מנהיגי האוכלוסיה הערבית-ישראלית אינם מרפים. המנהיגים הערביים הרדיקליים, ובראשם השייח' ראאד סלאח, נהנים מהדמוקרטיה הישראלית, המאפשרת להם לשאת נאומי הסתה ושיסוי נגד מדינת ישראל. במופע אימים לרגל יום "הנכבה" קורא ראאד סלאח לאזרחים הערביים הישראלים, לא לוותר אלא לנצור את זיכרון הנכבה.
כל אחד יכול – במדינה דמוקרטית – לשָמר לעצמו נושאים, עָרכים וכיוצא באלה דברים. קריאתו של ראאד סלאח אינה למען עידוד הערבים לשמר את עָבָרם. מטרת ההפגנה שסלאח ודומיו עמדו בראשה, הייתה להלהיב את שומעיו הערבים הישראלים, כמו גם הערבים בשטחים, ולהפיח בהם את התקווה שרק אם יתמידו בהתנגדותם להכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא ירחק היום וכל אחד מהם, באופן פיזי ואישי, יעשה שימוש במפתח ביתו – אותו הוא נושא ואותו הוא מניף בכל הזדמנות – ויחזור לביתו אשר נטש ב–1948, וזאת כזכור, בגלל מנהיגיו הערבים שלא רצו בחלוקת הארץ לשני עמים, ופתחו במלחמת הָשמֵד נגד מדינת ישראל שהוקמה יום קודם, על-פי החלטת אומות העולם.
במילים אחרות - במילותיו החצופות קורא סלאח לערבים הישראלים לשָמר את התנגדותם, ולערבים תושבי השטחים לשָמר את הגעגועים שלהם לארץ פלשת, ולחכות ואף לפעול למען חזרתם לעכו, ליפו, ללוד, לרמלה, לאשדוד, לאשקלון – והרשימה ארוכה.
דבריו, כפי שנאמרו בחמת זעם ורצח בעיניים, אין להם כלום עם דמוקרטיה. דבריו נאמרו בחסות הדמוקרטיה – שאינה מָשכִּילה לשמור על עצמה מפני מסיתים המשסעים את קהלם נגד המדינה שלהם. לכן, יש לשקול לשלול את אזרחות המדינה מאלה הבאים ומטיפים להשמידה.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
