איני רואה את "המשהו הרע מאוד שקרה לנו" מאז ערב ה-14 ביוני 2009... אני גם לא חושב ש"עשינו ביו"ש טעות היסטורית קולוסאלית" ולא מבין על איזה תיקון אתה מדבר ולמה הוא נדרש! גם שרה לא זוכרת שהתבטאתי אי-פעם ברוח דבריך אלה, אני פשוט לא מבין מהיכן אתה שולף ומייחס לי הבנות או מסקנות כאלה.

מה מביא אותך לחשוב ש"אובמה גרם לי לקפוא במקומי"? הרי אני רגיל לעמוד בלחצים, וזה שאני איני עונה לו? זאת בסך-הכל טקטיקה בניהול משברים.

איך זה שדווקא אתה מייחס לציפי לבני עוצמה פוליטית כזאת? האם אני נראה לך כמריונטה? חזקה עליך, שאם הייתי מעריך שיש לה מה לתרום לממשלתי ולמדינה, הייתי מצרפה לממשלתי בסידור כזה או אחר...

על איזו "ביצה רעילה של כיבוש?", על איזה "בוץ טובעני עד צוואר?" אתה מדבר?! האם אנו חיים באותו מקום? נושמים את אותו האוויר?

מה קרה?! "אובמה עשה שריר ואתה כבר עושה במכנסיים?" איך אני יכול להרשות לעצמי להרטיב בגילי ובמעמדי? ראש ממשלה בכלל וציוני בפרט?

משב רוח אחד הספיק לך כדי לקבוע, בנחרצות האופיינית, ש"רוח הזמן של המאה ה-21 מאיימת לכלות את הציונות"! האם הציונות היא עלה נידף??? אתה מצפה ממני שאמשיך באלתורים? האם ניתן לעשות מעשה רציני כלשהו ולשנות מיד "מיצובה של מדינה" בכלל ואת שלנו בפרט? אתה באמת מצפה ממני שאחזור לשיטת ה"שליפות"? אתה הרי בצדק תקפת שיטות פעולה כאלה!

נסה לראות את התמונה בפרספקטיבה הנכונה הרחבה של מנהיג. גם אם זה לא ניתן, נסה לפחות להתרומם למקומי כדי לראות חלק ממה שאני רואה מול עיניי. תאמין לי, המראה מדהים! הבט וראה את העם הנפלא הזה, ראה את הרוח, ראה העוצמה שעולה ממנו, ראה ההיסטוריה הפרושה לרגליי, את הפלא הייחודי הזה. מכאן לא רואים שום "שחור כפחם ולא מריחים אדמה חרוכה". הציונות היא עוצמה של איכות, העם היהודי הוא עם היסטוריה עתיקת-יומין! עם 'וואחד' תרומה לאנושות! ישראל מדינה עם פוטנציאל אדיר! כשאתה מנהיג את המסה האדירה הזאת שפרושה לרגליך, זה מקור הכוח והאמונה שלי בצדקת הדרך.

הציונות נמצאת בראשית דרכה, עם ישראל מחויב להגשמתה בארצו ההיסטורית, במדינה עצמאית ובלתי תלויה! זה החזון, זה האתגר, זו המשימה! בתוך זה, הבעיה הפלשתינית אינה האיום המיידי, ופתרונה אינו בעדיפות עליונה, מה גם שאין לי בינתיים פרטנר ("יתנו? יקבלו").

"אובמאים" כבר היו בעבר ועוד יהיו בעתיד, העולם המערבי מתפתל היום מול בעיה ואתגר מלחמת תרבויות שהיא בסופה מאבק על שליטה על מקורות האנרגיה העולמיים לחמישים השנים הבאות. כפי שהציונות ידעה לנצל את משבר מלחמת העולם השנייה, היא צריכה להיערך לנצל/(לייצר?...) לתועלת העם והמדינה, את המשבר העומד בפתח.

אני מודה לך שאתה מציב אותי לשורת היוזמים הדגולים: ב.ג. אשכול ז"ל, ופרס ייבדל, גם אני חש את גובה המפלס הזה (שרה אהבה את ההשוואה הזאת שלך, טוענת שיש בך ניצוצות נבואיים, אני חושב שהיא צודקת).

המערב יקבל את ישראל אם תהיה חזקה ולא תזדקק לסיוע ולתמיכה צבאית שלו, ולא תסבך אותו. "המערב לא מוכן לקבל את ישראל כמדינה כובשת"! אלה דיבורים של עיתונאי שמדמה את העיתונות כחזות הכל. מתי ראיינת בפעם האחרונה את המערב??? ואני אומר לך מכאן, שלמערב לא משנה "כובשת שמובשת" מעניין אותו שיהיה שקט! כדי שיוכל לממש את אשלייתו לכפות הסדר דיפלומטי על אירן ולהשיג פסק-זמן בהידרדרות הבלתי נמנעת להתנגשות עם האיסלאם ואירן!

האמן לי: כשאני אהוד ואיווט ניצור את השקט הזמני המבוקש, וניצור - זה יספק אותו.

ארי ידידי, תרשה לי להשתמש במילה "ידידי" כי אני חש שכמעט כן "גנבנו סוסים ביחד". אני רק לא זוכר מתי זה היה, גם שרה לא נזכרת. אני ממש מודה לך שהואלת "לתת לי הזדמנות" ואני ממש מבקש "אוף דה רקורד" שתהיה סבלני ותיתן לי לפחות עוד הזדמנות קטנה. אני משוכנע שתהיה הוגן ולא תפרסם את בקשתי (ממילא אכחיש). ארי, אל תנטוש אותי עכשיו! דווקא כשאני הכי זקוק לך! תירגע, ותמשיך להיות עיתונאי "כתבלב" שלי ואני מבטיח להמשיך להיות ראש הממשלה הנאמן שלך ושל כולם. סמוך עלינו, יהיה בסדר!

תודה מקרב לב (גם משרה),
ביבי.

"מכתב זה יורט על-ידי יחידת האזנה שלי (מובא ללא שינויים או עריכה)".